מהרש"ם חלק ב קמג

היכי מקשי' בגמ' וכו' והא קתני סיפא וכו' ששלשלוהו לים וכו' דשא"ה שטבע במשאל"ס ואינה אסורה לכתחלה אלא מדרבנן ומש"ה כיון שמצד א' נחתכה רגלו מהארכובה ולמעלה התירוה לינשא ל לכתחלה ולא חשו לחשש מפני שיכול ליכוות ולחיות באיסורא דרבנן אלא ש"מ דרשב"א דינא דאורייתא קאמר וכו' וא"כ לפמ"ש היכי דאשתהי אם נשאת תצא ואף אם יש ספק אם אשתהי או לא אשתהי אם נשאת תצא כדעת הרשב"א דנסתפק לאחר ג"י וכו' ואם הי' בכאן מי שמעיד בטביעה במשאל"ס כראוי אז לא היתה אסורה אלא מדרבנן לכתחלה ואם היינו מקילין בה היינו מקילין בדרבנן אבל בכאן וין אין מי שיעיד בטביעה וכו' ואינו אומר בפירוש וכו' ושהוא ראה בטביעתו ושהה שיעור שת"נ וכו' עכ"ל הרי מבואר דבעובדא דמיירי בעדות עכו"ם מסל"ת אם ראה הטביעה ושהה עד שת"נ אינה אסורה אלא לכתחלה ואם נשאת ל"ת וכדעת האחרונים הנ"ל דהלכה פסוקה דבכל גווני במשאל"ס ליכא אלא איסור דרבנן ולכתחלה לבד ולא בדיעבד

ז"ז מה שהאריך כת"ר בענין עדות הערכאות והביא מדברי כמה מחברים וכבר הארכתי בעניי בד"ז בתשו' לק' טארנא [ע' ח"א סי' ו'] ובנ"ד שחייבו השופטים לשלם האחריות אסוקוראציאן ע"פ תעודת מנהלי הספינה י"ל דלכ"ע נאמנים דלא מרעי אומנותם בכה"ג שאם יתברר ההיפוך יחול עליהם לשלם ההיזק שגרמו לבעלי האחריות שלא כדת וכבר העלה הט"ז יו"ד סי' שט"ו סק"ד דהיכי דהעכו"ם מרע לנפשי' בדבריו עדיף ממסל"ת והביא ממהרי"ק שרש קכ"א שהעלה כן לענין היתר עגונה ע"ש ואף דבתשו' הראנ"ח והובא בקו"ע סי' רפ"ד חולק עליו הנה בתשו' מהרשד"ם א"ע סי' קס"ה פסק כמהרי"ק וע' תשו' פ"י ח"ב סי' ס"א בשם מהר"ל מפראג ותשו' ב"י בזה וע' באה"ט ס"ק נ"ד ופת"ש סקע"ו מ"ש בזה ולא הביאו מהנ"ל. וגם החולקים היינו בעכו"ם דעלמא אבל בערכאות ודאי דלא מרעי נפשוי' בכה"ג ובפרט שנעשה מזה דבר חוק ומשפט קבוע ונכתב ונחתם בספרי הערכאות

ובדבר מה שהעידו רק על האיש שלאסס ולא נזכר שמו ושם עירו יפה כתב רומע"כ שהכל תלוי אם הוא דבר ברור בלי ספק שהוא זה ואין לספק באחר אז יש להקל ולכן יראו לברר שם הדבר ע"פ גוף התעודות ושאר הוכחות ואם יבורר כי הוא זה הנני מצטרף עם כת"ר להתיר את העגונה מכבלי העיגון ויושיבו בית דין של ג' ויתירוה ובאופן שיסכים עמנו גם הגאון אבד"ק נאוראהדק נ"י כפי מכתב. כת"ר שהציע גם לפניו שאלה זו והנלע"ד כתבתי

סימן קסט להרב המאה"ג וכו' מו"ה אברהם יהושע העשיל ראבין נ"י אב"ד לעדת עסטי אונגי בעה"ק צפת תוב"ב

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באיש א' שזה כמה שנים ברח מאשתו ואחר יגיעות רבות והוצאות מצאה אותו אשתו בעיר אחת רחוקה ופיזרה ממון רב עד שנתרצה לגרשה ובאה בחזרה והביאה בידה כתב התרה מהב"ד בחת"י ג' דיינים שנתגרשה מבעלה בג"פ כדמו"י ומותרת לכל אדם וכאשר בא לפני כת"ר מצא בו, פסול יען שנכתב בהכתב ההתרה שנתגרשה מבעלה זכריה בן צבי אביעזר דמתקרי הירש ובאמת כי אבי המגרש הי' נקרא בפ"כ הירש יוזשא ולא נודע אם רק בכתב התרה טעו הב"ד ולא כתבו שם אוושא או שגם בהגט לא כתבוהו וכת"ר חזר וכתב להב"ד דשם ולא בא שום תשובה והאשה עניי' ואין ידה משגת לעשות הוצאות יותר עכת"ד השאלה

הנה מ"ש רו"מ מדברי מכתב מאליהו סי' ל' שצידד דשינוי בכינוי שם האב אינו פוסל המעיין שם ימצא דהוא אזיל שם להסוברים דא"צ לכתוב הכינוי של אב אפי' לכתחלה בגט ובפרט בשם משפחה וכדומה שאין ראוי לכתבו אפי' לכתחלה לכן כתב שם דגבי דבר שא"צ לכתבו אפי' לכתחלה לכ"ע אין השינוי פוסל ומכ"ש בדבר שאין ראוי לכתבו כלל אבל לדידן דקיי"ל כהרמ"א דיש לכתוב לכתחלה גם כינוי האב כמ"ש בהג"ה ס"ט שפיר י"ל דהשינוי פוסל גם בשם הכינוי של האב ואולם הנה בגוף הדבר אם בכותב שם א' משני שמות נחשב לשינוי שם או כלא כתב השם ראיתי, בתשו' הראנ"ח סי' י"א בכתב שם האב של האשה והי' כהן ולא כתב הכהן וצידד להקל עפ"ד רשב"א ורא"ש דשם אבי המתגרשת, אינו מעכב בגט וגם לשי' כתבי מהרא"י דס"ל דמעכב יש לחלק בין אבי המגרש לאבי המתגרשת מיהו י"ל דעדיף טפי בלא כתב כלום ובין אם כתבו ולא כתב הכהן דהוי כשינה שמו וכמו בכותב השם בלא החניכא או בשני שמות ולא כתב אלא האחד דהוי כשינה ובאנו למחלוקת הראשונים בשינה בדבר שא"צ לכתבו כגון בשם עירו ועירה ובכתבי מהרא"י, שם אינו מחלק בין לא כתב כלל ובין כותב ומשנה דשקיל וטרי באותה תשובה להכשיר גט ששינה המגרש שם אביו ותולה הענין בצורך כתיבתו דאם נאמר שא"צ לכתבו הי' הגט כשר אף ששינה שם אביו וה"נ בחסרון שם הכהן מיהו לאו כללא הוא דדוקא בשינוי מקום לידה דלא נמשך מזה קלקול דכ"ע לא בקיאי במקום לידה להכיר שיש בו שינוי וגם העדים לא מיפסלי בכך דלאו אכולא מלתא מסהדי אבל בשינה שם אביו אפי' את"ל שא"צ לכתבו מ"מ בשינה פסול וכ"נ מתשו' הרא"ש מיהו מתה"ד ל"נ לחלק בכך דבתשו' קל"ז גבי גט שנכתב פלוני בן דן ול"ה שם אביו כן שקיל וטרי אם צריך לכתוב שם אביו ומוכח דאין חילוק אבל בסי' קס"ז מוכח דמחלק בזה והוא כפוסח על ב' הסעיפים אבל עקרא דדינא פירכא דחסרון שם הכהן ל"ה שינוי אלא כמי שהי"ל ב' שמות במקום א' ולא כתב רק שם א' דכשר כפי הנראה מתוס' פ' השולח גבי והוא דאיתחזק בתרי שמי ואע"פ שהפוסל בחסרון כתיבת הכהן צ"ל לדעתו דגרע מהי"ל ב' שמות ולא כתב אלא א' מהם דפ' השולח דשני השמות חלוקים זמ"ז וכל א' נדרש לעצמו ויש שקורא אותו בשם א' ויש שקוראו בשם הב' אבל אין קורא בב' השמות יחד אבל כינוי כהן הוא כמו מי ששמו כפול מב' שמות ואינו נקרא כלל בשם א' בלתי שם האחר ובכה"ג בכתב שם א' לבד הוי ככתב חצי השם בלבד וכן יש לפסול בחסרון הכהן כיון שנכתב בחתימתו וקריאתו לס"ת בשניהם יחד הו"ל כחצי השם מ"מ י"ל דבדבר שא"צ לכתבו כמו שם אבי המתגרשת לא הוי שינוי ממש ואפשר שיש להקל בכה"ג עכת"ד. העתקתי כל דבריו לפי שאין הספר מצוי ומבואר דס"ל. דבשם המגרש הוי בכה"ג כשינה אך בשם אביו שא"צ לכתבו י"ל דל"ה שינוי ממש ויש להקל ובתשו' נטע שעשועים סי' ע"ב וסי' פ"ג כתב בקיצור בשמו דהוי כלא כתב כלל ולא כשינוי ובש"ת חא"ש סי' כ"ה השיג עליו וגרם לו לפי שלא ראה גוף התשובה והנה אף שהראנ"ח סיים בדרך אפשר כבר כתב בתשו' פרח מט"א, ח"א סי' ק"ו שדרך הפוסקים לכתוב בלשון אפשר ומ"מ הלכתא הכי והביא ממ"ש הרא"ש פ' השולח ואפשר שגם כשהבעל מבטל דעתו וכו' ופסק כן הטור סי' צ"ו ובקיצור פסקי הרא"ש ובמק"א הבאתי מכמ"ק בזה ואכמ"ל

וראיתי במכתב מאליהו שער ד' סי' ז' שהביא מתשו' הראנ"ח סי' ל"ג שחולק בין אתחזיק בתרי שמא דדוקא כששם השני שהוחזק בו בא ממק"א והוא ואשתו דרים כאן אז אין לעשות עיקר משם שבמק"א אבל היכי דשני השמות נקראו לו במק"א מה לי אשתו עמו או לא הרי הוחזק בב' השמות וכשמגרש באחד מהם אינו אלא חצי השם ופסול והעמיס כן בלשון הר"ן והמכמ"א חולק עליו וז"ל גם מ"ש דבהוחזק בב' שמות ומגרש בא' אינו אלא חצי השם ד"ז לא נשמע ולא נראה בשום פוסק שכל עיקר כתיבת השמות בגיטין לידע מי הוא וכיון שבשם הכתוב בגט נודע וניכר ליכא שום לעז דלית מאן שיאמר שאינו זה מה לי כל השם מה לי חצי השם ע"ש עוד באורך אבל י"ל דהתם בהוחזק בב' השמות שמקצת קורים אותו בשם זה ומקצתן בשם האחר דבכה"ג ליכא חשש לעז אבל לא מיירי בגוונא שהכל קורים אותו בב' השמות יחד וכתב רק א' דבזה י"ל דאיכא חשש לעז שלא ידעו מי הוא וגם בנידון הראנ"ח סי' י"א י"ל דשא"ה בשם הכהן אף שעולה בו לס"ת וחותם בו מ"מ בפ"כ לא נקרא בו וליכא חשש לעז משא"כ בנ"ד שהי' נקרא בפ"כ הירש יוזשא ונכתב רק הירש י"ל דמודה הראנ"ח דפסול וע' תשו' חא"ש סי' קע"ג מ"ש בזה

אולם גם בגוף דין שינה שם האב הגם שכל האחרונים דחו דברי עבוה"ג בשתי ידים כבר הביא הג"פ דעת העיטור להקל והנה בתשו' מהר"ם מפדאוה סי' ל"ה בדין גט שהי' אביו מומר להקל נכתב רק שם יהדות בלא וכל שום וכו' וכתב באמצע התשובה וז"ל מדרגה ב' דנד"ד הוא אבי המגרש וי"ל אף אם היינו פוסלים הגט