מהרש"ם חלק ג קיד

מ"ד מוכח להיפוך (וע"ע שילהי טבול יום ורמ"א או"ח קנ"ד וכבר העיר בזה הי"מ בכללי דינים שלו ומ"ש מהתו"ס שבועות י' דבקדה"ג ל"ש לבד"מ הוא טעות דהתו"ס כ' זאת רק להס"ד דהש"ס אבל להמסקנא הרי הש"ס משני התם באמת לבד"מ וגם משאר מקומות הנ"ל מוכח כן וע"ע בתו"י יומא ס"ט אך לפמ"ש תו"ס שבת כ"א דהיכי דליכא צורך כ"כ למ"ל ל"ב להתנות א"כ י"ל דה"נ בנ"ד הרי יוכל למכרם למי שיש לו בתים גדולים או שיקנה זה בתים גדולים

ומ"ש רו"מ מהא דתמורה ל"א סוע"ב דגם למ"ד מועלין בגידולי מזבח ה"מ גידולין דחזי למזבח אבל גידולי דלא חזי אין מועלין בהם ג"ז אינו דהא מפורש במ"ס סופרים פ"ב ה"ד דאם רצה להוסיף על שיעור הגליונות מוסיף ובלבד שלא ירבה על הכתב אבל הדין מפורש בתשו' מ"ב סי' ק' שהובא במג"א סי' של"ד סקנ"ד דהיכי דנהגו לקצצן לבד"מ וע"ש בפמ"ג א"א דה"ה בתפילין ומזוזות ואני בגליון ציינתי לתשו' שבו"י ח"ג סי' פ"ו שחולק על המ"ב וגם הבאתי ממעילה י"ד ע"א הגזברים שלקחו עצים מועלים בעצים ואין מועלים בשפי' ולא בנב' ופירש"י שלא קנו ולא הקדישו אלא הצריך להם והבאתי מהטו"ז או"ח סי' תרע"ב סק"א וגם מהש"ס מנחות ס"ו דפליגי בסברא זו ר"ע ורבנן ע"ש גבי מותר שלש סאין אי חייב במעשרות אבל בנ"ד כבר כתבתי דמי שרוצה להוסיף מוסיף וא"כ ל"ש סברא זו ונודע מ"ש התר"י פ"ד דברכות גבי תו"ס שבת דאף דסגי בכ"ש מ"מ אם מוסיף חל על כל התו"ס קדושת שבת וכהא דתרומה דחטה א' פוטרת ואפ"ה במוסיף הוי הכל תרומה גמורה ובתשו' גן המלך סי' מ"ב כ' כה"ג לענין נ"ח דגם במוסיף נר מהדרין דמהדרין הוקצה למצותו והביא ראי' מביכורים ע"ש ולכן לדינא בנ"ד אם דרכו של הסופר הזה לחתוך הגליון גם אחר כתיבה א"כ לבד"מ עלי' וכהא דגליון ספרים שהביא המג"א בשם אגודה המחתך בספרים חדשים מותר ומכלל הן כו' כנלע"ד סי' ק"ג להרב וכו' מו"ה אלטער קעלמאן אבד"ק וויש- ניווטשיק

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בעובדא דאתא לקמי' בחרשת שאינה שומעת ואינה מדברת שהכינה כל צורכי נישואי' והוכן להיות החופה ביום ד' וביום ב' מתה אחותה ומלבד ההפסד גם אולי יחזור המשודך ורו"מ כ' דבזה יש להקל גם להטו"ז כיון שהוא חרשת ופטור מכל המצות וגם להסוברים דגם איסור דרבנן לא ספינן לקטן בידים מ"מ לפמ"ש תו"ס פסחים פ"ח דמותר לספות לקטן שלא למנויו משום דאביו מקיים מצות חינוך ובנ"ד החתן לא קיים עדיין פו"ר א"כ יש להקל ולכן התיר לעשות הנישואין ולא הבעילה וקצת מופלגים מערערים עלי' בזה והנה יפה הורה רו"מ דהנה בגוף הדין אי בחרש לא ספינן לי' בידים כבר הביא הח"ס או"ח סי' פ"ג ד' תה"ד בפו"כ סי' ס"ב שכ' דהא דאסרה תורה שלא להאכיל בידים נ"ל הטעם דקפיד רחמנא שלא ירגיל אותן לעבור עבירות וכשיגדיל יבקש לימודו ונראה מזה דדוקא בקטן אסור להאכילו משא"כ בחרש וח"ס העמיס דד"ז תליא ב"ב לישני בשבת קי"ג ע"ב א"ד לחרש א"ד לקטן ובדרבנן יש להקל ובדאורייתא להחמיר וגם מ"ש הח"ס ראי' מרשב"א גיטין נ"ה התם נמי בדאורייתא אבל בדרבנן יש לצדד להקל וא"כ באבילות דשאר ימים דלכ"ע רק דרבנן י"ל דל"ש כלל איסור לספות בידים גבי חרש גם למחמירים בקטן והן אמת שמצאתי בבדה"ב לב"י יו"ד סוס"י קנ"ו שהעתיק ד' רי"ו דחרש וסוטה שוין בכל דיניהם לקטן לענין דלא ספינן בידים וכל דיני קא"נ ע"ש ואולם הרי דעת תה"ד אינו כן ומ"ש הח"ס דהא קיי"ל דלא דרשי' טד"ק הרי דעת הנוב"ק אה"ע סי' ע"ה דהא דלא ספינן בידים הוא רק מדרבנן וזהו נראה טעמו של הרשב"א דס"ל דבדרבנן מותר לספות ובמק"א הקשיתי בהא דחולין י"א בהא דיליף דאזלי' בת"ר מפסח דדילמא נקב קש"מ וכ"ת דפלי ובדיק לי' והא כתיב ועצם לא תשברו בו והרי אפשר דבדוק לי' ע"י, קטן כיון דמדאורייתא שרי לספות לקטן ובע"כ דאסור מה"ת וגם בגוף דינו של הרשב"א הבאתי מהירושלמי פ"ב דדמאי מ"ד ופי' הר"מ והרע"ב שם דמבואר דגם דמאי דקיל מכל שאר איסורי דרבנן משום דרוב ע"ה מעשרין כנודע ואפ"ה אסור לספות לקטן אבל בנ"ד בדין אבילות הרי בסי' שצ"ג סעי' ג' מבואר דגבי קטן ליכא דין אבילות כלל, וא"צ לחנכו כלל בזה וע' בנה"ך סי' ש"מ ע"ד הט"ז סקט"ו בזה ובחי' ה"ג רע"א לאו"ח סי' תרט"ז העלה דגם בן יג"ש שלא הביא ב"ש א"צ לנהוג אבילות ע"ש טעמו וא"כ הדבר פשוט דמותר לספות לו גם בידים דבר נגד אבילתו וא"כ ה"ה בחרש וע' תבו"ש סי' א' סקמ"ט בשם תשו' מהרי"ל שכ' בפשו' דחרש ושוטה בר מצות נינהו ופקחים מוזהרים עליהם וע' מג"א סי' תקפ"ט סק"ג מ"ש בשם הב"ח ומ"ש עלי' בזה

ומ"ש רו"מ מדברי תו"ס פסחים אם אמנם שמג"א סי' שמ"ג הבין כן בכוונת דבריהם אבל לפמ"ש הר"ן נדרים ל"ו דגבי קטן ל"ש כלל איסור שלא למנויו א"כ י"ל בכוונת תו"ס בפשו' וגם י"ל ראי' מנזיר כ"ט דפריך לר"ל דמדיר בנו בנזיר רק לחנכו הא קאכיל כהן נבילה וק' הא י"ל דמאכילו לכהן קטן לחנכו במצות אכילות קרבנות ובע"כ דאסור אבל י"ל דהתם בפסחים דבטל ברוב וליכא רק איסור דרבנן ובכה"ג שרי משום חינוך מצוה משא"כ בדאורייתא וע' פלתי סי' ק"א מ"ש בזה אבל בנ"ד לשי' הסוברים דבאשה ל"ש שבת כלל א"כ י"ל דבלא"ה אסור ובפרט דבחרש ל"ש חינוך כלל ואף דהחתן יקיים המצוה מנ"ל דמותר לספות לקטן בשביל שיקיים אחר המצוה שאפשר לו לקיימה ע"י אחרת וכמ"ש כה"ג תו"ס גיטין מ"א וכמ"ד וגם י"ל דדוקא התם דהאיסור הוא בפסח עצמו וגם החינוך הוא בזה אבל כאן דהאיסור הוא באבילות והמצוה בפ"ע וכעין מה דאמרי במנחות מ"ח דאין אומרים חטא בעולה בשביל שתזכה בחטאת ואף דמצינו בהא דמצוה בה יותר מבשלוחה וכתב בתשו' הר"ן שהובא בב"י יו"ד סי' רכ"ח והגהות מל"מ פ"ה מאישות דהוי מצוה בזה