מהרש"ם חלק ב מה

במקום שנוהגים לכתוב שמו י"ל דישיבה על המקום ל"מ ולא הוי חזקה עכת"ד אבל בנ"ד שהטאבילאציע אינו על גוף המקום וגם החזיק בו בדירה קבועה כמה שנים הרי אנן קיי"ל דחזקה מהוי בלא שטר ומכ"ש בנ"ד שטוען שהו"ל שטר ואבד אלא שלא נכתב בטואבילאציע פשיטא דמהני וכמ"ש. והנלע"ד כתבתי

סימן לב ב"ה ג' שלח תרנ"ח

להרב המאוה"ג וכו' מוה' אשר הלוי נ"י אבד"ק מעדוניץ

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בעסק האשה סערקא בת רא"מ מקהלתכם שנלקח בעלה לחיל הצבא בארץ פולין גדול ומולדתו מעיר קאמוריב ולאשר הי' חולה שלחוהו לעיר סמאלינסק לבית החולים ופ"א בא ממנו מכתב איך שהוא חולה ונתנוהו לביה"ח בעיר הנ"ל ואח"ז נשמע שמת שם ואח"ז כתב איש א' (ושמו בנימין שאט מוחזק בכשרות שהי' ג"כ מאז מאנשי הצבא) לחבירו אשר עודנו בחיל הצבא בסמאלינסק שילך להרב דממשלה דשם ויקבל ממנו מכתב תעודה וקיבל מכתב מחבירו שעשה מבוקשו ותוך מכתבו רצוף מכתב הרב דממשלה ונדפס בראשו שמו וכינויו ושם עירו בלשונם וגם היום נכתב למספרם כתב וז"ל כבוד הרב וכו' אזו וויא מען האט מיר געבראכט אבריף בחת"י הר' בנימין שאט מבקש מאתו הודעה מפטירת מרדכי (מאטיל) זיידיל וכותב שיש לו אשה ושני בנים נמצאתי מחויב להודיעם ולבאר הידוע לי והנכתב אצלי 29 בחודש דעקאב שנת 895 למספרם היינו כ"ד טבת תרנ"ו קבלתי נייר ידוע מוואיענעס הספיטאל דפה סמאלינסק, שמת בהשפיטאהל איש חיל שעבד בהפאלק פלוני ושם הגובערניא שיצא משם לובלינסקע פאוויאט טאמושאב ושמו מרדכי זיידיל שנותיו 23 שנים ושלחתי תיכף אנשי ח"ק והובילוהו לבית עלמין דפה ונקבר יום כ"ה טבת ונרשם אצלי בהמעטריקא כנימוס ובלי ספק גם לזוגתו ולאביו ידוע שם פאלק שעבד בו לזאת לדעתי אין לפקפק בזה יעקב חפץ רב דממשלה פה סמאלינסק והניח גם החותם ואח"כ באו לקהלתכם להקאנצלרייא בגדים של הנפטר והתפילין והכירה האשה הכל ואח"כ נסעה האשה לקאמוריב והביאה גב"ע בזה"ל במותב תלתא כחדא הוינא ואתו לקדמנא ר"ג בר"מ ור"א בר"י והעידו בתו"ע באליו"ע שבעצמם ראו וקראו המכתב שבא מהנאטשעלניק מפאווייאט טאמושאב להקאנצלירייא גמינא דפה רזונדאווא אוך שהר' מרדכי בן צבי זיידיל מת בסמאלינסק ביום פלוני (כפי שכתב גם הרב הנ"ל) ור"ג ראה בעצמו אשר ע"י מכתב הזה נמחק בספר הזכרונות של אנשי הצבא מן החיים והמתים ונכתב בשני מקומות לראי' שמת ושם הי' כתוב כי מרדכי בן צבי זיידיל נלקח לצבא בשנת 895 ל' וכפי החקירה ודרישה לא נמצא פה"ק שום איש ששמו ושם אביו כזה ובפרט שנלקח לצבא רק זה האיש שהי' בעלה של סערקא בת מרדכי ובהמכתב מהנאטשעלניק כתב ג"כ שהאיש המת הוא מפה"ק ונלקח לצבא שנת 895 וע"ז באנו עה"ח יום א' ח"י מרחשון תרנ"ז פה קאמירוב וע"ז תתמו הרב אב"ד דשם ועוד ב' דיינים וכל הכתב הוא של הרב אב"ד הנ"ל. עכת"ד השאלה

והנה מה שנשלח מהשפיטאהל לרב הממשלה בודאי מועיל כיון שהי' במסל"ת ואף שהה"מ החמיר בעדות בכתב דבעי' שידע שהוא כתב ישראל כבר העלה בשו"ת תפארת צבי חא"ע סי' כ"ב דדוקא היכי שיש לתלות שכתבו דרך שחוק כמההל החמיר משא"כ היכי שידוע שכתב במתכוין לאיזה דבר לכ"ע יש להקל ובפרט בערכאות הרי עדיף טפי עדותן בכתב מעדות בע"פ כמ"ש הרא"ש פ"א דגיטין סוס"י י"א והארכתי בזה בתשו' לק' טארנא [ע"ל ח"מ סי' ו'] והבאתי מתשו' צ"צ סי' מ"ב וסי' מ"ה ושו"ת ב"א חא"ע סי' ל"א ופרשת מרדכי סי' כ"ה כ"ו כ"ז ואמרי אש סי' כ"ה וכתב סופר סי' כ"ג ומהר"ם שיק סי' מ"ב ופלפלתי בדבריהם וגם לדעת המחמירים שם מ"מ היכי שנכתב בפנקס שלהם וראה ישראל הכתב לכ"ע נאמנים וא"כ בנ"ד ששלחו כן להמעטריקא להכתב שם לכ"ע אך לענין תעודת רב הממשלה שיש לחוש שהוא חשוד לעבירות וגם אינו מסל"ת הנה לדעת המקילים בערכאות משום דלא מרעי נפשייהו שייך גם בזה כן ובפרט שהרי פס"ע דרבנן הרי הם כשרים לעדות אשה ומאן יימר שהרבנים הללו הם פסולים דאורייתא ולפמ"ש בקצה"ח סי' מ"ו סקי"ז ובסי' נ"ב ובתשו' רע"א מ"ת סי' מ"ז כל רשע שאינו של חמס כשר לעדות אשה וגם כיון שכתב שכן נכתב בהמעטריקא הרי הוה מלתא דעל"ג מיד ובבירור לכ"ע לא עביד דמשקר ועוד דבנ"ד הרי העידו ב' אנשים שנכתב כן בספר הזכרונות ונמחק מספר החיים ובכה"ג עדיף מעדות ערכאות כמש"ל דבנכתב בפנקס שלהם לכ"ע נאמנים וזה לא כביר כתבתי בתשו' לקראקא דבדבר שמזיק העכו"ם לעצמו אפי' רק פתיחות הכבוד עדיף ממסל"ת ואפי' בשל תורה נאמן והבאתי ראי' מתשו' מהרי"ק ומהט"ז יו"ד סי' שט"ז סק"ד ולכן בכה"ג שמחקוהו מתוך מספר חיל הצבא אין לחוש כלל שמא לא דקדקו בדבר או שמא משקרים

וראיתי בשו"ת ד"ח ח"ב א"ע סי' נ"ה שהחמיר שלא לסמוך על עדות ערכאות שמעידים על איש הצבא שמת דבעינן שידעו דלא מקבלו שוחדא וגם כי הערכאות שואלים מאנשי המלחמה והם מעידים על מיתתו א"כ הוי מסל"ת ע"י שאלה דלא מקרי מסל"ת והביא ששמע מחותנו הגאון רב"פ כי הגם שכמה גדולי דורו הקילו בזה אבל הוא לא רצה להקל אך בנ"ד הרי לא הי' שעת מלחמה ובנ"ד מסתבר כי הפקודים בבתי החולים מודיעים מעצמן מיתת החולה להשרים הממונים או שהשרים בעצמן באים לבקר החולים ורואים מיתתם ועוד דגם אם מודיעים להם ע"י שאלה כיון שאין ידוע להם שיש נ"מ לישראל איננו יוצא מגדר מסל"ת כמ"ש בתה"ד והובא בהג"ה סעי' ט"ו דבעכו"ם ששאל לעכו"ם אינו יוצא מגדר מסל"ת וע"ש בחמ"ח סקל"ב ואף שהר"ן חולק כמ"ש בב"י הרי בתשו' מהר"ם מלובלין סי' ז' והובא בקו"ע סי' ש"ט הכריע כדעת תה"ד וגם לפמ"ש הב"ש דהר"ן אינו חולק אלא דשאלת השופט שאני ששואל אותו שיגיד לשם עדות וע"ז בנה הד"ח שם יסודו אבל התם מיירי שבא השליח לשאול על מיתת המומר לצורך ידיעת ישראל אשת המומר הקודמת ולצורך זה שלח השופט לחקור מהעכו"ם שיגידו עדותן ולא לצורך תועלת השופט והעכו"ם עצמן לכן י"ל שאין זה מסל"ת אבל הכא שהוא לצורך ידיעת עצמן לכ"ע הוי בכלל מסל"ת ומצאתי בתשו' ח"ס חא"ע ח"ב סי' קל"א באמצע התשו' שהביא ג"כ דברי תה"ד ובשם יש"ש פט"ו דיבמות סי' י"ט שכתב עליו דלא נהירא דסתם גוי מוחזק לשקר וכל שמשיב דבר לשואלו אינו נאמן ושכ"ה בתשו' הר"ן והביא גם מתשו' מ"ב סי' ק"ה (והובא בקו"ע סי' שצ"ח) דכל שהעכו"ם השואל יש לו נפ"מ בדבר לכ"ע אינו מסל"ת וגם הביא מדברי הב"ש הנ"ל והוכיח כדעת תה"ד מש"ס דגיטין (דף י"ט ע"ב) והביא מהש"ך יו"ד סי' סקמ"ג וסי' צ"ח סק"ב ועפ"ז העלה דדוקר ביודע העכו"ם שיש נ"מ לדת ישראל אז ע"י השאלה אינו בכלל מסל"ת דשמא משקר אבל באינו לצורך ענין דת ישראל רק לצורך אחר גם ע"י שאלה מהני וגם הר"ן לא החמיר אלא משום דאזיל לטעמי' דס"ל דבמסל"ת בעינן קישור דברים אבל לדידן דקיי"ל כהריב"ש והאריך להוכיח שכן עיקר לדינא לכן יש לדידן בזה עש"ה וע"ש עוד סי' קל"ב בזה. והן אמת כי מ"ש מהש"ך סי' ס"ט דבא"י אם. או"ה תלוי בו שרי גם ע"י שאלה לא נזכר שם ובתשו' מיי' להל' אישות סי' ט' כתב דלענין מסל"ת אין חילוק בין אם מכיר דת ישראל או לא אך בזה י"ל דהיינו דבלא שאלה גם במכיר דת ישראל מהני מסל"ת אבל ע"י שאלה יש לחלק שפיר כדעת הח"ס וגם מ"ש הח"ס דטעמו של הר"ן משום דס"ל דבעינן קי"ד המעיין בתשו' הר"ן סי' ג' ימצא שכתב טעם זה בפ"ע אבל מ"מ בכה"ג שלא שאלוהו לצורך עדות נגד התרת דאשה אלא לצורך חיל הצבא י"ל דלכ"ע מהני וראי' לזה מתשו' מהר"ח א"ז סי' ע"ו וז"ל מסל"ת כל היכי שאינו מתכוין להודיע מיתת הישראל שמת נראה דהוי מסל"ת וכן כל הנהו דסוף יבמות וכו' והנהו עובדא דאבא יודן איש ציידן להודיע לישראל שעמו שמת פלוני ועוד שהי' נראה שלא אמר כן אלא כדי להאהיב א"ע לישראל שעמו וכו' או בשביל רשע כאשר בושים עוד היום כשרואים יהודים אומר יהודי מת וכן הפונדקית להאהיב א"ע הי' נראה שאמרה וכו' אבל כשאין הגוי מתכוין להודיע מיתת המת אפי' אם שאל מהגוי איש פלוני והוא אומר ואינו נראה שהגוי מתכוין להאהיב א"ע על ישראל ולא בשביל רשע נראה דהוי מסל"ת וישראל שהי' תפוס ביד גוי ורצו לפשר עבורו עם השר ולא עלה בידם ושוב חזרו אצל השר וכו' ואמרו אנו רוצים לדבר עמך עבור יהודי התפוס וכו' השיב השר מת וכו' נראה דהוי מסל"ת וכו' ונראה כאשר כתבתי מדפירש ר"י ביבמות