מהרש"ם חלק ג קז

ביטול הע"ז ע"י נכרי ובוודאי הוא מלתא דלא שכיח כלל ואפ"ה תורת פתח עלי' וה"נ בדלתות שיש אופן ע"י הסכמת המושל לנעלם י"ל דהוו בכלל ראוי' לנעול (שוב בא לידי ס' מאמר דלתות שער העיר מהגאון מוהרג"ה ז"ל והאריך להקל בזה ויש לי לדון הרבה בדבריו ואין עת האסף פה

) ומ"ש עוד הג' מסאכטשוב דעכ"פ לגבי המלך בעצמו מיחשב דלת דאי בעי נותן רשות לנעול מלבד מ"ש לעיל דהוי הואיל דלא שכיח גם בלא"ה הרי להמלך אין שום נ"מ אם נחשב לדלת או לא ואינו מצווה בכך ועדיין צ"ע בכ"ז אבל מ"ש עוד דלשעה קטנה לא יקפידו אם ינעלו וא"כ בכל רגע י"ל דראוי לנעול ואינו מסור לרבים והגם שיש לפקפק בזה מ"מ כיון שכבר נהגו רבים בזה והוא שעה"ד אולי יש לסמוך על סברא זו וצ"ע אבל על טעם הקדום יש לסמוך יותר

ומ"ש רו"מ עוד בשם הגאון מהרש"ק ז"ל דבזה"ז דליכא רה"ר אלא כרמלית י"ל דא"צ שיהי' ראוי לנעול הגם שבמרדכי ר"פ הדר מבואר דגבי כרמלית י"ל דלכ"ע א"צ דלתות דהא סגי בצוה"פ אבל עכ"פ ראוי לנעול בעינן בדלא עבדי צוה"פ דאל"כ לא מיקרי דלת כלל ותדע דהא בסי' שס"ד ס"ג גבי מבוי עקום חקר הט"ז אם גם בכרמלית דינא הכי ולא העיר בזה בסעי' הקודם ובע"כ דהתם גם בכרמלית דינא הכי

ומ"ש רו"מ די"ל דמותר להסיר הקרח בשבת ע"י קורדם והביא מדברי מג"א וא"ר ופרמ"ג בא"ח סי' ש"כ סקט"ו אם מותר לשבור הקרח מבאר ונהר יעוין באהעו"ז סוס"י שס"ג סל"ג בסופו שפסק ג"כ דמותר לשבור הקרח מבאר ונהר אפילו ע"י גרזן והביא כמה ראיות דהקרח שנימוס מאליו עדיף מסתימת תנור בטיט שבסוף סי' רנ"ט ולא מבטל מחיצה כלל ע"ש וה"נ לעינין ביטול דלתות י"ל כן. סימן צ"ח להרב מו"ה יעקב קאווישיין נ"י מו"ץ דק' ראהטין

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באחד שהי"ל בהמה שנטרפה אצלו בחיי' אם מותר לו ליתנה לעכו"ם לנחרה ולמכור הבשר אי נימא דכיון דאיסור טריפה הותר לו משום דנזדמנה לו ה"נ איסור נבילה אף שעושהו בידים הנה לכאורה הי' נ"ל שד"ז נלמד מהא דזבחים ע' וחולין ל"ו דדריש לקרא דחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה דקמ"ל דיבוא איסור נבלה ויחול על איסור חלב וכן איסור טרפה והרי מהך קרא ילפינן דחלב מותר בסחורה והיינו מדכתיב יעשה לכל מלאכה כמ"ש הרמב"ם וקשה דאכתי משום איסור נבילה וטרפה יאסר בסחורה ובע"כ כיון דאיסור חלב מותר גם איסור נבילה וטרפה שחל עלי' מותר דלא נאסרו נו"ט בסחורה אלא כשהם לבדם ובזה מיושב קו' הישויע"ק סי' קי"ז שהקשה לשי' הרמב"ם דסחורה אסור מה"ת איך יליף דאיסור נו"ט חל על אמ"ה מדחל על חלב והא שאני חלב דמותר בסחורה לכן חלי' עלי' נו"ט דחמירי דאסורי בסחורה משא"כ באמ"ה דאסור ג"כ בסחורה ולפמ"ש א"ש דבשלמא בעלמא דאיסור השני כשחל על הקדום מוסיף באיסורו שפיר חל אבל הכא הרי גם איסור נו"ט שחל על החלב הרי הותר בסחורה כיון שאיסור חלב הותר דכתיב יעשה לכל מלאכה א"כ אין הטעם משום חומרא דאיסור סחורה לכן שפיר יליף מינה דחל על אמ"ה

אבל י"ל דדווקא בחלב שהותר בסחורה גם בגוונא דאסור בנו"ט דהיינו לקנות לכתחלה לכן גם כשחל איסור נו"ט על החלב מותר בסחורה אבל בנ"ד שאסור לקנות גם טרפה אלא דבנזדמנו שרי והרי גם באיסור נבלה שרי בכה"ג וא"כ אמאי יהי' מותר לנבל בידים כיון שחל איסור נבילה על טרפה משום שהוא איסור מוסיף דמטמא כמ"ש התוס' ביבמות ל"ב ועיין שעה"מ פי"ז מאי"ב ה"ח ובשי"ק על הירושלמי פ"ב דפסחים ה"ג ושו"ת רע"א סוסי' קס"ט וסי' ק"ע וגם אם אין איסור נבלה חל על טרפה הרי עכ"פ איסורא איכא לקברו בין רשעים כנודע א"כ אמאי יהי' מותר לנבל בידים הרי איסור זה לא נזדמן לו ומ"ש רו"מ מהא דהואיל ואשתרי דזבחים ל"ב הרי אנן קיי"ל כרבא דדוקא היכי דדחוי' אמרינן הכי ולא היכי דאשתרי לגמרי וגם בלא"ה לא דמי לפמ"ש התוס' זבחים ל"ג ע"א דבשמיני שאינו אלא מחוסר כפורים דלא נאסר מעולם במחנה לוי' ל"ש שם לומר מתוך שהותר ע"ש וע' בברכ"י או"ח סי' ע"א שהאריך בסברא זו ולא הביא מדברי תוס' הנ"ל וא"כ ה"נ שהותר רק בנזדמנו ולא נאסר מעולם בכה"ג איך נבא להתיר לעשות בידים איסור נבילה לעשות בו סחורה שגם באיסור טרפה הקדום לא הותר בכה"ג. ולכן לענ"ד אסור לנחור לכתחלה משום סחורה ומ"ש רו"מ מהא דר"ה י"ט דבדרבנן עשו חיזוק גם בנזדמן בשל תורה כבר העלה כן בתשו' ח"ס חא"ח סוסי' ט"ו והביא מהש"ס הנ"ל. סי' צ"ט להרב המאה"ג וכו' מו"ה נח ראבינער נ"י אבד"ק וויזווע ברוסטו

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באשה שיש לה וסת קבוע וזה ערך חצי שנה הרגישה כאב באויב מוטער ומאז התחילה למצוא בנגיעתה באותו מקום אחר הטלת מ"ר ביושבת ולבסוף השתיתה נגעה שם בידה ומצאה על היד כמו נקודה א' או ב' של דם ובשעת הטלת מ"ר אינה מרגשת כאב ומציאת הדם לא הי' דווקא ביום שהרגישה הכאב באויב מוטער' כי הגם שלפעמים מצאה ביום הרגשת הכאב ולפעמים ביום שלא הרגישה כאב מצאה נקודות הנ"ל וביום הרגשת הכאב לא מצאה וכן לא בכל יום מצאה אלא פעם אחד במשך ג' ימים או ה' ימים עכת"ד השאלה והנה רו"מ האריך בזה והביא מדברי הנו"ב מה"ק יו"ד סי' מ"ח ומ"ת סי' ק"א להקל ע"י בדיקת מוך גם בלא כאב ובתשו' ח"ס סי' קמ"ח האריך לחזק היתרו בצירוף כמה. צדדין שהביא שם בנידון שאלתו והנה באמת הח"ס שם מיירי שראתה הדם עם מ"ר אבל בנ"ד הרי אינה מוצאת דם אלא אחר גמר השתיתה בנגיעתה באותו