מהרש"ם חלק ב ריז

המקדש מלהינשא ע בתשו' שארית יוסף סי' כ"ח ושאר אחרוני' אבל יש ביד ב"ד למחות בידו ולכופו לגרשה גם חוץ מן הדין כיון שהיא מרוצית לקבל גט וע' בחו"מ סוסי' ט"ו דגם משום תביעת ממון יוכלו ב"ד למחות מלהינשא לאיש וה"נ בזה דמצוה לנעול דלת בפני עושי עולה ולמיגדר מלתא שלא יהי' בנות ישראל כהפקר וע' בשו"ת רח"כ א"ע סי' מ"ג ותבין וע' בתשו' הרשב"א ח"א סי' תקנ"א. אבל באם ירצה תרקבי דדינרי נלע"ד דיש להתירה באם יתברר לפני רו"מ שאין בזה חשש מחמת הקול. והנלע"ד כתבתי

סימן רכז עוד על ענין הנ"ל להרה"מ מו"ה דוב בעריל ברענדיר נ"י

מכתבו הגיעני וע"ד השאלה בקידושין כבר נשאלתי בזה מהרב אבד"ק והשבתי לו בס"ד באורך ידרשנו שמה וימצא כל מבוקשו. והנה רוב הדברים שכ' רו"מ כתב גם הרב והשבתי לו ולא באתי בזה רק במ"ש רו"מ איזו הערות במה שלא דברתי בתשובתי שם ואבא בקצרה

מ"ש רו"מ מהא דסנהדרין (דף מ') דלא בעי הש"ס מנ"ל דבעינן שיקבל עליו ההתראה ובע"כ משום די"ל שלא שמע. הנה לק"מ דכיון דדייק התם מקרא דבעינן שיתיר א"ע למיתה ומבואר ברש"י דהיינו שיאמר אעפ"כ א"כ שוב ממילא נשמע דבעינן שיקבל עליו התתראה ולכן לא בעי הש"ס מנ"ל

ומ"ש רו"מ מדברי התומים סי' צ"ב סק"א שחילק דדוקא לענין מלקות י"ל שכחתי אבל לענין פסול לעדות שפיר נפסל ואי"ל ואם כן י"ל גם לענין לא שמעתי כן וא"כ לענין קידושין אי"ל לא שמעתי הנה בגוף דברי התומים יעוין בתשו' הרשב"א ח"א סי' תתס"ד ובמרדכי כתובות פ' המדיר סי' קצ"ו בהא דעוברת על דת דצריכה התראה והביאו מהא דכתובות בהתראה די"ל אישתלי וחילקו שם ומוכח דלא ס"ל כחילוק התומים ע"ש ותבין. ועי' בעבוה"ג סי' ב'. אבל מ"ש רו"מ מחו"מ סי' ק"ד ס"ב דמשמע דאם הי' אצל ההכרזה אינו נאמן לומר לא שמעתי הוא נכון אבל כבר קדמו בזה בשו"ת מהר"ם מרוטנברג אחרון חאה"ע סי' י"ג. ואני כתבתי בתשו' כמה ראיות ברורות בזה. ומ"ש רו"מ ע"ד הנו"ב סי' נ"ט שכ' דלהכי נאמנת לומר שלא הבינה משום דלא אתחזק איסורא והקשה מהא דקידושין (דף ס') ואה"ע סי' ל"ח סי"ד דאינו נאמן לומר שאין לו מאתים ולפמ"ש הר"ן דהתם רגלים לדבר דכיון שקידשה בתחלה מסתמא הי' לו א"כ לק"מ אבל הרא"ש הקשה שם מתוספתא דע"מ שאדבר עליך לשלטון ובע"כ דלא ס"ל כטעם הר"ן דאל"כ ל"ק קושיתו דכאן הוי תנאי להבא וא"כ קשה על הנו"ב הנה יעוין בתשו' גבעת פנחס סי' כ"ו שהעיר מדברי הרא"ש ותי' דהתם דהתנאי להבא וע"מ כאומר מעכשיו כבר נגמרו והוחזקו הקידושין ע"ש היטב בזה גם י"ל דהרא"ש סובר דגם בלא אתחזיק הוי דשב"ע ואנן לא קיי"ל כוותי' ובנ"ד דאיכא אומדנא דמוכח שלא הבינה י"ל דלכ"ע נאמנת. וע' בתשו' ב"י סי' ח' מ"ש בדברי הר"ן והרא"ש בזה ע"ש בתשו' מהרי"ן נחמיי"ש ז"ל בזה. שוב מצאתי בשו"ת מהר"ם מרוטנברג אחרון חאה"ע סי' י"ג שהעיר בזה ע"ד נו"ב מהר"ן והרא"ש הנ"ל והאריך בזה וע' בריטב"א קידושין ס' שכ' ג"כ כסברת הר"ן דהתם משום דרגלים לדבר ע"ש

ומ"ש בדין אם יש להתיר מכח ס"ס בקידושין דאי נימא דס"ס הוי כרוב הרי דעת כמ"פ גבי סבלונות דמשום חומר א"א חיישי' למעוטא יעוין בתשו' מהרי"ט ח"א סי' קל"ח שהוכיח דסמכי' על ס"ס בקידושין וע' בב"ש סי' מ"ו סקי"ד ואב"מ שם וב"ש סי' ל"ה סקכ"ח

ומה שהקשה על הנו"ב דס"ל דבמיוחדת הוי עשאאי"ל א"כ למ"ל קרא לפסול מיוחדת בד"נ הרי בלא"ה הוי עשאאי"ל. זה טעות דהנו"ב לא קאמר רק בד"מ דיכול לומר לחייבו שבועה באתי אבל בד"מ ל"ש זאת ומה"ט כ' הנו"ב סי' ע"ד דבקנס ל"ש זאת וז"פ מאוד

ומ"ש בהא דשילהי יבמות דעדות אשה משום כתובה א"צ דו"ח והא בכתובה ל"ש נע"ד כמ"ש התוס' בכתובות (דף פ"ו). נעלם ממנו דברי נימוק"י שם שכ' דבכתובה טעמא משום חינא ומ"ש דבנ"ד שהמקדש משרת של בעה"ב השונא וגם הבטיח לו חמשים ר"כ והוי כאנסוהו וקדיש וכמ"ש בתשו' עבה"ג סי' ל"ז הוא תמוה דהתם בידוע שאנסוהו אבל איך נאמר מן הסתם שאנסוהו ויותר אין פנאי להאריך

עוד חזר השואל וכתבו אלי והשבתי לו שנית

מ"ש לחזק קושיתו בהא דמכות (דף ו') דיליף מקרא דמיוחדת בד"ת פסול והקשה רו"מ תיפוק לי' דהוי עשאאי"ל להנו"ב. ואנכי דחיתי בתשובתי דבד"נ ל"ה עשאאי"ל דל"ש לומר לחייבו שבועה באתי וע"ז כ' רו"מ דבד"נ דלא אזלי' בתר אומדנא י"ל דלספירת דברים בעלמא אתי ועוד די"ל לפסלו לעדות באתי אם יבא אח"כ עוד א' ויעיד עלי' עבירה אחרת עכ"ד. והנה מ"ש דלמא לספירת דברי' אתי א"צ תשובה ואעפ"כ אמינא הרי בסנהדרין (דף פ"ו ע"ב) דס"ל לר"י דעידי גנבה נהרגין דאתחלתא דמכירה ופירש"י דקסבר דלא לקי וא"כ בע"כ להרגה אתי ע"ש והרי התם עדיין לא באו עדי מכירה עדיין וגם לא מיירי כלל במרמזי רמיזי רק בסוף הסוגיא וע' רמב"ם פכ"א מעדות ואמאי נהרגין נימא דלא ידעי אם יבואו עוד עידי מכירה ולספירת דברים אתי. א"ו דליתא ותמהני על רו"מ שדיבר מסוף הסוגי' שם ולא הרגיש בזה אבל באמת גם בלא"ה א"צ תשובה כלל וגם מה שהביא רו"מ מהתוס' שם ד"ה עבדי כו' הרגיש בעצמו בחולשת הדברים אבל מ"ש די"ל לפסלו בעדות באתי. אני תמה דמ"מ איצטריך קרא לפסול עדות מיוחדת בד"נ דנ"מ היכי דכבר נפסל מקודם לעדות דמשום טעמא דעשאאי"ל הוי מהני עדותו ולהכי איצטריך קרא דלא יומת עפ"י ע"א וכה"ג כ' התוס' בסנהדרין (דף פ"ו) שם ד"ה גנבה ע"ש בסוה"ד אבל בד"מ הקשה הנו"ב שפיר דמ"מ היכי דאינו פסול מכבר אמאי כשר עדות מיוחדת בד"מ ודחיק לי' לאוקמי קרא דוקא היכי דכבר נפסל. אבל קרא דר"נ הרי פוסל באמת רק דהיכי דלא נפסל מכבר גם בלא"ה פסול וקרא איצטריך דנ"מ היכי דכבר נפסל מקודם. וז"פ. ועוד אני תמה על תמיהתו דהא בד"נ צריך שיתרו בו ושיתיר א"ע למיתה דאל"כ אינו נהרג גם בשנים וא"כ איצטרך שפיר לפסול מיוחדת דבכה"ג הרי א"א לומר לפסול לעדות באתי דא"כ למ"ל להתרות ולהעיד בפני ב"ד שהתרה ושהתיר א"ע למיתה ואף דמשכחת לה במותרה מפי אחרים ומפי השד אבל עכ"פ שפיר איצטריך קרא לפסול מיוחדת היכי דהותרה בעצמו והעיד ע"ז בב"ד דבזה ל"ש טעמא דעשאאי"ל והרי בסנהדרין (דף מ"א) ותוס' שם (דף פ"ו) כ"כ דבהתרו א"א לומר לפסול או לאסרה באנו וז"פ. וגם בלא"ה יש לדון דבמיוחדת מחלון זה וחלון זה הוי שפיר עשאי"ל דמ"מ באין כאחד לפני ב"ד ושפיר איצטריך קרא לפסול בכה"ג היכי דבאין יחד לב"ד אבל י"ל בזה דגם בכה"ג הוי עשאאי"ל משום דכיון דלא ראו כאחד שמא לא ידע זה אם חבירו יעיד אחריו כמותו

אמנם מ"ש רו"מ כעת דרב לשיטתו דסובר עשאאי"ל כשר כמ"ש הנו"ב א"ע סי' מ"ו עכ"ד תמהני עליו שהרי הנו"ב שם הוכיח ממסקנת הירושלמי דדוקא בד"מ סובר רב דעשאאי"ל כשר אבל בד"נ מודה דפסול ע"ש א"כ אין מקום לדבריו כלל

והנה במ"ש בתשובתי ליישב קו' הנו"ב על התוס' מכות במ"ש בשם ר"י מאורליינש משום דע"א מועיל בממון כגון במחשואיל"מ. עלה בלבי אח"כ דיש לדון דהתם מרי' דשמעתא היא ר"נ והרי בתוס' שבועות (דף מ"ז) כ' דר"נ לא ס"ל דינא דמחואיל"מ אבל יש בזה מבוכה וע' גם בתוס' כתובות (דף י"ב) וגם עכ"פ מועיל ע"א לענין אם א"ר לישבע דנחתי' לנכסיו. וכמ"ש בתשו' שם. ועוד דבלא"ה כתבתי שם דלק"מ דגם בע"א שייך תורת הזמה אלא דלא עשה כלום וכמ"ש תוס' ב"מ (דף ד)

ומ"ש רו"מ ליישב ק' הנו"ב מהא דעדות מיוחדת עפמ"ש הנו"ב חא"ע סי' נ"ז דבענין לפסול לעדות א"צ עשאי"ל דל"ש כאשר זמם. וא"כ לשי' הש"ך דדין דו"ח תליא בדין עשאי"ל וכיון דא"צ עשאי"ל א"צ דו"ח א"כ לא הו"ל להעיד באיזה יום ושעה אם באו רק לפסול לעדות וכיוצא בזה כ' בספר נזיר ד' מהגאון הקדוש מו"ה שמעלקא מנ"ש זצ"ל לתרץ קושי' התוס' בסנהדרין (דף פ"ו). ובזה כ' ג"כ ליישב קושיתי שהקשיתי בתשו' ע"ד ה"ר יקיר דיוכל להצטרף עם הבע"ד לפסלו והקשיתי דהא הוי הכחשה והזמה ביחד והוי עשאאי"ל ותי' רו"מ דלגבי פסול עדות א"צ שיהי' עשאי"ל כמ"ש