מהרש"ם חלק ב קט

חולין (דף כ"ז ע"ב) ד"ה אין שחיטה וכ' וד"ה איתקש לבהמה וכו' וע' בו"מ שהביא גם מרשב"ם ב"ב (דף ק"כ) ורא"ש נדרים (דף ע"ח) מתוס' נזיר (דף מ"ח) שכ"כ ודלא כהחו"י סי' ר"ג א"כ מוכח דגם בנבילה טכ"ע אסור מה"ת אולם נראה לפמ"ש התוס' יבמות (דף פ"ו ע"א) ד"ה אף מעשר וכו' בהא, דיליף מה תרומה טובלת אף מע"ר טובל דהא דלא יליף גם איסור זרות אע"ג דאין היקש למחצה כיון דלא מצי לאקושי לגמרי לאסור גם ללוים כתרומה ע"ש וה"נ הרי בב"ח אסור בהנאה ובנבלה מפורש בקרא או מכור לנכרי דמותר בהנאה א"כ א"א לאקושי לגמרי ול"ש לומר דאין היקש למחצה לכן ס"ל לרש"י דטכ"ע בשאר איסורים לאו דאורייתא וא"כ התינח למסקנא דבב"ח אסור בהנאה אבל לפי הס"ד בבכורות שם דהוי ס"ל דבב"ח ג"כ שרי בהנאה א"כ שוב טכ"ע גם בשאר איסורים דאורייתא דהא אתקש נבלה לבב"ח דאין היקש למחצה כיון דאפשר להקיש לגמרי בכל דבר ואף דבב"ח גם בישול אסור משא"כ בנבלה י"ל דנקיש מהיקשא שגם בנבלה יאסר לבשל כיון דאינו מפורש להתיר אבל היתר הנאה מפורש בקרא או מכור לנכרי ובזה מיושב. גם מה שנשאלתי דהא בב"ח אסור גם שלכד"א ולפמ"ש א"ש גם בלא"ה י"ל לפמ"ש בישויע"ק סי' קנ"ה שלדעת רש"י ותוס' סנהדרין (דף ד') וטויו"ד שם גם בב"ח מותר שלכד"א א"כ רש"י לשי' אזיל לכן דייק שפיר דחלב לחודא שרי וא"ל דאצטריך קרא דבב"ח לטכ"ע דז"א דגם בנבלה טכ"ע מה"ת ולזה דחי דבב"ח בהנאה נמי אסור א"כ א"א להקיש לגמרי דהא בנבלה מפורש להתיר בהנאה ושוב י"ל דטכ"ע בשאר איסורים לאו דאורייתא ושוב אצטריך לאו דלא תבשל דאכילה לטכ"ע כקושי' ר"ח הנ"ל ודו"ק

ואגב ארשום מה שאמרתי ליישב עפ"ד מכילתא וילקוט הנ"ל קו' העולם בהא דיליף טכ"ע מגיעולי מדין ותמהו. דלמא התם הגעילו משום בב"ח ונראה ע"פ הנ"ל דהא דלא אתקש לביכורים שלא יהא נוהג בח"ל משום דאיכא נמי היקשא דנבלה א"כ היינו לפי האמת דטב"ע גם בשאר איסורים דאורייתא אבל אי נימא דטכ"ע לאו דאורייתא א"כ לא דרשינן היקשא דבב"ח לנבלה דא"כ גם נבלה איתקש לבב"ח וזהו דלא כמש"ל מתוס' יבמות דבכה"ג ליכא למימר דאהלמ"ח אלא כמ"ש התוס' זבחים (דף ס"ט ע"ב) ד"ה וכי וכו' דגם בכה"ג אהלמ"ח] ומהראוי לומר דגם בנבלה טכ"ע דאורייתא ובע"כ דלפי הס"ד לא ס"ל היקשא קתא דבב"ח לנבלה א"כ שוב ראוי לומר דמדאתקש בב"ח לביכורים אינו נוהג בח"ל וא"כ בגיעולי מדין לא יתכן לומר שהי' משום איסור בב"ח שהרי אינו נוהג בח"ל כלל לכן דייק שפיר דטכ"ע גם בשאר איסורים ושוב איכא למידרש היקשא דבב"ח לנבלה דאסור גם בח"ל גם י"ל דקודם שניתנה משנה תורה לא הי' נוהג בב"ח בח"ל משום היקש דביכורים ומלחמת מדין הי' מקודם. והנלע"ד כתבתי

סימן קלא להרבנים המאוה"ג וכו' מו"ה מנחם מענדל כהן נ"י ומו"ה חיים רוט"כ נ"י מו"ץ דק"ק ראדוויל. ברוסיא

מכתבם הגיעני וע"ד שאלתם אודות המקוה שרוצים לעשות החיבור ע"י קנה חליל כשפה"נ הנה נודע מחלוקת הראשונים בדין ניצוק וקטפרס אי הוי חיבור וא"א להקל בזה רק בדרבנן ולומר דבדרבנן הוי חיבור כמ"ש הר"ש ויש בזה אריכות בראשונים וע' תשו' נטע שעשועים סי' כ"ד וח"ס סי' ר"י ועוד בכמה שו"ת ואין הזמן גרמא כעת להאריך אבל דעת רוב הפוסקים דשאובה שהמשיכוה כולה הוא רק מדרבנן ואף דבתשו' אמרי אש החמיר ע' בפתיחת ספר ד"ח גם בשו"ת ד"ח ח"ב סי' פ"ח שהעלה ג"כ דאין להתיר ע"י קנה חלול אפי' אינו זוחל רק אם השאובין למעלה שלא ביד"א ובהמשכה אז יש להקל לצו"ג והגם שבספר שי"ט להג' מהרש"ק לסי' ר"א סי' א' האריך וצידד דאם המים עומדין באשבורן הוי חיבור אבל גם הוא צידד שאין להקל רק בדרבנן ושימשכו השאובין ע"ש באורך וכבר הארכתי בענין זה בתשו ואין עת האסף לכן יראו לתקן שהמים שישפכו להמקוה ילכו דרך קרקע ואם אפשר שישפכו בכלים. נקובים למרחוק מהמקוה הנ"ל ויומשכו בקרקע כשיעור ואז יש להקל בחיבור ע"י הקנה חלול כיון שהוא שעה"ד ובמק"א הבאתי מהירושלמי פרק ב' דחגיגה ה"ו שנראה משם דגם בדרבנן קטפרס אינו חיבור אבל לפי הש"ס דילן י"ל כדעת הפוסקים וע' תשו' כ"ס סי' צ"ו ור"מ שית סי' קצ"ה וסי' ק"צ. והנלע"ד כתבתי

סימן קלב להרב המאה"ג וכו' מו"ה אהרן מרדכי נ"י רב בעיר רוזין. ברוסיא

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו היות כי השו"ב ר' שמעון קיבל את ר' אלי' למסייע בעניני שו"ב ועשה עמו כתב באיסור שלא יהי' רק ז' חדשים ואחר כלות הזמן סילק אותו ואח"ז חזר ושכרו לחצי שנה ורצה ג"כ שיחתום הכתב ור"א השמיט מיום ליום עד אחר החצי שנה ור"ש רצה לסלקו ולא יכול מפני אלמות הזובחים והפריעקטאר עד ב' וחצי שנה ועתה ר"ש סילק אותו ור"א טוען טענת חזקה: הנה בכל מסייע שמקבל השו"ב מידו הרי הוא כפועל המושכר לבעה"ב שביד בעה"ב לסלקו בכל עת וליכא טענת חזקה ודוקא תוך זמנו אין לו רשות לסלקו משא"כ בסתם ואפי' במלמד דמבואר בסי' רל"ז ס"ב דאסור למלמד אחר להשכיר א"ע וכו' ומבואר בתשו' רש"ל סי' ל"ו ושארית יוסף סי' י"ז דמיירי בהשכירו בסתם והתשלומין לכל חודש לכן מסתמא ישאר אצלו להלאה ואסור לאחר להסיג גבולו ואפ"ה אם הבעה"ב אינו חפץ בו מותר לאחר להשכיר א"ע במקומו וע' בב"ב (דף מ"ו ע"ב) בהא דאריס אין לו חזקה פריך ואמאי עד האידנא פלגא והשתא כולה אר"י באריסי בתי אבות ופי' רשב"ם דמיירי בגוונא שהם שומרי שדות משפחה זו מעולם הן ואדותיהם שא"י להחליפן באחרים ומוכח דבשאר אריס אפי' הי' ג' שנים יוכל להחליפן באחרים. ואפי' בחזקת חניות מבואר בתשו' מהר"מ ב"ב בהתקנות דאין מחזיקין בשל ישראל וכ"ה בתשו' רדב"ז ח"א סי' קנ"ט ומכ"ש בנ"ד דמתחלה קיבל אותו בפירוש לזמן בכתב איסור וגם פעם ב' הרי גי"ד שרצה שיחתום הכתב אלא שר"א השמיט ואח"כ ע"י אלמות לא הי' בידו לסלקו א"כ כל העושה ע"ד הראשונה כמ"ש בח"מ סוס"י של"ג ומצאתי גם בתשו' מהר"ם שיק חח"מ סי' ל"ב שהוכיח מירושלמי דביכורים דפועל ואריס אין לו חזקה ויכול בעה"ב לסלקו ולא הביא מש"ס דב"ב הנ"ל ומכ"פ ועכ"פ לדינא הדבר פשוט כמ"ש

סימן קלג ב"ח ו' בראשית חר"ס ברעזאן להרב וכו' מו"ה גרשון גערשינאוויצר נ"י אבד"ק זאביע

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בראובן שתבע משמעון ש' ר"כ מפני שמכר לו וועקסיל על לוי עם זשיר"ע שלו ונתרושש לוי ואינו משלם ויען כי שמעון איננו במצב הטוב נתפשרו בינם לבין עצמם שאם יתן אבי ש' וועקסיל שלו לראובן ע"ס ק"נ ר"כ לפרוע עד זמן פ' יחזור לו הוועקסיל שלו והלך ר' לאבי ש' שיתן לו וועקסיל וגער בו וביני וביני חלה אבי ש' ומת ועתה רוצה ש' לפרוע לו הסך ק"נ ר"כ כי עוד לא הגיע הזמ"פ המדובר ביניהם וראובן חוזר בו מן הפשרה ורו"מ הביא מדברי מהרמ"ל וש"ך סי' י"ב דפשרה של בע"ד אצ"ק ומדברי רמ"א סי' רמ"א ס"ז דבתנאי שיתן לו כו"כ גם יורשיו יוכלו ליתן

הנה לענ"ד הגם דאפי' במקום שטר הוי סד"ד אי מהני מחילה והמוחזק יוכל לומר קי"ל מ"מ הכא שהי' מדובר באופן אם יתן אבי ש' וועקסיל וכשהלך אליו גער בו נתבטל הפשר והגם ששמעון טוען שהי' המדובר שיקרא גם אותו בהילוכו והי' מפציר באביו מ"מ כיון שלא נגמר הדבר עוד כפי המדובר יוכל ראובן לחזור בו שהרי דעת הט"ז סי' ר"ז ס"ט דאף דמחילה אצ"ק מ"מ מחילה על הספק צריך קנין והגם שבחיבורי לחו"מ הבאתי בשם כמ"פ להיפוך ועמ"ש בשו"ת שבסוף ספרי דע"ת סי' ח"י בהגהות לסי' ר"ז בזה היינו כשנגמר המחילה מעכשיו שאמר שמוחל לו עכשיו בתנאי כו"כ אבל הכא לא נגמר המחילה עוד וד"ז מבואר בשו"ת משפטי שמואל סי' ס"ו דבאמר לו אם תתן לי זאת אמחול לך יוכל לחזור בלא קנין כל זמן שלא נתן לו ע"ש והיינו מפני