מהרש"ם חלק ב קמז

מדגישין היו"ד בסופו ומשא"כ בשם זיסקא שעכ"פ אין לו שייכות רק לשם זיסא בלא יו"ד אחר הסמ"ך ולא לשם זוסיא

ואולם הנה גם רו"מ לא סמך ע"ז רק לענין שינוי שם האב שדעת העיטור ועבה"ג להקל בדיעבד ואף שרוב האחרונים חלקו מ"מ י"ל דבנ"ד שיש אנשים ששמם זוסיא ונקראים זוסקא א"כ ליכא לעז ממה שנקרא זיסקא דגם אם כתבו זוסיא וסברו שנקרא בפ"כ זיסקא שהוא הכינוי משם זוסיא והנה בעיקר דין שינה שם האב הארכתי בכמה תשובות והבאתי מתשו' מהר"ם מפאדווה סי' ל"ה בשם מרדכי הארוך דמתיר בשינה שם האב כיון שא"צ לכתבו ושכ"ה דעת ר"נ גאון שברשב"א והגמ"ר פ' המגרש כמ"ש בשו"ת ברכת יוסף א"ע סי' ס"ג אות י"ז ובתשו' נט"ש סי' צ"ב הוכיח מתשו' מהרי"ו סי' ק"צ דס"ל כדעת עה"ג בדעת התוס' גיטין (דף פ') וכמ"ש רו"מ גם מדברי מהרש"א ומהרמ"ש שם במה שלא פירשו כדעת רש"ל שם בשם הרא"ש והבאתי מתשו' מהרא"ן ששון סי' ל' בעובדא ששינה שם העיר ליפאנטו וכתבו לפונט וגם שם אבי האשה הי' יוסף טנס וכתבו בת תאנים והכשירו חכמי העיר והביאו מתשו' ר"י האחרון דמפורש להתיר במקום עיגון גם בשונה שם האב ושם העיר והרא"מ חלק עליהם והרא"ש כתב דהתם משום שלא נותן עדיין הגט ובקל היו יכולים להשיג גט אחר אבל במקום עיגון וכבר בא הגט לידה מותרת לעלמא ע"ש וגם הבאתי משי"ת תפארת צבי להקל בשעה"ד עמש"ל סי' קס"ט] וגם בתשו' רח"כ א"ע סי' נ"ז העלה שגם הצ"צ וכני"ח לא החמירו רק בניתן ע"י שליח משא"כ בנחסר מידו לידה וכ"ה בשו"ת חא"ש סוס"י ג' וסמך עפ"ז להתיר בכתבו עיבר ביו"ד ושמו הי' עבר ובסי' נ"א הכשיר בכתבו שלום דמתקרי מאיר והי' נקרא לס"ת שלום מאיר ובפ"כ רק שלום וסיים דכיון שכבר ניתן הגט זמן רב יש להתיר גם בלא עיגון ובסי' ס"א התיר בכתבו בן דוב בעריש ואח"ז נודע דנקרא לתורה ישכר בעריש וחותם רק בעריש אלא שבהתנאים וכתובה נכתב דוב בעריש אלא שצירף מה שהוחזק כן וגם משום דעבידי למיטעי בין ישכר ובין דוב ע"ש ובסי' קס"א התיר בהחליפו ב' השמות להקדים המאוחר וכתב ג"כ דהצ"צ לא החמיר אלא בניתן ע"י שליח ובסי' קס"ט בהי' שמו פלטיאל ובפ"כ פלטיא והטי"ת בקמ"ץ וכתבו פלטי והתיר דוקא במקום עיגון גדול ובסי' קע"ד וקע"ה התיר בכתבו שם אביו יהודה ליב ושמו לתורה ובפ"כ ארי' ליב דאם הבעל מתרפס ברצי כסף ולא ירצה לגרשה בחנם אחר התראה דיש להתירה להנשא ובהשמטות סי' י"א התיר בכתבו על אבי האשה כהן ולא הי' כהן ובסי' י"ב התיר בכתבו שרגא ושמו הי' אורי שרגא אבל בפ"כ נקרא שרגא ע"ש והן אמת שבהגהות ד"ח לסי' ג' השיג ע"ד החא"ש ורמז לתשו' מהרי"ט ומהרח"ש והוא במהרח"ש סי' ג' והובא שם בשער התשובות ומבואר דגם בשעה"ד לא רצה להתיר להנשא לכתחלה גם בשינוי משם טראנטה לטראנטו שהוא רק כינוי שם האב ולא שמו העצם וגם יש לתלות בט"ס לעיני הרואים בכ"ז לא רצה להקל ודלא כמהרי"ט שצידד שם דאם אין אחר מצוי שם בשם כזה יש להקל ע"ש אבל כבר הבאתי להקת מחברים שהקילו בשינוי קל בשעה"ד וע' בתשו' פ"י ח"ב סי' פ"ב במי ששמו העצם אליעזר ונקרא בפ"כ ליזר ולא נודע שם משם העצם וכתבו אלעזר וצידד דכיון דלא נודע שם משם העצם ליכא חשש לעז וכשר גם בשונה שם האב וע"ע בשד"ח מערכת גט סי' ג' מכמ"ק בזה. אבל כבר הוכיח בהגהת ד"ח על חא"ש סי' קי"ז דגם בדיעבד שכבר גירש ואיכא לעז ב"ד אין זה בכלל שעה"ד ודלא כחא"ש שם וע' בשד"ח מערכת גט סי' ל' מכמ"ק בזה בענין דיעבד ושם סי' כ"ט בענין שעה"ד מכמ"ק דכל שאפשר להשיג גט ע"י השתדלות וטורח וממון כשיעור שאפשר להשיג לא מקרי שעה"ד ולכן גם בנ"ד אם אין רגילים בגלילותיכם שיהי' קורים לנוסיא ניסקא אין רצוני להצטרף. כלל להיתרא רק באופן כשרגילים לקרוא לנוסיא נוסקא אזי יש לצרף דעת הרב ר"ד שהובא בט"ג ש"א אות א' סקל"ו במי שהי' שמו אברהם ומכונה אבוש וכתבו המכונה אבא והגאון מהר"ש פסל הגט דגם בכינוי של האב אף שא"צ להתירה לכתבו מ"ט שינוי פוסל וה"נ מקרי שינוי והרב ר"ד הכשיר וכבר הביא רו"מ מזה וגם הביא בשם הד"ח סקט"ו שדחה דברי הט"ג והחזיק בדעת הרב ר"ד דכשר בדיעבד ובאה"ש סקי"ז חולק על הד"ח כיון שיש שינוי בהנקודה וכתב רו"מ דבנ"ד אין שינוי בנקודה וגם עדיף מהתם שכתבו כן בהמכונה ולא אדע מהו דגם בנ"ד יש שינוי בהנקודה שתחת הסמ"ך שאם שמו נוסיא מנוקדת הסמ"ך בקמץ או בחירק ובשם ניסקא אזי מבטא הסמ"ך בשוא נח ועוד דגם הד"ח ביאר שם הטעם משום דאבוש אינו כינוי לשם אחר מעולם אבל בנ"ד הרי שם ניסקא הוא כינוי גם לשם זיסקונד ומ"מ כיון שהוא רק בשם האב יש לצרף להקל ובכ"ז אם אפשר להשיג גט אחר בודאי יש להשתדל בזה רק באם ירצה הבעל להתרפס ברצי כסף. גם אני אצטרף עמו להתירה להנשא והנלע"ד כתבתי

סימן קעד ב"ה ג' מקץ ב' דחנוכה תר"ס להרב וכ' מו"ה מרדכי גולקיע נ"י מטאמאשפאל. רוסיא

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באיש א' ממדינת ליטא דר עם אשתו כמה שנים והוחזק שמו ושם אביו צבי בר' משה וכן הי' עלייתו לתורה ואח"ז נתן לה גט בעיר הסמוכה לשם יען כי בעירם אין מסדרין גיטין ג"כ כפי שמות הנ"ל והאשה כבר נשאת לאיש והי"ל בנים ועתה בא האיש הנ"ל ואמר את חטאי אני מזכיר במה שגרשתי אשתי בשם צבי בן משה ובאמת הי' שמי שבתי בר' יעקב זעליג ומפני שנרדפתי מהמלוכה שניתי שמי ושם אבי מחשש סכ"נ והנני מוכן לגרש אשתי שנית עכת"ד השאלה. ורו"מ כתב כי ננעלו שערי ההיתרים כי הגם שהי' בידו לשנות את שמו כיון שהוחזק בשם זה במדינה זו זמן רב ולשי' האחרונים סגי בהוחזק ל' יום אבל שם אביו בודאי א"י לשנות וכבר הסכימו כל האחרונים דשינה שם האב פסול וגם הוחזק ל"מ בזה רק לדעת הי"א שהוא תשו' רש"י והמחבר סתם כדיעה א' וגם הלא רש"י מיירי בכתב וכל שום משא"כ בנ"ד

הנה כבר ישב על מדוכה זו בשו"ת נודע בשערים מהגאבד"ק לובלין מ"ת חאה"ע סי' מ"ח והאריך בדברי הא"ח בשם תשו' רש"י שהובא בב"י וביאר דגם בתשו' הרא"ש שהחמיר לא הזכיר דפסול גם בנשאת דשמא לא החמיר אלא שלא תנשא בגט זה וגם בזה הביא שיש שהכשירו הגט בשינוי שם האב כשהוחזק בהשינוי וגם הביא מתשו' הב"י דיני גיטין סי' ט' שהסכים להתיר הגט לכתחלה והתשו' נכתבה אחר שכבר חיבר הב"י ואף שהמהריב"ל החמיר וכתב דאין להקל בדבר ערוה החמורה ע"פ תשובה א' שלא נודע בבירור אם הוא תשו' רש"י אבל יש לתמוה דודאי אין הגט פסול אלא מדרבנן משום לעז ובדרבנן הלכה כהמיקל וגם בהגהות מהריק"ש הביא בשם מהרא"ל להכשיר בהוחזק בשינוי שם האב וגם בתשו' מבי"ט ח"ב סי' נ"ב הסכים להמתירים והוסיף עוד דבתשו' הרא"ש מיירי שהי' ידוע גם במקום שהוחזק בהשינוי את שמו האמיתי אלא שהוא שינהו מפני שהי' מומר אבל היכי שבמקום הגט לא נודע כלל שם האמיתי גם הרא"ש מודה להקל וסיים להתיר להאשה להנשא אם א"א בגט אחר ע"ש וא"כ מכ"ש בנשאת כבר וילדה בנים דאין להחמיר עליו

ועוד יש לצדד בנ"ד עפמ"ש בפסקי מהרא"י סוס"י קל"ח דהיכי שהמגרש שינה שם האב מפני שלא ידע איך שמו י"ל דהרא"ש מודה שיכול להחזיק לשנות שם אביו דדוקא בנידון הרא"ש שהי' יכול לכתוב שם אביו המומר כפי שהוא באמת אלא שלא רצה בו לכן איכא חשש הרואים שיאמרו אחר הוא אבל הכא גם הרואים יאמרו שמפני רוב הזמן נשכח מלבו שם אביו לכן שינהו ע"ש ואף שסיים שכ"כ רק כדי שלא לערער על המיקל אבל הוא לא הסכים להצטרף בההיתר מ"מ הרי הוא לא מיירי בנשאת כבר וגם י"ל דהתם לא נודע לכל ששכח שם אביו אבל בנ"ד י"ל דכיון שהי' מוכרח לשנות מפני אימת המלכות ולא מרצונו עשה וגם כי במדינתו נודע שברח מפני יראה ודרך הבורחים לשנות שמותיהם כמ"ש הרא"ש פ"ד דגיטין א"כ שפיר י"ל דגם הרא"ש מודה להקל וגם לפמ"ש בשו"ת תא"ש סי' ד' דטעמא דאין ביד הבן לשנות שם אביו משום דמסתמא לא ניחא לאביו בזה ואין בידו לשנותו בע"כ שלא מרצונו ע"ש א"כ בנ"ד שעשה כן מפני היראה ואונס בודאי ניחא לי' לאביו ושפיר מהני השינוי שהוחזק בו וע' תשו' מהר"ם ב"ב הישנות סי' ק"ג באמצע התשו' במ"ש דיכולים לשנות שם של הגר אביו של זה הנתפס דדרך ב' לשנות שמות ע"ש לענין שבועה והא א"א לשנות שלא מדעתו ובע"כ משום דמסתמא ניחא לי' בכך אבל י"ל דשא"ה לענין שבועה ע"ש ותבין: