מהרש"ם חלק ב קמ

ובשוגג שאומר מותר וכה"ג כתבו התוס' יבמות (דף צ' ע"א) ד"ה אזיל כהן וכו' וא"ת מאי מדקדק מקידושין דלמא היינו משום דהבד"ה כדאמר לעיל ואור"י דהכא אין שייך לומר כן דמה פשע כהן שיש לנו להפקיר ממונו עכ"ל. ובתוס' כתובות (דף נ"ז ע"ב) ד"ה אי וכו' דאטו משום שאין האב רוצה נקנוס את הקטנה ע"ש ואולם בודאי יש לחוש לקדושין שלא כדת ומכשולות רבים המתהוים בעדים פסולים וקרבת עריות וחפץ הקידושין ובפרט אם אם המסדר ע"ה וקל במעשיו בלי ספק שמכשיל את הרבים בכל אלה ולפעמים הוא עצמו עד ופוסל כל העדות ועבירה גוררת עבירה וכל אשר בשם ישראל יכונה ישמור נפשו ונפש זרעו בדבר שהוא שרש קדושת ישראל לבל יתגאלו בקידושין כאלו ולמשמע, אזן דאבה נפשי ומדוע אתם מחשים ומהראוי שכל הרבנים היראים יתאספו ויאגדו אגודה אחת לגדור הפרצה אבל לא נוכל לסמוך ע"ז להקל ולהתיר הנשים בלא גט ובעוה"ר בכמה מדינות רוב קידושין הם ע"י רבנים כאלה היעלה עה"ד להתיר הנשים לעלמא ולהתיר הגרושות לכהנים הס כי לא להזכיר

אולם בדין כהן שגירש אשתו ואירע קלקול בהגט שכתב רק שם א' משמותיו שנקרא שמשון זומל מעריסה ויש קורין אותו זימל לבד ויש קורין אותו בשניהם ובעיר מולדתו מקצת קורין אותו שמשון ומקצת שמשון זימל וכתבו בגט שם זימל לבד ובעלה כהן ורוצה להחזירה וצידד רב א' דכיון שהקידושין הי' ע"י איש שאינו ראוי לסדר קידושין ע"ה וקל הדעת ומחלל ש"ק ואולי גם העדים היו כמוהו א"כ איכא ס"ס שמא אינם קידושין כלל ושמא הגט כשר ובצירוף שכהני זה"ז הם רק ספק לכן יש להקל הנה גם לפי דעתו הרי בס"ס בענין שיוולדו ב' הספיקות כאחד ובנ"ד כבר הוחזקו ספק הקדום שהיא בחזקת א"א ולכאורה יש לדון דדוקא היכי דספק א' אסור מה"ת אזי אמרי' דכיון שכבר נאסר מדאורייתא והוחזק כאלו הי' ודאי איסור אין מועיל ספק ב' שנולד אח"כ אבל הכא דאיכא חזקת פנוי' ומצד ספק קידושין מדאורייתא מוקמינן לה בחזקת פנוי' אם כן אף שלא נולדו ביחד הוי ס"ס ויש סמוכין לזה מדברי הכ"מ פ"ט ממעה"ק הי"ג שדבריו תמוהין דהספק נולד בדאוריית' ונתגלגל לדרבנן וצ"ל דלשי' רמב"ם דכל סד"א רק מדרבנן להחמיר גם בכה"ג שרי וכמ"ש בס' ב"א ח"א חדר י"א בביאור דברי הכ"מ וה"נ בנ"ד אבל מלבד דלשי' הפ"י גיטין (דף כ"ח) ומהרי"ט בחי' לפ"ק דקידושין דגם בכל ספק בקידושין כיון דאיתרע חזקת פנוי' מדאורייתא להחמיר ועוד דגם בדאיכא ספק בקידושין שקידשה מ"מ כיון שיושב ודר עמה ביחד בתוך קהל ועדה אי נימא דהמקדש כמזיד דמי שיודע שיש חשש בקידושין כאלו בועל אותה אח"כ לשם קידושין כדאי' בסי' כ"ח סט"ז ובתשו' מהר"ם ב"ב הישנות סי' תק"ט פסק בפשי' דגם היכי דל"ה קידושין מדינא מ"מ אם בעל אותה אח"כ א"צ לקדשה שנית וע' תשו' מיו' להל' אישות סי' י"ח י"ט ותשו' מהר"ם ב"ב החדשות סי' תק"ד ובתשו' רדב"ז ח"א סי' שע"ב ומהר"ם מינץ סי' מ"ח מ"ט נ' ועוד בכמ"ק ואי נימא דבנ"ד עבידי דטעי א"כ אפס מקום לדון משום דאעל"מ דכבר כתב בתשו' פמ"א ח"א סי' ל"ד דלא נתבטלו מעשה הלוקח העושה בהיתר משום איסורא דעביד המוכר וגם בשוגג קיי"ל דאעל"מ כמ"ש בחיבורי משפט שלום לחו"מ סי' ר"ח וחוץ מכל הנ"ל הרי מבואר בתשו' הרשב"א ח"א סי' תק"נ שהובא באה"ע סי' ו' ס"א בהג"ה דאפי' היכי שהדבר ברור שלא הי' קידושין רק מצד חומרא בעלמא מ"מ אם נתגרשה פסולה לכהן משום ריח הגט ובגוף התשו' מבואר דגם אם הי' תקנה וחרם שלא לקדש אלא בעשרה והש"ץ מ"מ שמא לא ידע המקדש מהתקנה ועוד אפי' כן אין הכל יודעים ואיכא דשמע בגיטא ולא שמע בביטול הקידושין ואתה מצריכה כרוז כדאי' רפ"ד דיבמות והביא עוד ראי' לדבר ע"ש וגם מבואר בש"ס דגיטין (דף פ"ד ע"ב) ורש"י ד"ה שאני הכא וכו' דגם בגירש חוץ לפלוני דהגט פסול לרבנן דר"א אפ"ה יטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה משום דקנאתו בנתינה ליפסל לכהונה ע"ש הרי דגם בגט פסול ריח הגט יש בו אך בזה י"ל דשא"ה דילפי' מקרא דאפי' גרושה רק מאישה פסולה לכהונה אבל הרי גם במגרש ואמר שאינה מותרת לשום אדם איכא ריח, הגט כדאי' ביבמות (דף נ"ב ע"א) ובש"ע שם ובגט מעושה בישראל שלא כדין ובעכו"ם אפי' כדין הגט פסול ומ"מ פוסל לכהונה ולכן אין מקום להתיר שיחזרנה בעלה הכהן

ומ"ש מהא דכהני זה"ז אינם כהנים אלא מטעם חזקה הנה גם בימי הרמ"א הי' כן ולא עלה בדעת שום אחרון להקל לענין לכתחלה וגם השב"י לא צירף ד"ז אלא לענין כפיי' להוציא וגם בזה חולקים עליו הכנ"י ושאר אחרונים והנלע"ד כתבתי

סימן קסח

להרב המאוה"ג וכו' מו"ה חיים זוסמאן הכהן נ"י מו"ץ דק' לאנדאן מכתבו הגיעני ואשר דרש דרש ממנו בשם הרה"ג מו"ה נפתלי אדלער הכהן נ"י הרב דמדינה מענגעלאנד אודות העגונה הנה כבר נשאלתי בזה מהרב הגאון המפורסם מו"ה משה נחום ירושלמסקי נ"י אבד"ק אוסטראלענקא ברוסיא פולין וזה אשר השבתי לו

קונטריסו הגיעני וע"ד השאלה בדבר העגונה מלונדון כפי שהציע הרב הכולל דשם היות שזה ג' שנים נסע א' ושמו שלאסס בספינה מעיר ליווערפיל שבמדינת ענגלאד לעיר קארק שבמדינת אורלאנד והמרחק כמו ח"י שעות ויותר וכל היום ישב ה' שלאסס על גב הספינה וסיפר עם האנשים עד כמו שעה י"א בלילה ובבקר כאשר קמו הנוסעים והמלחים ממשכבם ראו המלחים כן תמהו כי האיש שלאסס נפל מהספינה כי הים הי' סוער קצת גם אולי הפיל א"ע לים כי קצת רוח רעה שלט בו ביום ההוא שסיפר לאחד ממיודעיו שם כי חלם חלום שבאותו לילה ימות והרב החובל הממונה העיד כי כל אותה הלילה לא קרבה שום ספינה קטנה או גדולה אל אותה האני' וקרובי האשה פרסמו המאורע במכה"ע שאם מי יודע או שמע דבר ממנו יודיע להאשה ואין קול ואין קשב והדבר בא לפני הערכאות והשופטים קבלו תעודת בעלי הספינה וחייבו את חבורת האחריות (אסיקוראציאן) לשלם את חיובם ומאז חלפו גם. עברו משך ג' שנים והאשה העגונה בוכה ומבכה עלי ימי נעורי' ודופקת על שערי רבנן להתירה עכת"ד השאלה. והנה מעכת"ה יצא כגבור חלוץ למצוא פתחים להתירה ודרש דרש משה מעמדי להסכים עמו

[א] הנה מה שהביא מדברי הר"א מוורדן שהובא במרדכי סוף יבמות סי' צ"ב שדקדק מדאמרו משאל"ס אשתו אסורה ולא אמרו אסורה לעולם ש"מ דלאו לעולם קאמר והאריך למצוא עלילה להתיר אשה שנתעגנה ד' שנים וכמה אמתלאות מוכיחות שמת כי הכלים שלו נמצאו על שפת הים אבל הרי הביא שם בשם הר"א ור"ב. וראבי' שחלקו עליו ובב"י סי' י"ז כתב דהגס לבו בהוראה להתיר בזה עתיד ליתן את הדין וגם בתשובותיו סי' א' דחה דברי מבי"ט בשתי ידים במה שצירף דברי הר"א הנ"ל ורמז להרדב"ז ח"א סי' תקכ"ו וכנה"ג הגב"י אות תפ"ב בשם הרא"ש והנה אני מצאתי באגודה סוף. יבמות סי' קמ"ה שהעתיק תשו' הר"א להתיר ואף שרמז לעיין בס' ראבי' אבל לא הביא מחלוקותם ומצאתי מקור דברי הר"א בתשו' רי"ן הרא"ש אחר סי' צ"ב וז"ל ועוד מצאתי תשובה אחרת וז"ל שלמה יתן וכו' אני הצעיר עבדכם באתי להראות דברי רבותי לפניכם וזה העתק הר"א מוורונא שהוא מרא דעובדא רואה אני מדאמרי' משאל"ס אשתו אסורה וכו' והדבר תלוי בעיון יראי ד' כי על כל עובדא. אתינא הכי הוה עתה זה ז' שנים בין פסח לעצרת שטבעה ספינה בים סמוך לעיר פיזרי וכו' בפחות ממהלך יום ובע"ש נסעה הספינה שהי' בה ר"ש ויהודי א' מקהל פאנו ובליל שבת בא רוח וכל הספינות שבאותו ים באו ליבשה כי הדיחם הרוח לצד ישוב ושמענו כי יותר מן ס' ספינות נשברו באותו לילה וגם ספינה אחרת שהי' בה יהודים אחרים מאותן מקומות נשברה בשבת וחזרו לביתם במו"ש הנה חזקה שאם היו בחיים איך הי' עומדים ז' שנים חוץ לביתם וכו' ומצאו משברי הספינה והכלים של שמן שהי' בה על הים והכירתם אשת ר"ש והתירום לה עכו"ם שמצאים ואותו ר"ש שאנו מסתפקים להתיר אשתו הי' בחור ואשתו בחורה והי"ל בן ובת ממנה ואבי' בחיים ועשיר ושלח אביו שלוחים לספרד ולא מצאוהו וחזקה שאינו עובר על כבוד אביו וחזקה שאינו עובר על שאר כסות ועונה ועוד שרחמי האב על בניו הקטנים ועוד שתפס קנין אדעתא דשבועה לחזור שעל כל אלה החזקות י"ל נסמכם לרובא דספינות שנטבעות בים למיתה ואפי' לר"מ דחייש למיעוטא הו"ל מיעוטא דמיעוטא וע"כ לא אמרו משאל"ס אשתו אסורה לעולם. כי הכל לפי ראות ת"ח ע"כ הי' נראה בעיני שאשתו מותרת להנשא לכתחלה וכל ת"ח יש לו לדקדק להתיר וללכת בתר חזקה כי הגוים אשר הי' בספינה לא נראה א' מהם לעולם ולא הספנים וכל מה שכתבנו למעלה הוא לסמוך חזקה לרובא וכו' כי נ"ל שיזכה לשמים