מהרש"ם חלק ב קנז

מכירה איכא שפיר משום לא תחנם ולפ"ז י"ל דגם בשבת דאסור דרך מכירה מ"מ לאו כ"ע ד"ג ובפרט העכו"ם בעצמו שאינו יודע מזה נחשב לו חנינה ולכן אסור ויש לדון עוד לפמ"ש הר"ן פ"ב דפסחים לענין חמץ דהוי דשיל"מ אף שאסור מדרבנן לאחה"פ מ"מ לא עשו חז"ל תקנתם להקל על ד"ת אלא שדחה ד"ז דגם דשיל"מ רק דרבנן אבל לענין לא תחנם דהוי איסור תורה וכיון דמה"ת אפשר במכירה דכל איסור מו"מ בשבת רק מדרבנן א"כ מדאורייתא בנותן לעכו"ם עובר בלא תחנם שוב אסור ליתן במתנה להעכו"ם דאף דמדרבנן אסור במכירה מ"מ לא עשו חז"ל תקנתם להקל על ד"ת ויש לפקפק קצת דכיון דמדרבנן אסור שוב איכא הוכחה שעושה רק לצורך עצמו וליכא חנינה אבל מ"מ מטעם הקדום נראה להצדיק דברי עה"ג

ומ"ש מדברי המקנה דהמקבל לבד עושה איסור במתנה יעוין ברמב"ם סוף פ"ל ממכירה דבין המוכר בין הלוקח קעבדי איסורא וכן הנותן מכין אותו מרדות ע"ש ועמ"ש בהגהותי הנדפסים לאו"ת סי' של"ט ס"ד בזה

סימן קצ להרב המאה"ג וכו' מו"ה נחום אורי געליר אבד"ק סלאטווינא

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו ברב א' שפעל ע"י השתדלות גדול וטורח הרבה להשיג רשיון מהקיר"ה לסדר קידושין בעיר הסמוכה לעירו יען שהרב דשם לא הי"ל רשיון בזה והחזיק בזה כמה שנים והוא איש עני ועתה מת הרב דשם וקבלו הקהל רב אחר מלומד בלשונות והוא עשיר ופעל לעצמו והשיג ג"כ רשיון והרב הנ"ל תובעו שמשיג גבולו ומדין עהמב"ח ועני המנקף בראש הזית ורו"מ האריך בזה בדינים אלו

הנה כבר באתי בעזה"י במשפט על כל נעלם בחיבורי משפט שלום בקת"ע לסי' רל"ז אות א' ב' ג' ועוד בכמה תשובות אולם בנ"ד שהדבר נוגע לטובת בני העיר שלא יצטרכו להביא רב ממק"א או ליסע אליו א"כ י"ל דדמי להא דסי' קנ"ו ס"ז בהג"ה דאף דמדינא בני העיר יכולים לעכב על בני עיר אחרת מלמכור בעירם מ"מ אם הדבר נוגע לטובת הלוקחים ישראלים אין בידם לעכב וכבר הארכתי בדע"ת סי' א' סקפ"ד וסקפ"ו פ"ז ובשו"ת שבסופו סי' ט' דגם ברב ושו"ב שהחזיקו בכפרים הסמוכים מ"מ אם ירצו בני הכפר לחלק א"ע בכל דבר מן העיר ונוגע לפסידא שלהם הרשות בידם ואף שכתבתי שם דדוקא אם נתהוה חדשות ושינוי היינו משום שהם בעצמם קבלום א"ע אף שגם אז הי' להם פסידא בזה אבל בנ"ד שמצד נימוסי הקיר"ה נתהוה הדבר והקהל הי' מוכרחים בזה וכיון שקבלו עליהם רב חדש וכתבו לו זכות סידור קידושין כנהוג והם רוצים יותר שיהי' ביד הרב שבעירם לסדר להם קידושין נלע"ד שהרשות ביד הרב לפעול לעצמו הרשיון מהקיר"ה ואין בזה איסור כלל. והנלע"ד כתבתי

סימן קצא עי' מפתחות. ב"ה ו' פקודי תר"ס ברעזן להרב וכו' מו"ה מיכל בארשטיין נ"י מו"ץ דק' פילעשט שט בבעסראביע

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו היות כי בעירו לא סדרו גיטין מעולם ועתה נתרבו יושבי' והוא להם שעה"ד ליסע בכל פעם למק"א ולפעמים מזדמן מקום עיגון אצל שכ"מ וכמה נשים נשארו עגונות לחלוץ והנה אחר החקירה נודע לו כי שם העיר מעולם פילעשט ואחר כמה שנים הסב אדון העיר שמה פונזורעשט מסיבת העוררים שעמדו עליו לתבוע את העיר מידו בדא"ה ועיני רו"מ ראו קאנטראקט ישן זה ס' שנים ונכתב בו בלשון רוסיא פונזורעשט דמתקריא פילעשט ואח"ז נשתקע שם פונזורעשט בקריאה בפ"כ וכן בערכאות ובבי דואר ובכל הקאנטראקטען כותבין רק פילעשט רק בהכתובות כותבין רק פונזורעשט ושם פילעשט יש בו הבדל בין קריאת היהודים שקורין פילעשט בחירק תחת הפ"א וסגו"ל תחת הלמ"ד ובפי ערלים נקראת פאליעשט בפת"ח תחת הפ"א ובהרגש יו"ד ועי"ן אחר הלמ"ד וכ"ה בחותם הפאסט ובבתי ערכאות כותבין ג"כ כן אבל בקמ"ץ תחת הפ"א. עכת"ד השאלה

והנה רו"מ צידד לכתוב בגטין מקודם שם פונזורעשט כפי שנכתב בהכתובות דמתקריא פילעשט דכיון שנשתנה שם העיר ע"י סיבה הוא עיקר כמ"ש בסי' קכ"ט סי"ח לענין נשתנה ע"י חולי ובג"פ ופת"ש סקמ"ו כתבו דלאו דוקא ע"י חולי דה"ה ע"י שום סיבה אחרת ודלא כהב"ש סקל"ג והוסיף לכתוב גם דמתקריא פאליעשט דהאלף משמש בין לפתת בין לקמץ כמ"ש הנ"ש בשם באמבערק ועוד האריך בזה

הנה בגוף דברי הג"פ הגם שמצאתי בתשו' הב"י דיני גיטין סי' י"א בדין א' שהחליפו שמו בחליו ואחר שעה נתן גט לאשתו בשמו הראשון ושם הביא דעת האומרים ש"ש חילוק בין מי שנשתנה שמו מחמת מרדין חילוק זה אין לו רמז בשום מקום עכ"ל אבל אח"ז מצאתי במכתב מאליהו שער ד' סי' י"ז שתמה מאוד ע"ז ושם סי' ט"ו הביא מתשו' מהרח"ש סי' כ"ו שכתב ג"כ דאין חילוק והשיג עליו וסיים דהעיקר להלכה דאזלינן בתר השם שנקרא בו ע"פ הרוב ובסי' י"ז העלה דגם הב"י בתשו' ל"א כ"כ אלא היכא דשם השני לא הוחזק בו כלל אפילו בפי המעוט והביא עוד מכמ"ק בזה ע"ש באורך וגם בתשו' פרמ"א ח"א סי' כ"ה העלה כדעת מכמ"א וגם בס' גט מקושר למהר"י נבון סי' קכ"ט סקצ"ג העלה לחוש שלא במקום עיגון להחולקים ע"ש כמה חילוקים וע' בס' אמרות טהורות להגאון בעל בית אברהם סי' קכ"ט ס"ה שהאריך בזה והעלה דהיכי דנתכוין לעקור שם הראשון מחמת מרדין וכדומה שאין רצונו לעקרו מרצונו אלא מצד אונס ושיזדמן לו תשועת ד' שיעבור האונס יחזור לשמו הראשון אינו דומה למחמת חולי שרוצה שיתבטל הגזירה ומשנה שמו עולמית והביא שכ"ה גם בתשו' פרמ"א הנ"ל עוד מכמ"ק בזה ולפ"ז י"ל דה"נ בנ"ד שנתכוין האדון רק להסיר תביעות המערערים מעליו ואם יעבור הערעור אין לו נ"מ אם יקראוהו בשם הקדום י"ל דלא דמי למחמת חולי ובפרט די"ל דשאני שם האדם דכשמשנה שמו נשאר כן לעולם אבל בשם עיר הרי מזדמן שמוכר העיר לאדון אחר או שימות ויבא לידי אחרים ובידם לשנות שם העיר לשם הקדום אבל גם אי נימא דהשינוי הוא לעולם הנה גם אם נקרא בשם א' מיום הוסדה העיר ואח"ז נשתנה שמה בפי הרוב אף שלא נשתקע לגמרי שם הראשון והמיעוט חורין כן יש לעיין איזה שם יש להקדים ומצאתי בתשו' רד"ך בית ד' חדר א' בדבר גט שכתבו בו במתא ארטא ובאמת שהי' שמה לפנים קרנניא וכן כותבין שם בכל הגיטין וכתובות במתא קרנניא אלא שהכל קורין אותה ארטא והאריך הרד"ך להכשיר הגט שאין כאן שינוי בשם העיר והוכיח דגם לכתחלה ראוי להקדים שם ארטא שהרוב קורין כן ולכלול שם קרנניא בוכל שום וכתב עוד שלדעתו שם קרנניא מקרי שם הנשתקע וא"צ לכתבו כלל אלא שבסוף התשו' נראה שלא החליט לפסול בכתבו שם קרנניא בגט ע"ש באורך ומבואר דס"ל דעכ"פ יש להקדים שם שהרוב קורין אותו ואף שבט"ג בליקוטי שמות עיירות סקי"ג כתב דגם בנשתנה שם העיר אין משנים סדר גיטין בשם העיר כפי שהונהג מתחלה ע"ש היטב אבל במחכ"ת לא הביא מד' הרד"ך כלל ועוד דגם לפ"ז היינו אם סדרו בה גיטין גם בעת ההוא אז אין לשנות מחשש לעז אבל בנ"ד שלא סדרו בה אז גיטין כלל נראה שאין לעשות מעשה ננד דעת הרד"ך וגם הט"ג מודה בזה גם י"ל דשאני בנידון הט"ז שכתבו אותו שם עצמו רק בשינוי אות א' כמו ורנקורט ורנקנורט שיש נו"ן באמצעותו וניכר וידוע שהוא אותו שם עצמו אבל הרד"ך מיירי בשינוי שם לגמרי כמו ארטא וקרנניא בזה ס"ל דיש לכתוב כפי שנקרא בפ"כ וא"כ ה"נ בנ"ד ששם פילעשט ושם פונזירעשט משונים לגמרי גם הט"ג מודה שיש לכתוב כפי השינוי ובפרט שיכתבו גם שם פילעשט ולא סדרו גיטין עד עכשיו ובפרט דשם פילעשט הוא נוסד בתחלה אלא שאח"כ הסב האדון לשם פונזירעשט ולא נתקיים שם זה ובפרט דשינוי שם העיר אינו תלוי בהאדון לבד אלא גם בהסכמת הערכאות והבי דואר והרי כתב רו"מ שראה קאנטראקט ישן שנכתבו בו ב' השמות וכבר כתב באמרות טהורות שם דהיכי דגם בעת השינוי לא נעקר שם הראשון לגמרי בודאי לא דמי לשינוי ע"י חולי ע"ש וה"נ בנ"ד. סוף דבר כי לענ"ד יש לכתוב מקודם שם פילעשט דמתקרי' פונזירעשט ודמתקריא פאליעשט וביתר הדברים אין מה להוסיף על דברי רו"מ וזאת ידע כי בשו"ת רח"כ חא"ע סי' ס"ז חוכך מאוד בעיר שלא סדרו בה גיטין אם להתיר לסדר שם מכמה