מהרש"ם חלק ג קכז

בתשו' רדב"ז ח"ג סי' תתקנ"ד שהביא ג"כ מחלוקת זה והעלה ג"כ דהרמב"ם סובר כהרמב"ן וגם הר"ן בקידושין סובר כן וכ"ה דעת רש"י וסיים דבדבר שהוא מחלוקת בשל תורה דהא לא גרע מידות וא"כ יש להחמיר ועוד דגם להרא"ש עכ"פ בעי התרה מדרבנן ואפי' אם ימצא איזו פוסק המקבל בזה ה"מ בזמנם אבל בזמנינו שנהגו להוציא נדר בלשון שבועה וכן להיפוך לכ"ע בעי התרה עכ"פ מדרבנן עכת"ד ועפ"ז פסק שם דבנ"ש או עד"ר אין לו התרה וסיים על המורה להקל כי רבים חללים הפילה וגם בתשו' תשב"ץ ח"א סי' צ"א שהובא בב"י סוסי' ר"ו מסיק דאם אמר שבועה בלשון עלי צריך התרה מדרבנן עכ"פ וכן באמר אסור זה עלי ע"ש היטב. וא"כ בנ"ד שהוא עד"ר אין לו התרה דגם בנדר דרבנן ל"מ התרה בעד"ר שלא במקום מצוה כדמוכח מתשו' הרמב"ן שהובא בבדה"ב שבב"י סי' ר"ו וע' תשו' ח"ס יו"ד סי' ר"כ בזה וכן מצאתי בשו"ת תשב"ץ ח"ב סי' נ"ג וע' נו"ב מ"ת יו"ד סי' קמ"ה מ"ש ע"ד תשו' הרמב"ן הנ"ל. ומ"ש רו"מ די"ל דעד"ר לא קאי רק על איסור ראשון הנה בשו"ת פמ"א ח"ב סוסי' קל"ג הוכיח מש"ס דשבועות גבי ה' תובעי' אותו ואמר שבועה לא לך ולא לך דחייב על כל א' וא' ומוכח דנהי דאיכא פלוגתא אם מקרא נדרש לפני פניו מ"מ בלשון ב"א לכ"ע קאי לאחריני וגם לפניו דהא גם ת"ק מודה שם לר"א באמר שבועה באחרונה ע"ש וגם הרי מבואר בנימוק"י פנ"פ גבי ערב דוא"ו מוסיף על ענין ראשון גם בלשון ב"א וע' חו"מ סי' קכ"ט ס"ז ותבין ובש"ס גיטין פ"ז ע"א ליחוש דלמא כי חתמו סהדו אבתרא וכו' לדידי' מיפרשא מיני' דר"י שאלו פסול ושאלו כשר ה"נ דכתי' בי' פ' ופ' וכו' הרי דהוא"ו מחבר וקאי על כולן וכ"ה בתוס' זבחים ל' ע"ב ד"ה כזית וה"נ בנ"ד שכתב ואני מחייב כו' מוכח דקאי ג"כ עד"ר שהזכיר בתחלה וע' תשו' מהר"י באסן סי' פ"ב דכללא הוא דהוא"ו מחבר הענינים יחד וביאר ליישב הא דב"ב קכ"ט דמוכח דגבי ב' ב"א לא אמרי' דלשון מתנה כולל כולן וע' בקה"י לב"א סוסי' נ"ז נ"ח בזה ובנ"ד דהוי בחד גברא לכ"ע אמרי' הכי וא"כ הדבר פשוט דעד"ר קאי על כל האיסורים שקיבל ע"ע. ובפרט לפמש"ל אין נ"מ כלל דגם באיסור ראשון שקיבל ע"ע לציית אותם הכונה לקיים דבריהם

ומ"ש רו"מ דהמודעא מהני לבטל השבועה כבר הרגיש בעצמו דמניעת טובה ל"ה אונס ומ"ש דבנ"ד הריוח עומד לפנינו וזהו עיקר מחייתו והוי כבא לידו וכמ"ש מהרי"ק הובא בב"י א"ח סי' תקל"ט ותשו' רשב"א ח"ג סי' פ"ג הנה לענ"ד זהו אם הי' כבר עוסק בזה טרם השבועה אבל כאן נשבע קודם שהתחילה מחייתו אף שיודע בבירור שיוכל להשיגה אם לא ימנעו מ"מ מיקרי רק מניעת ריוח ותדע שהרי מבואר בריטב"א ור"ן פ"ק דקידושין בהא דדמא בן נתינה שהפסיד בשביל אביו ס' ריבוא דמ"מ הוי בכלל כיבוד כיון דלא הפסיד רק מנה"ר וכ"ה ברמ"א יו"ד סי' ר"מ ס"ח והרי התם הי' הריוח ברור ועומד מוכן לפניו ואפ"ה ל"ה בכלל הפסד. וגם בלא"ה לשי' כמ"פ ל"מ אונס ממון לפטור משבועה כמ"ש בשו"ת לחם רב סי' קע"ז דהוי סד"א ולהחמיר ועמ"ש בחיבורי לחו"מ סי' ר"ה וא"כ י"ל דגם להסוברי' בעלמא דטובת מוכנת לפנינו הוי כהפסד מ"מ י"ל דמודה דלגבי שבועה בעינן אונס גמור של הפסד מכיסו ממש וגם בלא"ה יש בזה עיקולי ופשורי כיון דלא ביטל בלבו בשעת שבועה דבעי' שיאמר היום ועמ"ש בחיבורי שם וכבר הביא רו"מ דברי כמה אחרונים בזה וגם בדין ביטול המודעא וכהא דנ"ד תליא באשלי רברבי כמ"ש בב"י חו"מ סי' ר"ה ובש"ע סי"א וכיון שלא פסל עידי המודעא בצירוף כל הני ספיקי להחמיר א"א לסמוך ע"ז

ומ"ש דבנ"ד הוי לצורך מצוה לפרנסתו הרי כיון שהם מוחים קיי"ל דגם לד"מ אין להתיר ומ"ש בדין אם העדים ואמרו שלא דבר בפיו רק חתם א"ע אם נאמנים מדברי מבי"ט ח"א סי' ר"מ ואף דרשד"ם יו"ד סי' ע"ו וסי' פ' פסק דאין נאמנים מ"מ בשו"ת אבקת רוכל סי' קצ"ב השיב עליו וס"ל דנאמן באמתלא וסיים דאין נ"מ בנ"ד. והנה לפמש"ל י"ל נ"מ בזה ואני בתשו' לק' סאמבור [] הארכתי בזה והבאתי מהמבי"ט ח"ג סימן ע"ו ומהרי"ט בשניות חיו"ד סימן כ"א אבל בתשו' רדב"ז ח"ג סי' תר"ה מבואר דאינו נאמן בזה והבאתי מתשו' רשד"ם סי' קי"א ותשו' דברי ריבות סי' קמ"ה דס"ל להקל וא"כ המיקל יש לו ע"מ שיסמוך אבל אם העדים מכחישים אותו הבאתי דברי מהרי"ט ח"א סי' נ"ג וסי' י"ד וכתבתי שנעלם ממהרי"ט דברי ריטב"א מכות ב' וגם הבאתי מהגהת מח"א פ"ט משגגות ופט"ו מאה"ט ועוד מכמ"ד וא"א להקל בזה דסוף דבר שאם העדים מעידים שקיבל עליו בפ"מ שקרא הכתב א"א להתיר בנ"ד אבל אם העדים מעידים כדבריו בזה יש להקל. סי' קי"ד להרב המאה"ג וכו' מו"ה אלטר זאב הורוויץ נ"י אבד"ק סטריזוב

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באשה שהתחילה לספור ז"נ והפסיקה בטהרה וספרה ב' ימים ואח"ז נסע בעלה מביתו אדעתא לשהות בדרך עשרה ימים ולא בדקה א"ע יום א' שהוא ג' לספירתה וגם ביום ד' בבקר כי אמרה בלבה אחרי שישהה בעלה זמן כזה יהי' לה עוד זמן לספור הז"נ אחר ג"י וביום ד' באמצע היום חזרה בדעתה ובדקה וגמרה הז"נ ואח"ז קדם בעלה ובא לביתו בכלות הז"נ מספירה ראשונה ונסתפק רו"מ עפ"ד המע"צ שהביא הס"ט סי' קצ"ו סקי"ח דבעינן שתכין לשם ספירה ותחזיק א"ע בטהרה וגם אם יש לחוש דלמא ארגשה ולאו אדעתא והביא משו"ת ד"ח ח"א סי' ל"ד דבאשה הרגילה לראות מראות לבנות א"צ בדיקה כלל שלא בש"ו ותולין במצוי אפי' בג"י הראשונים וכיון שבנ"ד הפסיקה בטהרה הוי בחזקת טהרה וגם העיר מהא דמנחות ס"ו אימתי אתה מוצא תמימות בזמן שאתה מתחיל למנות מבערב עכת"ד. הנה גוף דברי המע"צ כבר האריך בזה הגאבד"ק זסלב בשו"ת שם ארי' סי' ל"ג ודחה דבריו בראיות והעלה לדינא דעכ"פ אם כבר בדקה