מהרש"ם חלק ג קה

לי' ואפ"ה חייב לצי"ש א"כ שפיר מהני תפיסה ע"ש ומבואר דהיכי דחייב רק לצי"ש ס"ל ג"כ דל"מ תפיסה וע"ע בישויע"ק א"ח סי' שט"ז ותשו' שו"מ תנינא ח"א סי' פ' מכמ"ק בזה וע"ש שדחה ראיות הישויע"ק שם וע"ע בתוד"ר למהריט"א אות ע' סי' רנ"ג שהביא סמוכין מהירושלמי דמהני תפיסה לשי' הסוברים דעשה דלעולם תעבודו הוא עשה גמורה ע"ש ומה שתמה ע"ד ר"מ מינץ מדברי הרמב"ן וריב"ש בדין אי א"נ כבר הבאתי בשם הב"מ דאין משם סתירה, ובגוף דין גרמא הנה דעת הנו"ב מה"ק חח"מ סוסי' ל"ז דהמוחזק יכול לומר קים לי כרמב"ם וש"פ דס"ל דגם בגרמא חייב

והנה מ"ש רו"מ מהא דסי' ס"ו סי"א במוכר שט"ח לחבירו וכו' לש"ך ס"ק ל"ב וס"ק ל"ה וס"ק ק"ט ותומים וקצוה"ח שם דאינו מחוייב לשלם בשביל שלא נשבע אלא מדין אחריות יעוין גם בתשו' השיב משה חו"מ סי' פ"ח שפסק כדעת הסמ"ע ותומים וקצוה"ח הנ"ל אלא דבשותפין צידד דחייב להשתדל לצורך השותפות שאני ומ"מ סיים דאין להוציא מיד המוחזק אבל אם השותף תובע במה שרוצה להתפשר וליתן עסקא שלא יצטרך לישבע אין בידו להוציא ובתשו' שו"מ רביעאה ח"ב סי' פ"ח חולק

והנה רב אחד כתב לי שיש בידו תשו' בכת"י מהב"ח ושם מפורש כדעת שו"מ דאומדנא שלא נשתתף אדעתא שישבע שבועת לא הרוחתי וע"ע בתשו' ב"ש חו"מ סוסי' נ"ז מ"ש בזה ובגוף מחלוקת הסמ"ע והש"ך ע"ע בב"מ לא"ע סי' צ"ח ס"א שדחה ג"כ דברי הש"ך ופסק דבמה שלא ירשו מאביהם פטורים מלשלם ואין חייבים משום מזיק במה שלא נשבעו ע"ש היטב ובנ"ד שהדבר תלוי בדעת הלוה הזוראנט ואם יש לו לשלם אף שלא רצה לשלם אולי יעשה תשובה דודאי שכיח שאדם הרע יעשה תשובה כמ"ש הר"ן בנדרים ס"ה ע"ב בד"ה תנא וכו' ע"ש בשם הרשב"א (וגם אי הוי נולד דלא שכיח מ"מ לא ברי היזקא כמ"ש לקמן) ואף דגבי המקדש ע"מ שאני צדיק וכו' לא חיישינן להרהר תשובה אלא משום שאמר ע"מ שאני צדיק כמ"ש מהרמ"פ וב"ש א"ע סוסי' מ"ב וכ"ה בתשו' רדב"ז ח"א סי' ק"מ ובתשו' הרא"ש כלל י"ז ד"ב מבואר דדוקא משום חומר א"א חיישינן לזה מ"מ יש לחלק בין לשעבר ובין להבא כדמחלקינן גבי שמא מת ושמא ימות ובתוס' גיטין י"ז ריש ע"ב מבואר דגם גבי שמא חזרה אמרינן כן וברשב"א יבמות קי"ט לענין שמא תפיל ואף דבחי' הר"ן לנדה ל"ו ע"ב כתב דדוקא במיתה דסופו למות ועתוס' קדושין מ"ה ב' ונו"ב מ"ק יו"ד סי' נ"ה נ"ו שלא הביא מכל זה ועמ"ש בדע"ת סי' נ"ז ס"ק י"א וקו"א שם מ"מ עכ"פ לא ברי היזיקא כמ"ש בתה"ד סי' שט"ו ובכתבים סי' קל"ח להדיא כן ועוד דגבי ממון הרי קיי"ל דאשתמוטי משתמיט ולכן במי לשוכר עידי שקר דגם הרמב"ם מודה דפטור ד"א ובפרט בנ"ד שלא נתכוין להזיק אלא להציל דחבירו שלא יענש במאסר בדא"ה ואף דגם בדין תוה"ק אם יש לו ואינו משלם אוסרים במאסר כמ"ש בתשו' רשד"ם חו"מ סי' ש"צ ראי' מרש"י פסחים צ"א ע"א ד"ה בית האסורין וכו' או לשלם ממון וכו' ע"ש וע' בחו"מ סי' צ"ז סעי' ט"ו בהג"ה אבל היינו בב"ד ישראל ובידוע שיש לו עוד שישלם משא"כ בדא"ה שנעשה כתוא מכמר ואפילו ישלם לא יפטרוהו מעונש ולכן יפה דן דפטור מלשלם ולענ"ד גם בד"ש פטור בכה"ג וע' במהרי"ט ח"א סי' צ"ה כעין זה. סימן צ"ז להרב מו"ה אלימלך הכהן נ"י אבדק"ק ראחוב ברוסיא

ע"ד שאלתו בענין היתור הדלתות הנהוג כעת במדינתכם איך הדין בנקרשו הדלתות בש"ק ע"י הקרח וא"א לנעלם אם מותר לטלטל בעיר וצידד דאם אפשר לתקן בחוזק גם אי נימא דאיכא איסור שבת מיקרי ראוי לנעול והביא מס' בנין יהושע דף י' שהביא בשם הגאון מהרש"ק ז"ל דגם באין ראוים לנעול בשבת ע"י השראפין מצד איסור שבת מוקרי ראוי כמ"ש כה"ג בתוס' סוכה ל"ג בהא דעבר ומיעטן כשר דכיון שבידו למעטן אף דאסור מ"מ מיקרי בידו ולא נדחה עכ"ד והנה לענין עירובי חצירות איתא בכה"ג פלוגתא דאמוראי בעירובין ע"ח בעשאו לאילן סולם ולחד מ"ד כיון דאסור לעלות באילן ולא חזו לתשמיש כפתח לאו פתחא מיקרי ולחד מ"ד פתחא הוא וארי' רביע עלה ולחד מ"ד היכי דאיסור שבת גרם אינו פתח וגבי אשירה אמרינן ארי' הוא דרביע עלי' ולחד מ"ד הוא להיפך והרמב"ם והרא"ש נחלקו בדבר והובאו בסי' שע"ב סט"ו ב' הדיעות וא"כ דין זה תלוי במחלוקת הנ"ל וע' בריטב"א שם בשם רבותיו דדוקא באשירה דעכו"ם שיש לה ביטול ס"ל להך מ"ד דכשר משא"כ בע"ז דישראל שאין לה ביטול וע' בתשו' נו"ב מ"ת חא"ח סי' ל"ט בדין ביהכ"נ שנחתם משרי המלוכה שפסק דהע"ח שבביהכ"נ נתבטל וצידד דמצד איסור שבת כיון שאין בו אלא שבות והי' ראוי לפתוח בביהש"מ מהני שפיר והביא מסי' שצ"ד סעי' ג' אלא דכיון דמצד גזירת המלך ואי בעי פדה כיון דמחוסר ממון ע"ש אבל בנ"ד אסור לפתוח החותם בטל העירוב ולא אמרינן הואיל לענין שיהא נחשב דלת גם באיסור שבות נחשב כאלו אינו דלת לדעת הרא"ש שבסי' שע"ב הנ"ל ובאיסור תורה לכ"ע ל"מ

ובעיקר דין הדלתות כבר כתבתי בתשו' ואפס קצהו הובא בהגהותי לאו"ח שנדמ"ח בארץ הגר (עם הס' אר"ח) סי' שס"ג סי"ד דכיון שמצד גזירת הממשלה א"א לנעלם ולא ינוחו לנעול כלל אין להם דין ראוים לנעול שהרי כל היתור דלתות נעולים מבואר ברש"י עירובין ו', ע"ב ד"ה חייבים עליהם וכו' אלמא נעולת דלתות בעינן בכל לילה וכו' ע"ש ושם לעיל בד"ה ירושלים וכו' ע"ש ושם לעיל בד"ה ירושלים וכו' ואילמלא שנועלים דלתותיה בכל לילה וכו' ע"ש ומבואר ברשב"א שבב"י סי' שס"ד דטעמא דדלתות משום דרה"ר היינו שמסור לרבים בכל זמן ע"ש וא"כ גם לדידן דסגי בראיות לנעול היינו נמי כשראוים לנעול בכל לילה ומשום דעכ"פ אינו מסור לרבים שהרי עכ"פ אינו מסור להם לעבור בכל שעה מפני שסבורים הם