מהרש"ם חלק ג יג

דכל הנשים בכה"ג עומדת להתגרש וא"כ גם סתמא כשר וכמ"ש

(וא"ו) ובעיקר דברי רמב"ם שפסק כהירושלמי ותמהו כולם שהרי הוא נגד ש"ס דילן י"ל למאי דאיתא בחולין י"ד ע"א דפריך בהא דהשוחט בשבת וכו' ואסורה באכילה ליומא וכו' ר' יהודא דהכנה וכו' אם לא היתה נבילה מע"ש אסורה וכו' מי דמי התם מעיקרא מוכן לאדם והשתא מוכן לכלבים הכא מעיקרא מוכן לאדם והשתא מוכן לאדם מי סברת בהמה בחיי' לאכילה עומדת בהמה בחיי' לגדל עומדת א"ה בהמה לר"י היכי שחטינן א"ל עומדת לאכילה ועומדת לגדל נשחטה הובררה דלאכילה עומדת לא נשחטה הובררה דלגדל עומדת ע"ש ומבואר דאי לא הוה קיימא לאכילה ל"ש לומר הוברר דלאכילה עומדת וא"כ י"ל דכבר הבאתי שתמהו ע"ד הירושלמי ורמב"ם דהרי בתנאי לכ"ע יש ברירה אבל נראה דכיון דגזרו רבנן בזה אטו חוץ כדאי' בש"ס דילן ופסול מדרבנן א"כ שוב לאו לגירושין עומדת בגט זה וכבר הבאתי מתוס' זבחים ב' דבעינן שתהא עומדת להתגרש בגט זה דוקא וכיון דאינה עומדת לכך שוב ליכא למימר בדיעבד גם כשנתקיים התנאי דיש ברירה דכיון דאינה עומדת לכך שוב ליכא למימר שהוברר הדבר ושוב פסול מדינא משום דאין ברירה ודברי הירושלמי והבבלי משולבים יחד וא"כ לפ"ז היכי דלא גזרו כגון בשעה"ד כמש"ל בשם הרדב"ז שוב י"ל ג"כ דיש ברירה מדינא ובזה נראה ליישב מה דקשה לשי' הרמב"ם מהש"ס שבת נ"ו וכמ"ד כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה דכל היוצא למלחמת ב"ד גט כריתות כותב לאשתו ופירש"י שהי' כותבין בתנאי אם לא אבא מן המלחמה ולשי' הרמב"ם לפמש"ל בשם מהריב"ל וב"ש סי' קמ"ז דגם בלא התנה אלא בנתינה מ"מ אם ידוע לסופר ועדים פסול משום דא"ב ולפמ"ש הפ"י גיטין פ"ד גם דעת רש"י כרמב"ם והרי כיון דכל היוצאים כתבו כן היה הדבר גלוי ומפורסים והי' ידוע לסופר ועדים ואיך הועיל הגט בתנאי ובשלמא לפי טעמא דש"ס דילן י"ל דבשעה"ד לא גזרו או שלא נגזר עוד בימי דוד ועי' במל"מ פ"ז מביהב"ח ה"ו ותוי"ט פ"ח דכלאים מ"ב ותשו' רע"א מ"ת סי' קכ"ח אבל לפי טעמו של הרמב"ם קשה וגם לפמ"ש התוס' בשם ר"ת שגירש אורי' את ב"ש לחלוטין בצנעה הנה בודאי לא יתכן לומר שהי' הכל עושין בצנעה ואיך אפשר להסתיר דבר שהכל עושין כן וכבר ביאר הפ"י גיטין ע"ג שכולם גירשו בתנאי ובב"ד בפרהסיא אלא שקצת עשו בצנעה לחלוטין וא"כ הדקו"ל ולפמ"ש ניחא דודאי השתא שכבר גזרו חז"ל אטו חוץ ואינה עומדת להתגרש בגט זה שוב י"ל דאין ברירה אבל בימי דוד שלא נגזרה גזירה זו עוד שוב גם מטעם א"ב ליכא חששא דבדרך תנאי הרי קיי"ל דיש ברירה וכן לפמש"ל באות הקדום דבכה"ג שהי' הנשים עומדת להתגרש גם סתמא כשר ולכ"ע יש ברירה מיושב ג"כ קושיא זו ויש מכאן ראי' להקל בנד"ד – ודו"ק היטב

ז) ובהיותי בזה אמינא ליישב הא דאמר רב בשבת שם רבי דאתא מזרעי' דדוד מהפך ודריש בזכותי' דדוד וכו' כל היוצא למלחמת ב"ד גט כריתות כותב וכו' וכבר דקדקו המחברים על לשון מהפך ודריש וע' בפ"י גיטין מ"ש בזה ולפמ"ש י"ל דהמעיין בירושלמי פ"ג דגיטין ימצא מפורש דרבי סובר דכל התנאין פוסלין בגיטין וכדאי' גם בש"ס דילן פ"ד אלא דבירושלמי מפרש טעמו משום דא"ב וא"כ לפמש"ל בשם רש"י דגם גט של אורי' החתי הי' בתנאי א"כ הי' הגט פסול אליבא דרבי לשיטתו אלא משום דאתי' מזרעי' דדוד מהפך ודריש בזכותי' דדוד שלא ע"פ שיטתו ולפמש"ל די"ל דגם משום דא"ב הוי רק מדרבנן יש לפרש בזה מ"ש בתהילים י"ז בחנת לבי וגו' צרפתני בל תמצא זמותי בל יעבור פי לפעולות אדם בדבר שפתיך אני שמרתי אורחת פריץ ור"ל כי התנצל אשר הגם שעבר על איסור דרבנן שהוא בכלל תורה שבע"פ ולא תסור וגו' מ"מ בכ"ז לא עבר על איסור תורה דמדאורייתא י"ב וז"ש בל יעבור פי כי עבר על תורה שבע"פ אבל לפעולות אדם בדבר שפתיך ר"ל בתורה שבכתב שיצאה מפי הקב"ה אני שמרתי ארחות פריץ שלא עברתי כלום

ח) והנה עוד יש לי לדון בזה דהנה בעיקר הדין דתנאי פוסל בכתיבת הגט קשה לי מהש"ס גיטין חי' ע"ב אמר לעשרה כתבו גט לאשתי אמר ר"י שנים משום עדים וכולם משום תנאי (ופירש"י וכולם לא החתים בו אלא לביישה ברבים ותנאי גמור הטיל בגט זה דלא להוי גיטא אא"כ חותמין בו כולם) ור"ל אמר כולם משום עדים וכו', א"ב דחתים בי תרי ביומי' ואינך מכוון עד עשרה ימים מ"ד משום תנאי כשר ומ"ד משום עדים פסול וכו' ע"ש כל הסוגיא ויש לתמוה דהא כיון שאמר להעדים עשרה כתבו גט והטיל תנאי שיחתמו כולם הרי בלא"ה פסול משום שהטיל בו תנאי קודם כתיבה ומזה מוכח. דבע"פ אין תנאי פוסל והי' נ"ל לפי המבואר בירושלמי פ"ג דאליבא דר' יוחנן לדידן דקיי"ל כרבנן דוקא חוץ פוסל ולא ע"מ ותנאי בע"פ בודאי כשר ואליבא דר"ל כל תנאי פוסל לכן ר"י ור"ל לשיטתייהו אזלי הכא דלר"י שפיר י"ל דכולן משום תנאי ולר"ל בעכצ"ל דכולם משום עדים אך לפ"ז תיקשי על הרי"ף והרמב"ם שפסקו כאן כר"י והרי הם ס"ל דכל תנאי בכתיבה פוסל והוא כדעת ר"ל בירושלמי שם וע' נו"ב מה"ק א"ע סי' נ"ט דבירו' לאו כללא לפסוק כר"י נגד ר"ל אבל קשה מהש"ס הנ"ל ואחר החיפוש מצאתי בישויע"ק אה"ע סי' ק"כ סקי"ד שתמה בזה וכתב שהוא קושיא גדולה אלא שלא העיר מהירושלמי שהבאתי ומ"ש ליישב כיון דהכא לא הוי תנאי כפול אלא דמהני משום גי"ד שרוצה בכך ואיכא אומדנא א"כ אי נימא דע"י התנאי הגט פסול שוב ליכא אומדנא וליכא תנאי כלל ע"ש דבריו צ"ע שהרי כתב שם בפה"ק אות ט"ז דהא דליכא הכא חשש מוקדם בחתמו אחר עשרה ימים משום דמיירי ע"י שליח וקלא אית לי' וע"ש בג"פ סקמ"ג שביאר ג"כ הא דליכא תנאי כפול משום דמיירי ע"י שליח וא"צ ת"כ וא"כ לא משום גי"ד ואומדנא מהני אלא מדינא ועוד דכל הגי"ד ואומדנא שיש בזה היינו שיש הוכחה שרוצה לביישה ולצערה שלא תתגרש אלא באופן שיחתמו כולם א"כ האומדנא הוא על מניעת הגט שלא יהא גט מבלעדי חתימת כולם ואיך נימא שאם נאמר שע"י התנאי הגט פסול תתבטל האומדנא עי"ז הרי אין האומדנא על קיום הגט אלא על ביטולו ועוד דא"כ אדרבא נימא להיפוך דאי נימא דהתנאי קיים יופסל הגט שוב איכא אומדנא שלא הקפיד