מהרש"ם חלק ג קיז

כזה ואם עושין כזה ג"כ כשר ושם סקכ"ב הביא עוד דברי מי"ט בענין אריכות הגג והביא בשם ב"ש דגם לר"ת פסול ובאמת דאף דבכתב חי"ת פשוטה כרש"י כשר גם לר"ת מ"מ בעשה חטוטרות בגובה רחבה אין זה לא כרש"י ולא כר"ת ומ"ש רו"מ בשם עבוה"ג היינו ג"כ דחית פשוטה כשר גם לר"ת ולכן צידד גם בדל"ת וזיין דכשר אבל לא בכה"ג שכתב כזה וע' ביד אפרים בזה וכן ראיתי בס' משנה ברורה בקונ' משנת סופרים שכ' דבכה"ג פסול ודוקא בחית פש פשוטה כשר וגם בתשו' ד"ח שם פסק לתקן החיתן הרחבים וכפי הנראה גם בעגולים החמיר ומכ"ש בנ"ד ז"ז מ"ש בשם ד"נ ומגיד מראשית ובאה"מ אין הספרים ת"י ובזכרוני שבשו"ת הרמ"ץ יש בזה צד קולא ואינו ת"י וגם לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי ולפענ"ד גם המי"ט שמיקל לשי' ר"ת היינו בעשה החטוטרות עגול אלא שהרחיבו כמ"ש המי"ט בעצמו דצריך שיהי' כדרך הגגות שבא"י או שבחו"ל אבל בכה"ג דנ"ד שעשה הגג שוה ורחב אין זה בכלל ח' בין לרש"י בין לר"ת והנלע"ד כתבתי

וע"ד הקושיא שהביא רו"מ לשי' הרמ"א דקומא דחלבא אסור משום אמ"ה ובטו"ז סי' פ"א ס"ק ז' תירץ הא דהנודר מחלב מותר בקום היינו בהנאה א"כ בפסחים כ"ב בהא דפריך לר"א דלא יאכל גם הנאה משמע והרי אמ"ה ודייק מברייתא ואמאי לא מייתי מתני' דהנודר וכו' דמוכח דאמ"ה מותר בהנאה והנה לפמ"ש הנו"ב וגם אני בפתיחת דע"ת אות ח' דגבי חלב ליכא חשש אמ"ה דבחיי' לאו לאברים עומדת אלא משום עשה דשא"ז א"כ הרי התם לא כתיב לא תאכל דליהוי משמע איסור הנאה דקרא כתיב וזבחת ואכלת דהיתר אכילה נשמע ומדיוקא ליכא למשמע אלא דשא"ז לא הותר לאכול א"כ ליכא למידק מהא דמותר דקום דאמ"ה מותר בהנאה ועוד נראה דכל איסור מי חלב להרמ"א הוא רק אם אברי' מתפרקין אבל למ"ד דם נעכר ונעשה חלב בוודאי מותר דכבר העליתי בשו"ת שבסוס' דע"ת סי' ט"ו דאף דבכל האיסורים קיי"ל דאין דיחוי באיסורים, מ"מ באיסור דם יש דיחוי כיון דבעינן שיהי' ראוי למזבח ובקדשים יש דיחוי והבאתי ראי' מש"ס דמנחות כ"א ע"א דר"י קאמר הואיל ואידחי אף דהוא סובר במנחות נ"ד דאין דיחוי באיסורים ע"ש א"כ כיון דכשנעשה חלב אידחי איסור דם שוב גם כשנעשה מי חלב ליכא משום דם א"כ לא הו"מ להקשות על ר"א ממתני' דהנודר מחלב מותר בקום דהא סתם מתני' ר"מ דס"ל דם נעכר וכו' ולשי' קום מותר גם באכילה ובזה י"ל דר"י במשנה שם אסור הקום לשי' אזיל דס"ל אברי' מתפרקין ולפמ"ש הנו"ב מ"ת חיו"ד סי' ל"ה דסתמא דמתני' סובר דתרתי איכא אברי' מתפרקין וגם דם נעכר וכו' י"ל לפמ"ש בזבחים ל"ב דבתרי איסורי אמרינן הואיל ואידחי אידחי תרוויי' ע"ש א"כ ה"נ כיון דאיסור דם אידחי כן ה"נ איסור אמ"ה לכן ליכא למידק מהא דהנודר מחלב וכו' דאמ"ה מותר בהנאה

והנה עוד נ"ל בדרך יותר נכון ליישב קו' רו"מ בהקדם ליישב קו' הרא"ש לשי' הסוברים דמי חלב מותרים דהא גבי בב"ח קיי"ל דהמבשל בשר במי חלב פטור ומוכח דמי חלב לאו בכלל חלב הוא וכיון דחלב חידוש הוא שהתירה התורה מנ"ל להתיר מי חלב ונראה ליישב דהנה בפתיחת דע"ת אות ח' הקשיתי' לפמ"ש הנו"ב מ"ת יו"ד סי' ל"ו דהא דהוי סד"א לאסור חלב משום אמ"ה אין הכוונה מכח הלאו דאמ"ה דהא בהמה בחיי' לאו אברים עומדת אלא משום עשה דשא"ז א"כ לפמ"ש הה"מ פ"ב ממ"א דהא דכל היוצא מטמא טמא הוא רק באיסור לאו ולא בבשר אדם שהוא רק לאו הבא מכלל עשה וה"נ בחלב היוצא מאיסור עשה דשא"ז אמאי יאסר ונראה ליישב בהקדם מה שאמרתי ליישב קו' רע"א בהא דפריך בפסחים כ"ב לר"א דס"ל לא תאכל גם איסור הנאה משמע והרי אמ"ה וכו' והקשה דגבי אמ"ה בע"כ דמותר בהנאה דא"כ יאסר חרישה בבהמה משום איסור הנאה ול"ל קרא לאיסור חרישה בשביעית ושור וחמור והא בלא"ה אסור משום דנהנה מחמ"ה למ"ד לאברים עומדת ונראה לפמ"ש הפליתי סי' ס"ב דבאברים שהבהמה נטרפת בהם לכ"ע לאו לאברים עומדת ורק באברים שאינה נטרפה בהם בזה. אמרינן דלאברים עומדת והיינו משום דאי לאו דאסרה תורה משום אמ"ה היתה עומדת לאברים וביאר שזהו דעת רמב"ם ע"ש א"כ בהנאת חרישה בבהמה הוי זוז"ג דשרי אך דיש לדון לפמ"ש הר"ן פ"ג דע"ז דטעמא דזוז"ג הוא משום ביטול איסור בהיתר והיכי דל"מ ביטול גם זוז"ג אסור ועמג"א סי' תמ"ב דבחמץ דאסור במשהו גם זוז"ג אסור א"כ לפמ"ש המרדכי סוף חולין בהא דיבמה שרקקה דם בדבר הבא לעולם ע"י תערובות ל"מ ביטול א"כ ה"נ באברי הבהמה גם זוז"ג יאסר כיון דנתהוו עי"ת והר"ן בע"ז דמיירי שם בהברכת ערלה בהיתר שאני שכל נטע הי' מקודם בפ"ע משא"כ הכא וכה הראני נכדי הרב וכו' מו"ה משה ני' בשו"ת גא"י חיו"ד סי' א' בזה שכ' כה"ג לענין זוז"ג ע"ש ועמ"ש בדע"ת סי' י"ד סק"ח וסק"ט וס' קי"א בכ"ז אבל כבר נודע מ"ש הפלתי סי' ק"ב ליישב סתירת דברי מרדכי שבסי' ק"ב בדין גיגית של ענבים בשבת דס"ל דאם בא עי"ת גם דשיל"מ בטול ותירץ דהיכי דמתחלה הי' הכל אסור או שעכ"פ לא הי' מותר כההוא דיבמה שרקקה דם והאיסור וההיתר נתהווה ע"י תערובת ל"מ ביטול אבל אם מתחלה הי' הכל מותר והאיסור נתהווה ע"י תערובות אז האיסור בטול גם בדשיל"מ ע"ש א"כ הרי כל בהמה קודם שנולדה בהיותה בבטן אמה היתה מותרת בלא שחיטה וכשנולדה אז נתהווה איסור אמ"ה בתערובות ושפיר בטול ועתוס' חולין י"א סוע"ב ד"ה לר"מ וכו' אדרבה העמד הולד בחזקת שאינו קדוש בבכורה שהי' חולין במעי אמו וכו' עיי"ש וע' בשעה"מ פ"ט מטו"מ מ"ש בזה הרי דמוקמינן אחזקה שהי"ל במעי אמו ואף שכתבו התוס' בחולין ק"כ ע"א ד"ה חמץ וכו' דחמץ כמו שהוא עתה הו"ל שעה"כ ושוב לא נשתנה אבל חלב אחר שיצא לאויר העולם לא הו"ל שעה"כ להיתר היינו דלגבי חמץ שלא נשתנה כלל מיקרי בחלב שלא הי"ל שעה"כ אבל בעלמא לא מיקרי שינוי כדאיתא בע"ז מ"ז א' התם מעיקרא בהמה והשתא בהמה דשא הוא דאחיזה באפה ועקצוה"ח רסי' שנ"ד וא"כ לפי"ז מיושב הנ"ל דגבי חלב שיוצא מהבהמה. הרי כיון דבחי' איכא עשה דשא"ז והיתה כולה אסורה א"כ