מהרש"ם חלק ג קח

מקום ביד ובכה"ג ל"מ להתיר לכל הפוסקים וע"כ לא האריכו הפוסקים אלא אי חיישינן דלמא בתר דתמו מיא הדרי למקור גם לדידן דקיי"ל כרי ורוב הפוסקים מקילין דתלינן דכיון דנמצא דם במ"ר אין להחזיק ריעותא אבל בדלא נמצא במ"ר כלום רק אח"כ אין שום סברא להקל וסד"א הוא ולסמוך להקל ע"י בדיקת מוך לבד בלא כאב בכה"ג קשה להקל והנה מצאתי בתשו' מהר"י מברונא (שהי' בימי מהרי"ל ומהרי"ו) סי' ר"נ וז"ל מהר"ם שהחמיר במרדכי וכתב חזרנו על כל צדדין ולא מצאנו היתר לאשה וצ"ע אמאי לא מצא לה היתר ע"י מוך וי"ל דאיירי שאין המים כואבין לה ואין שם חולי שקורין הארינווינט אבל ע"י הארינווינט מודה שיש לסמוך על המוך עכ"ל (וע"ש סי' רמ"ט שהעיר ע"ד תשו' מהרי"ל במ"ש דבאין לה וסת ל"מ בדיקת מוך וכי לא תהי' טמאה לעולם דהא משכח"ל אם תמצא דם על המוך וכן הקשה עוד דהא משכח"ל שתמצא דם על העד וע"ש מ"ש בזה ויש שם איזה ט"ס ואתה תחזה במה שהקשו הש"ך ונו"ב ע"ד מהרי"ל ובתשו' ד"ח יו"ד ח"ב סי' ס"ז וכבר קדמם מהר"י מברונא שם הרי מבואר דאין לסמוך על בדיקת מוך בדליכא כאב ודלא כהנו"ב ובפרט בנ"ד שהתחלת הכאב היו בתוך אויב מוטער שהיא המקור א"כ אין זה ע"י המ"ר כלל. לכן דעתי נוטה שיצוה להאשה לחקור בשני רופאים זה שלא בפני זה ויהי' רופאי מחלת נשים שיבדקו ע"י מראה מוטטער שפוגעל דבכה"ג שרואים בעניהם הוי בכלל מלתא דעבידא לגלויי ולכולי עלמא נאמנים הרופאים כמ"ש בתשו' ד"ח ח"ב יו"ד סי' ע"ז ותשו' שם ארי' אה"ע סי' י"ב ואז אם אולי יהי' מקום לצדד להקל ולע"ע אין בידי צד קולא ומן השמים ירחמו

(וע' תשו' שב"י ח"א סי' ס"ה ס"ו דשאלת רופאים צריך שיהיו שנים וכ"ה בספרו עיון יעקב לסנהדרין ע"ה ואף דבשב"י החמיר שיהי' א' ישראל ובזה"ז לא נמצא ישראל כשר מ"מ במלתא דעל"ג יש להקל) סי' ק' להרב הגדול וכו' מו"ה ארי' ליב בערינפעלד נ"י אבד"ק זאלישטשוק

מכתבו מגלה עפה הגיעני וע"ד שאלתו היות שבעירו יש וואסערלייטונג ע"י סילונות של מתכות ממעין היוצא מהר גדול רחוק מהעיר ולא נעשה שום כלי מתכות לזכך המים (שליים בעהעלטער) אלא שחפרו חפורה סמוך למעין וטחו אותו בצימענט ושם מזדככים המים ובאים. לעיר ע"י סילונות מתחת לקרקע ואח"כ נבנה חפירה גדולה מאוד מאבנים וצימענט ושם יוצאים המים לכל חוצות העיר מתחת לארץ ועולם במקומות ידועים ע"י קנים של מתכות ונקראים בארות והנה להחפירה הגדולה הנקרא ראזירוואר יורדין המים ממעלה למטה דרך ניצוק ושם נעשה סתימה להסילון הגדול ע"י שיבער לסתום המים שלא יבואו להחפירה ובחוצות העיר יש אצל כל קנה העולה מתוך עומק הקרקע ג"כ שיבערס לסתום המעין שלא יצאו יותר מכפי הצורך או ע"י ברזות של נחשת והאומנים הבקיאים אמרו שאין שם שום בית קיבול אבל במקום הברזות יש בהקנה כמו גומא קטנה נגד ראש הברזא והאומן אמר שזה נעשה כדי שיבואו המים בעיקום קצת שלא ילכו בחוזק כ"כ וכפי הנראה נעשה שום עיקום ריוח שלא תגע הברזא בהקנה ובמקום השיבערס הסילון נמוך ממקום מוצא המים בכדי שיסתום כל הנקב ועתה רוצים לבנות מקוואות ע"י האוואסערלייטוגג עכת"ד השאלה

א) והנה מדין הויית המקוה ע"י דבר המקב"ט כתב רו"מ שאין חשש כאן שהכל נעשה בפאבריקען לצורך זה לשמש עם הקרקע וכל רואיהם יכירון שנעשה לזה וא"א להשתמש בהן לצורך אחר כלל וביאר דאף שמדברי הנו"ב מ"ת סי' ק"ס נראה דדוקא אם הקרקע מסייע לתשמישו נראה דעיקר כוונתו רק למעט שלא תשמיש לאותה כלי רק במחובר לאפוקי דף של נחתומים דהרבה משתמשין בו גם בתלוש וא"כ אין חשש בנ"ד עכ"ד והנה גם לענ"ד הדבר ברור כן שהרי הנו"ב בעצמו בסי' קל"ז ביאר ד' הרא"ש גבי סילונות של ברזל דמשום שנעשו אדעתא דהכי לקבעו בקרקע ולשמש עם הקרקע כשרין למקוה והתם אין הקרקע מסייע לתשמישן שגם אם יהי' מונחין בגובה יהי' המים נמשכין ע"י גם בלא הקרקע ויש לי לדון דסילונות העשוין לצורך מקוה גם הקרקע מסייע לתשמישן ומאי דמבואר בש"ס דב"ב פ"ט ב' כדרך שאמרו לענין איסורן כך אמרו לענין טומאתן כו' פי' רשב"ם דכיון דאסור לשקול בהם לא חשיבי כלי ואין מקב"ט ובחולין קי"ח פירות שלא הנכשרו כתנור שלא נגמר מלאכתן דמי ובשבת דף פ' גבי חול הגס כדי ליתן על מלא כף סיד ופריק אטו חול מעלי לסיד והתניא לא יסוד אא"כ מערב בו חול ומשני קלקולו זהו תיקונו ופירש"י דכיון דאסור לסוד בלא חול שוב הו"ל מעליותא לגבי והוי שפיר מתקק ע"ש וא"כ ה"נ כיון דאם אינן מחוברין לקרקע אסור להמשיך המים על ידיהן להמקוה א"כ הקרקע מסייע לתשמישן ואינו מקב"ט וכשרין

ב) ובסברא זו ישבתי ד' הש"ס חולין ב' סוע"ב גבי טמא במוקדשין דאיטמא במאי אילימא במת בחרב ה"ה כחלל וכו' ונשאלתי לפמ"ש הר"ש פכ"ט מכלים בשם תוס' דיד הסכין טפח ואם ארוך מכשיעורו אינו מקב"ט ועמג"א סי' תרכ"ט סקי"ב א"כ משכח"ל בשחט בסכין שיש לו יד ארוך יותר מכשיעורו ולא מקב"ט ואמרתי דהא עיקר טמא ביד ארוך יותר מכשיעורו אינו מקב"ט משום שאין בו צורך להסכין ול"ה בכלל יד הסכין אבל הכא דאסור לשחוט באופן אחר אלא בכה"ג שהוא ארוך יותר א"כ יש בו צורך עתה להסכין שיהא ראוי עי"ז לשחוט בו ושפיר מקב"ט ושוב אסור לשחוט בו

ג) ובזה אמרתי לישב דברי הטור שפסק בדקבעו ולבסוף חקקו כשר גם לטבול בתוכו ותמהו מהרח"ש ונו"ב שהוא נגד הש"ס דב"ב ס"ו דדוקא לענין שאיבה דרבנן הקילו ונראה דלכאורה קשה בהא דפריך מדף של נחתומין אהא דצינור הרי לפמש"ל י"ל דגבי צינור שהוקבע להמשיך בה