מהרש"ם חלק ב צ

ל"מ בשל תורה אבל בתיבה שעושים למקוה דשם מקוה הוא בקרקע כמ"ש בתורה פ' שמיני אך מעין ובור מקוה מים יהי' טהור א"כ שינוי שמו משוי לי' חיבור וקביעות גם בשל תורה ואף שבנ"ד ל"ש ד"ז שמתחלת עשייתו כך הוא מ"מ י"ל דשמו משוי לי' קביעות להקרקע גם יש ראי' מברייתא דשבת (דף פ"א ע"א) דת"ר חפי פותחת וכו' אע"פ שחברן בדלת ונקבעו במסמרים טהורין שכל המחובר לקרקע כקרקע ולשי' תוס' וריטב"א מיירי בשל מתכות ומוכח דכיון שלא הי' כלי בתלוש מהני החיבור לקרקע גם בשל תורה וע"ש בהגהת מצפה איתן שהוכיח משם דאם קודם הקביעות לא הי' ראוי לקב"ט לכ"ע לא נעשה כלי בחיבורו לקרקע ע"ש ואף דלשי' רש"י ומהרמ"ל ומג"ש ופ"י שם אין ראי' מ"מ עכ"פ מוכח שגם דעת תוס' וריטב"א להקל וגם הבאתי מפיה"מ להר"מ פ"ה דכלים מי"א גבי תנור של מתכות דמפורש דבחברו בקרקע מהני גם בשל תורה וזה סותר למ"ש בעצמו רפ"ד דמקואות מ"א דדוקא לגבי שאובה דרבנן מהני חיבורו לקרקע והרי בתנור הוה חקקו ולבסוף קבעו וצ"ל דבתנור שנעשה מתחלה אדעתא לחברו בקרקע ודרכו בכך שאני וא"כ ה"נ במקוה שדרכו בכך ותמיד נעשה בחיבור לקרקע והבאתי מתוספתא שבר"ש פי"ב דכלים מ"ג גולת החנוני וכו' ושל בעה"ב אפי' כולה של מתכות וכו' טהורה שלא נעשה אלא לשמש עם הקרקע וע' בנקה"כ יו"ד סי' שע"א ועוד הבאתי מכמ"ק בזה ובפרט בנ"ד שכבר טבלו בהמקוה נשים רבות ואיכא חשש לעז בודאי אין להחמיר בזה וגם הרי הוא שעה"ד שא"א לתקן בע"א רק בהוצאה גדולה ומשך זמן הרבה ולא נענש יהושע אלא על שביטל מפ"ו לילה א' כדאי' בש"ס בעירובין (דף ס"ה) ולמה נחמיר במה שיש כמה צדדי קולא גם לשי' המחמירים ובפרט שיש כמה ראשונים המקילים בזה וכדאי הם לסמוך עליהם אפי' שלא בשעה"ד לכן הנני מסכים עם רו"מ להכשיר המקוה והנלע"ד כתבתי

סימן קג ב"ה חוהמ"פ תרנ"ט להרב וכו' מו"ה חיים ראבינאוויטש רב ומו"ץ בעיר יאס

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בדבר שהלך החזן לקבץ חתימות על ההרשאה למכירת החמץ על שם אחד הממונה מרו"מ וכפי הנהוג הוא בא לפני רו"מ ומוכר החמץ לעכו"ם כדינא ועתה נמלך החזן ומחק שם הממונה אחר שכבר חתמו המוכרים והציב את שמו בתוכו ומכר בעצמו החמץ ונעשה רעש ואמר לפני רו"מ כי ביום ש"ק שחל בו ע"פ בשנה וו הלך אצל הבעה"ב והסכימו על מכירתו וגם הממונה הנ"ל מחל לו עכת"ד השאלה

הנה מחילת הממונה אינו מועיל כלום והסכמת הבעה"ב לא אדע אם הי' קודם זמן איסורו וקודם אמירת כל חמירא דאל"כ אין בהסכמתם ממש שכבר אינו ברשותם והא דכלך אצל יפות היינו בזמן שהי' מועיל עכשיו תרומתו ובמק"א דחיתי בזה דברי קצה"ח סי' רס"ו והבאתי סמוכין מדברי רש"י ותוס' קידושין (דף ע"ח) דגבי גוסס כיון שאין מועיל עכשיו גם לר"מ דאדם מקנה דשלב"ל ל"מ ע"ש ותבין אבל בגוף הדבר כיון שהוא הפ"מ אצל הרבה אנשים יש לצדד לפמ"ש הפמ"א סוס"י נ"ב דגם במוכר חמץ של אחרים מועיל משום דזכין לאדם שלב"פ והביא כמה ראיות מהתוס' ב"ק (דף ס"ט ע"ב) בהא דמחללין נטע רבעי ומעשר שני של חבירו שלא מדעתו וגם מהא דיו"ד סי' שכ"ה ונדרים (דף ל"ו) וכמה דוכתי ע"ש וה"נ בזה ואף דיש לדון בזה ע"פ דברי הקצה"ח סי' רמ"ג סק"ח וסי' שפ"ב סק"ב וכבר הבאתי בתשו' א' בענין זה מדברי תשו' בר"א א"ע סי' ק"א ונאות דשא סי' ל"ט ושו"ת דברי חכמים סי' ק"ט ועכ"פ לדינא בשעה"ד כזה יש לסמוך ע"ד הפמ"א ואף שבנ"ד נתנו הרשאה לאחר כיון דבשעה שמכר זה כבר מחק זה את שם המורשה הממונה והי' זכות להמוכרים שימכור זה את חמצם שפיר מהני מדין זכין לאדם שלב"פ ושם הבאתי מספר רני ליעקב למ"ק (ד' כ"ו) לענין תופס לב"ח דבנודע אח"כ שהי' באותה שעה זכות לתפסו לעצמו שפיר י"ל מגו דזכי לנפשי' דאיגלאי מלתא למפרע וה"נ בזה ועכ"פ החזן הזה לא טוב עשה בעמיו ומי יודע איך עשה המכירה וצריך לברר אם הי' כדין וגם ראוי לקנסו ולגעור בו בנזיפה איך ערב בלבו לעשות מעשה זר כזאת בלא שאלת חכם בעבור בצע כסף ועלינו יערה רוח הבורא והנלע"ד כתבתי

סימן קד ב"ה ב' שמיני ב' א"ח דפסח תרנ"ט להרב וכו' מו"ה יוסף שווארטץ נ"י מק' מאקא: בארץ הגר

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באחד שעשה לו העמדה של י"ש אצל ישראל מומר לשלחו לו ע"י הבאהן הן זמן רב קו"פ והי"ש בא ביום י"ג ניסן ערב שבת ולא הי"ל פנאי לקבלו והניחו על נכסיהן ולא מכרו לעכו"ם בסברו שאינו שלו עדיין ובתוהמ"פ נודע לו והוא היזק רב של כמה מאות ר"כ

הנה באם שעדיין לא שלח הקונה להמוכר המעות על הי"ש רק שהמוכר סמך עליו והאמינו ושלח לו הי"ש יש לצדד שעדיין לא זכה הקונה בגוף הי"ש אף שבדד"מ יוכל המוכר לתבעו לקבלו מ"מ עדיין לא זכה בגוף החמץ וכיון שהי' בבית עכו"ם והאחריות על הבאהן הי' מקום להתירו והממונים של הבאהן בודאי לא זכו בו עבור הקונה דאין שליחות לעכו"ם ולא כיוונו לזכות אבל בנ"ד שגם המוכר ישראל א"כ הרי אי נימא שלא זכה בו הקונה א"כ עדיין הוא של המוכר וגם הוא לא מכרו לעכו"ם וגם אם החמץ על אחריות הבאהן מ"מ ל"מ כלום והחמץ אסור אבל כפי שכתב רו"מ שהמוכר אוכל ומוכר חמב"פ וא"כ ישראל נזהרים שלא לקנות ממנו נראה שאין חיוב על הקונה לפדותו מן הבאהן ויוכל לבקש מהם לשלחו בחזרה והוא ישלם הוצאת הבאהן וההיזק שיתבעהו המוכר ואין זה בכלל מושיט איסור למומר דאפי' בדליכא משום לפ"ע איכא משום מסייע לעוברי עבירה וע' בש"ך ודג"מ יו"ד סי' קנ"א ושאר אחרונים בזה דהכא דאכתי לא זכה בו הישראל מד"ת אינו מחויב להפסיד ממונו כדי להציל אחרים ממכשול כדמוכח מדברי מהרי"ו ורמ"א רס"י קנ"ז ועמ"ש בדע"ת סי' נ"ז סקנ"ו דגם בחשש שמא יחזור וימכרנו לישראל מותר להחזירו למוכר בכה"ג והבאתי מדברי הח"י סי' ת"מ וסי' תמ"ח ועוד מכמ"ק בזה אך דבכה"ג יהי' ראוי לפרסם שיזהרו ישראל ממנו אם אין חשש היזק ממון בכך. והנלע"ד כתבתי

סימן קה ב"ה ב' שמיני א"ח דפסח תרנ"ט להרב המאה"ג וכו' מו"ה אפרים אויערבויך נ"י אבד"ק הארחיב

מכתבו הגיעני וע"ד הדו"ד שתבע ר"מ מרו"מ שעוד בשנת תרמ"א השכיר לו אדון מקום על ל"ו שנים שיעמוד שם בנינים ובסוף הזמן יחזור לו האדון אלף וט' מאות וצ"ו ר"כ שלוה מר"מ ור"מ יקבל לעצמו העצים מהבנינים וכן עשה ר"מ ובנה שם קרעצמע ומקבל שכירות בכל שנה קכ"ה ר"כ ובשנת תרנ"ה קיבל רו"מ קאנטראקט אחר מהאדון שמכר לו כל הבנינים ורו"מ שלח ב' אנשים עם שר הערכאות והרס כל הבנינים ולקחם לעצמו ור"מ תבע בכח העתקה מהקאנטראקט שלו בדא"ה וזכה עי"ז שישלם לו רו"מ אלף וז' מאות ר"כ ועתה באו לדין ור"מ טוען כי ע"י שנקרע גוף הקאנטראקט שלח רק העתקה והחתיכות נאבדו ועוד שאר טענות ורו"מ הביא דברי רבנים הנבררים ומה שהשיג עליהם

הנה לענ"ד כיון שהבנינים היו בחזקת ר"מ כמה שנים ורו"מ הרסן בכח דא"ה והיו עדים יהודים שהרסן ולקחם לעצמו א"כ הרי בתפיסה ע"י ערכאות לא מקרי מוחזק כמ"ש הרש"ל וש"ך סי' א' ואף דשם לא נתבאר דין דיעבד וע"ש בתומים ונה"מ ובתשו' נו"ב מ"ת חו"מ סי' ל' חוכך בזה ע"ד מהרי"ק וצידד דדוקא בתקף ונתן ליד עכו"ם לא הוה כמוחזק משא"כ בתפס לעצמו אבל במחכת"ה נעלם ממנו דברי תשו' מיי' לספר ניזקין סוס"י כ"א דמפורש דגם בתפס לעצמו ע"י עכו"ם אין לו דין מוחזק אם יש עדים ואין לו מגו דלהד"מ ע"ש וע' בבאה"ג סי' שפ"ח אות ר' שרמז בקצרה לד"ז וע"ע בתשו' רשד"ם ח"מ סי' קמ"ה ואבן השהם סי' נ"ט ובתק"כ