מהרש"ם חלק ב קעח

לפסול לכהונה. ב) אם צריכה עכ"פ לפרוש כד"ח מחשש מינקת חבירו ואשוב על ראשון ראשון. והנה בדבר ספק א' הביא כת"ר דברי הטוש"ע אה"ע סי' ו' סי"ז דגם בעיר שרובה עכו"ם אם אומרת ברי לכשר נבעלתי לא תצא רק דנסתפק לפ"ד היש"ש שהביא הב"מ בסי' ד' לענין ארוס וארוסה דאם הארוס מכחיש הוי ברי וברי ונתבטלה ברי שלה וכ"ה דעת הש"ג שם א"כ אולי מחויבי' ג"כ לחקור את בן הבעה"ב הנ"ל ואם יכחיש שוב יש לאסרה ופלפל בזה עוד ויבואר לפנינו ברצ"ה ובכל האריכות לא הרגיש בחשש א' גדול הנזכר בתשו' ח"ס חאה"ע סי' י"ח והביאו גם הפ"ת דבדיקת האשה ל"מ רק בנבדקה קודם נישואין ומהני ברי שלה אבל אי לא נבדקה עד עכשיו בשעת מעשה שוב יש לחוש שמא עיני' נתנה בבעלה זה ואינה נאמנת ואפי' אם נשאת תצא ע"ש וא"כ גם בנ"ד הרי לא נודע מזה כלום עד עכשיו ושוב ל"מ ברי שלה ושוב בעינן תרי רובי כנודע וטרם בואי לבאר מה שנלע"ד לדינא אציגה נא מה שעלה בלבי הרהורי דברים בענין זה כאשר ירדתי אל העיון בעזה"י

(א) מקור ד"ז בש"ס דכתובות (דף י"ג) ראוה מדברת עם א וא"ל מה טיבו של איש זה איש פלוני וכהן הוא ר"ג ור"א אומרי' נאמנת ורי"א לא מפי' אנו חיין אלא הר"ז בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראי' לדברי' היתה מעוברת וא"ל מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא ר"ג ורא"א נאמנת כו' ומבואר בש"ס דלמאן דמכשיר אפי' ברוב פסולים משום דברי דילה עדיף משמא של כל העולם אליבא דר"ג דסובר דבו"ש ברי עדיף בכל מקום ואנן קיי"ל כר"ג וכבר הקשו האחרוני' מדוע תהי' האשה נאמנת נגד הרוב כיון דרובא פסולים ולכאורה י"ל לפמ"ש הרשב"א בקידושין (דף ס"ו) ומהרש"א יבמות (דף פ"ח) והפ"י בכתובות (דף כ"ב ודף ע"ה) דאדם נאמן על עצמו בברי נגד רוב וחזקה ולכן האשה נאמנת בזה ע"ע. אך דמ"מ תיקשי איך יאמין לה הבעל שאיננו יודע בירור רק מפי' הוא חי ומדוע תהי' נאמנת אצלו נגד הרוב וכבר נודע דעת פמ"ג ביו"ד סי' א' דאין עא"נ נגד הרוב ואולם דעת הפ"י בקידושין (דף ס"ג) הוא דעא"נ נגד הרוב וע' בר"ן פ"ג דקידושין גבי אומר אני קדשתי' וע' בנו"ב מ"ק חאה"ע סי' ס"ט ובש"ש ש"ו פ"ז מ"ש בזה וע' בפ"י כתובות (דף כ"ג) בדין עא"נ בתרומה שכ' בעצמו דאינו נאמן שרוב אינם כהנים יעוש"ה וע' בשו"ת שבסו"ס נ"א באורך אי נאמן נגד הרוב והביא מהרא"ש כתובות (דף ט') בסוגיא דפ"פ ותי' דהתם אינו רוב גמור אבל בעלמא א"נ נגד הרוב בעוש"ה וע' שו"ת ב"א שבק"ה של דיני טרה"ר סי' כ"ח בק"ה לסי' ל"ט. והי' נראה להכריח מכאן דעא"נ נגד הרוב וכדעת אחרוני' הנ"ל וע' בא"ז הגדול הל' מילה סי' ק"ג דאע"ג דרוב נערו' אין משמיעין קול אא"כ ראשו חוץ לפרוזדור מ"מ אם האם מכחשת נאמנת ע"ש והובא ברמ"א יו"ד סי' רס"ב ס"ד. וע' עט"ח בחי' לחולין (דף י"א) מ"ש בענין זה. ויש להעיר מהא דמבואר ביו"ד סי' ר"ח ס"א דאע"ג דסתם נדרי' להחמיר כגון באומר פירות אלו כבשר מליח מ"מ אם אומר שדעתו הי' כמליח בעלמא ולא כקדשים נאמן אבל אם רוב אנשי המקום קורין לבשר מליח של קדשי' מליח סתם אינו נאמן נגד הרוב וגם לפמ"ש בש"ש שם דבזה גרע רובא דאיתא קמן מליתא קמן משום דבאי"ק הוא מברר המיעוט שאינו בכלל התערובות כלל כיון דכל הרוב אינו אלא בתערובות כגון בט' חניות וכדומה וכשזה יודע איזהו כשר הרי חנות זה לא נתערב כלל ואינו נגד הרוב ע"ש היטב הרי גם בזה לפי דבריו שהוא מן המיעוט שקורין מליח סתם לבשר חולין מהראוי שיהי' נאמן ובע"כ דאין עא"נ נגד הרוב שוב מצאתי בס' י"ש ליו"ד שם שדיבר מזה והעירותי א' מתלמידי מהתוספתא סופ"ה דפסחי' חמש חבורות שנתערבו פסחיהם דנאמן א' מבני חבורה לומר זהו של אותה חבורה ומוכח דנאמן נגד רוב אבל לפמש"ל בשם רמב"ן והג"א דהיכא דנאמן לעצמו גם נגד חז"א נאמן וא"כ ה"ה נגד רוב נאמן. ולכן נקט שם רק א' מבני חבורה ודו"ק. וכאשר בינותי בספרי' מצאתי בשו"ת תפ"צ להגאון מגלוגא ז"ל בחאהע"ז בדיני פסולי כהונה וקהל סי' ו' שדיבר ג"כ מהערה הנ"ל ופקפק ג"כ מכח שי' החולקי' ע"ז אבל לא הזכיר רק דברי הפ"י ולכן כ' דעיקר הטעם משום דמסייע לברי שלה חזקת אשה בודקת ומזנה ולשי' הב"ש סוס"י ו' הטעם משום דאינו ברור שהי' רוב דדלמא אזלא היא לגביי' והוכיח שם דהתוס' לא ס"ל כב"ש ע"ש היטב ואני מוסיף דלפמ"ש בהגהת פרישה דע"פ רוב אזיל הוא לגבה דהאשה בושה ע"ש בסוס"י ו' שכ' דזהו טעם הטור שם א"כ שוב שפיר איכא רובא גם בזה וע' יבמות (דף פ"ח ע"ב) דלחד לישנא לגבי איסור כהונה ל"מ ברי של העד ע"ש בהא דאם לא רצה דפנו כו' אבל י"ל דשא"ה דהעד נוגע בדבר שרוצה לישאנה אבל הכא דהאשה אומרת מקודם שנשאת שפיר י"ל דנאמנת וגם לאינך לישני שם אינו כן. ואולם גם בטעם של התוס' יש להעיר לענ"ד עפמ"ש התב"ש ז"ל ביו"ד סי' כ"ט בנמצא מים בראש ולא נודע אם המוח מקיף דל"ש למיזל בתר רובא דרוב בהמות כשרות הן משום דרוב בהמות אין להם מים בראש כלל וכיון דנפיק בזה מן הרוב שוב יש לחוש שמא המים מקיפין יעו"ש שהביא מכמ"ק בש"ס כה"ג והפמ"ג בפתי' לה' טרפות החזיק במעוז סברא זו והביא גם בשם מהרשד"ם בתשו' שכ"כ וע' בחי' ריטב"א לקידושין דף נ' ע"ב) גבי רובא מסבלי והדר מקדשי שכ' כעין סברא זו וא"כ לפי המבואר בש"ס דיבמות (דף ל"ה) דסתם זונה מתהפכת שלא תתעבר (וע"ש דף ס"ט בתוס' שכ' דאפי' נשאת לשוטה מתהפכת משום שאין רצונה שתתעבר) א"כ היכא דנתעברה הרי יצאה מחזקת סתם נש' א"כ שוב ניחוש שמא יצאה גם מחזקת בודקת ומזנה. והן אמת כי החוו"ד בליקוטיו ליו"ד האריך לדחות ד' תב"ש וחולק דל"ד להא דכתובות דרוב נשי' בתולות נשאות ורוב בתולות יש להם קול כו' משום דהתם הרוב הזה של בתולות יש להם קול זהו עצמו מוכיח, דנשאת בעולה משא"כ בזה אף דיצאה מרוב אחד אין מזה ראי' להוכיח שיצאה גם מרוב האחר יעו"ש היטב באורך ובזה נדחה ג"כ מ"ש לעיל מדעת ריטב"א כמבואר למעיין. ואולם לענ"ד סברת תב"ש מבוארת בש"ס דבכורות (דף מ"ב ע"ב) דכיון דאשתני להיות טמטום חיישי' ג"כ דלמא נתהפך זכרות לנקבות ע"ש דתליא בפלוגתא ולהלכה קיי"ל דהואיל ואשתני בהא חיישי' למיעוטא דאשתני נמי בהא. ומצאתי בא"ז הגדול ה' טרפות סי' תי"א בדין יתרת בשמאל ודרי והביא מהש"ס הנ"ל וחילק דדוקא התם חיישי' לקלקול הרגיל לבא עם קלקול זה אבל לחוש מצד שמאל לצד ימין אין ראי' מזה יעו"ש היטב. וא"כ יש ליישב קצת דבנ"ד דאשה מזנה בודקת וחזקת מתהפכת הוי כתרי מילי והם עניינים נפרדים וגם הבדיקה קודם הזנות וההיפוך אחר זנות ואין זה תלוי בזה ולכן בכה"ג לא אמרי' דהואיל ואשתני אשתני. וצ"ע. שוב מצאתי ברא"פ בקו' פה"ב סי' י"ט שהעיר מהא דבכורות (דף מ"ב) ועמ"ש בפתיחת חיבורי גי"ד אות י' בזה

(ב) ואולם לענ"ד דגם אי בעלמא אין עא"נ נגד הרוב מ"מ הכא נאמנת דבשלמא היכא דהדבר תלוי רק בדעת הרוב אזי תלינן טפי בהרוב אבל באשה שזינתה מרצונה הרי איננה מזנית רק עם מי שחפצה בו ואם יבא מי שאין רצונה בו לא יוכל לזנות עמה אם לא באונס והרי אונס לא שכיח דקלא אית ל' וכמ"ש התוס' בכתובות (דף ט' ע"א) בשם הירו' וא"כ היכא שאומרת שזינתה ברצון עם איש א' כשר אין אמירתה נגד הרוב כי הלא לא נתרצית לאחר רק לזה ולא דמי לט' חניות שפירש בשר במקרה בעלמא ואין קפידא ליקח? בחנות זו או בזו ולכן תלינן טפי בהרוב וכל, דפריש מרובא פריש אבל בזה אם היא לא נתרצית רק לא' לא הי' ביד שאר אנשיו לזנות עמה ברצון ואם נבא לחוש שמא זינתה עם פסול באונס הרי אדרבא הרוב מסייע לה דאונס קלא אית לי' וכמ"ש ואף דכ' התוס' דהא דאונס ל"ש הוי רק מדרבנן מ"מ גם מה"ת עכ"פ לא הוי רובא באונס ושוב ל"ה אמירתה נגד הרוב וכיוצא בזה כ' בתשוב' מהרשד"ם חאהע"ז ס' קס"ב דמה"ט לה' שליח דקידושין תופס לב"ח במקום שחל"א כיון שהדבר תלוי ברצון האשה והיא לא נתרצית לאחר יעוש"ה וע' בתשו' נו"ב מ"ק חאהע"ז סי' ס"ד שהעלה זאת מסברא דנפשי' וכבר קדמו מהרשד"ם שוב, מצאתי ברשב"א קידושין (דף ס"ה) שכ' דגבי קידושין ל"ש חל"א כיון שתלוי בדעתה יעוש"ה ועי' בש"ס דקידושין ז' לעיין פשטה קדושה בכולה דהיכא דדע"מ שאני וע' ברשב"א וריטב"א דרצון האשה ל"ש לומר בו שרצונה יותר במי שהוא מן הרוב ממי שהוא מן המיעוט ועלי' ג"כ אנו דני' ולא על הרוב לבד. וזהו סברא נכונה לע"ד. וע' מלחמות פ"ב דקידושין וריטב"א קידושין (דף נ') וש"ש ש' ד' פ"ו דרוב במנהג שתלוי ברצון האדם ודעתו אינו רוב יעוש"ה וכ"ש בנ"ד וכנ"ל ובזה נלע"ד ליישב מה שהקשה הרמב"ן במלחמות לשי' בעה"מ דס"ל דסוגיא דדף י"ד דבעי תרי רובי ליוחסין אתיא כר' יהושע אבל לר"ג סגי בחד רוב והוא כשי' רש"י והקשה הרמב"ן מהא דפריך הש"ס שם בהא דקאמר התם אמתני' במעשה בתינוקת שירדה למלאות מים ונאנסה ואריב"נ דאם רוב כשרי' לכהונה תנשא לכהן ופריך אי ר"ג אפי' ברוב פסולי' מכשיר אי כר"י אפי' ברוב כשרי' פסול ומשני דבעי' תרי רובי ופריך עלה ומי בעי' תרי רובי