מהרש"ם חלק ב קד

הנה בגוף הדבר עלה בלבי דכיון שעיר הזאת הובאה בפוסקים פעמים רבות הגם שנתגרשו היהודים משם בינתים מ"מ אין דינה כנשתקעה דנשתקע היינו שנשכח זכרה כמ"ש הפת"ש בשמות נשים אות א' מהש"ס דע"ז (דף נ"ז) ואני הבאתי בזה מרש"י ע"ז (דף ז' ע"ב) ודברי הר"ש פ"ב דכלים מ"ב בסופה ואה"ע סי' ד' סכ"ב והכא הרי הספרים קיימים מכרם לא יסוף ודוקא בשם עיר שאינה מצוי' בפוסקים י"ל דמקרי נשתקע משא"כ בזה אך דבאמת איך נכתב שם העיר בדורות הראשונים לא ברירא לי כי הנה במרדכי פ' הגוזל בתרא סי' קמ"ו כתב והר' משה מראגנשבורג כתב ומספקא לי וכו' אבל במרדכי פ"ג דב"ב סוס"י תקנ"ז נדפס הג"ה ממהר"ם ור"א ור"מ מריגונשפורק וכו' וגם בתשו' מהר"י מברונא סי' ד' כ"ד ע"ח צ"ח ק"ה קי"ב ק"ל קנ"ו ק"פ קפ"א קפ"ג הובא תמיד שם העיר ריגנשפורק ביו"ד אחר הרי"ש הראשונה ושי"ן ופ"א וקו"ף ובתשו' מהר"ם ב"ב הישנות סי' תר"י השיב ר"א מרעגנשפורק וכו' ובא"ז ח"א בשו"ת שבסופו סי' תשד"ם ואע"ג דכתב מורי אבי העזרי וכו' ולמורי הר"א מריגנשבורק וכו' ובא"ז הל' ערב שבת סי' ב' אות ו' ופי' הר"ב מריגנשבורק וכ"ה שם סי' י"ז ובהל' שבת סי' נ"ג כשהייתי דר בריגנשבורק ובמהרי"ק שרש ד' ענין תפיסת אחינו מק' רעגנשפורק ושם שרש קס"ו הביא בביהכ"נ ברעגנשבורק ואח"ז באותה תשובה כתב רעגנשפורק וכ"ה שם שרש קס"ז באמצע התשו' ואולי הוא ט"ס בתחלת שרש קס"ו ובתשו' רש"ל סי' כ"ט הביא את ר"א הגביר מריגנשפורג בגימ"ל בסוף ובצוואת ר"י החסיד שבתחלת ספר חסידים סי' ס"ג לא ידור כהן ברעגנשבורג ובגוף הספר סוס"י תשס"ג זו הכתב שלח לזקני ריגנשבורק וע' בתשו' מהר"ם מינץ סי' ע"ו וסי' ע"ט שהובא פעם בקו"ף ופעם בג' וע' תוס' חולין (דף כ"ג ע"א) ומורי הר"א מריגנשפורק והגם דאפשר שנפל איזו טעות בקצת מקומות בדפוס מ"מ לא יתכן שנפל ט"ס בכולן או גם רובן ומזה אני שופט שגם בימי הראשונים לא הי' השם קבוע והכל לפי המבטא שבדורו ושבמקומו ולכן בודאי יש לכתוב בזמנינו כפי המבטא בצירוף מה שהי' גירוש שנים רבות בינתים ומצאתי בתשו' מהרי"ל סי' קי"ז מעשה באשה שנדרה לילך לקברות לרעגנשבורג וכו' הרי שכתב ג"כ כפי שנקרא בזמנינו וכמ"ש גם בצוואת ר"י החסיד

ומה שיש לי לדון בזה דהא גם בכתיבה אשכנזית הגם כשכותבין אות S או Z אחת הוא כמו זיין בלשונינו אבל יוכל להשתמש גם במקום סמ"ך הגם שע"פ רוב כופלין האות כשרוצים להדגישה שיהי' במקום סמ"ך מ"מ לפעמים משמשת גם האחת כמו סמ"ך כידוע וכבר נודע כי השי"ן משמשת גם במקום סמ"ך אם היא שמאלית ובגט כותבין בסתם כמו שם ישראל ושם שרה וכדומה אף דבלשונם נקרא איזראעליט בזיין יוסף יאזעף הרי שהשי"ן שמאלית הוא כמו זיין בלשונם וגם כמו סמ"ך וכדאשכחן בברכות (דף נ"ז ע"א) הרואה שעורה וכו' וסר עונך ובפסחים (דף מ"ב ע"ב) וסימנך סיסני ופירש"י רב יוסף ששמו סמך אמר שערי ובב"ר פי"ז כיון שנבראת סמ"ך נברא שטן עמה ובסוטה (דף ה' ע"א) בשר סרוחה רימה ובב"ב (דף ט' ע"א) פריש בשי"ן כתיב בסמ"ך קרינן וע' בעזרא ד' פסוק ה' ורש"י שם וימצא ג"כ ראי' לזה וע' ברש"י פ' תרומה בפסוק וקשותיו ומנקיותיו והרא"ם ז"ל תמה ולפמ"ש א"ש ע"ש ותבין וע' קידושין (דף ל' ע"ב) ושמתם סם תם וע' ירמי' נ"א פסוק ל"ד מלא כרשו מעדני ובמצודת שם כרשו כמו כרסו בסמ"ך וא"כ כיון שמצינו מקומות בראשונים שהבאתי שהובא שם זה רעגנשבורג והגם שנכתבו בעי"ן אחר הגימ"ל כזה רעגנשבורג אין חשש כיון שבזה"ז מדגישין הסגו"ל אחר הגימ"ל ומ"מ יקוים בזה גם השם הנמצא בראשונים בעיר הזאת ובפרט כי לדעתי אין כותבים שם בזה"ז בכתובתינו כמעט כלל רק בכתב אשכנזי א"כ נוכל לעשות כמ"ש אבל בכ"ז אינני מחליט דבר זה ואם יראה בעיני כת"ר לכתוב בזיי"ן ולא בשי"ן כן יקום [א"ה בהמ"ח הנה עיר פאריז הובאה בתוס' ע"ז (ד' כ' ע"ב) ותוס' יבמות (דף מ"ז) בשי"ן בסוף וכ"ה במרדכי גיטין פרק מי שאחזו ובתשו' צ"צ סי' ל"א הביא בשם כמ"פ פאריז בזיי"ן ובע"כ דהשי"ן שמאלית כזיי"ן אבל יעוין בט"ג בשמות עיירות אות כ"ה מ"ש בזה]

ובדבר שם הנהר דאנון הנה בג"פ סי' קכ"ח סקכ"ו הביא מתשו' מקור ברוך ובשם ס"ש דשם נהר טונא הגם שנקרא שם בפי כל טונא מ"מ כותבין בכל מקום כפי עדות שם הקדום ויש כותבין דונאו ויש כותבין דונאי ויש כותבין דונאלי ע"ש ומכ"ש היכי דנתיישבה העיר מחדש ועכשיו קורין דאנו ומצאתי בתשו' רמ"א סי' נ"ז באמצע התשו' שמו"ה יוסף מפרישפורג סידר גט ושלח לק' אובין מקום וכו' חירום מעיר לעיר במדינת הגר והי' נכתב דונאו אותיות או מרוחקים קצת מאותיות דונ כמלא נימא יותר מהשיעור והחזיר רי"ז את הגט ע"ש הרי שהי' כותבין דונאו ושם, עיר פרעשבורג הביא פרישפורג ובט"ג הובא פרעשבורג וכו' דיתבא על נהר דונאי דמתקרי דונאיי הרי שנשתנו שמות העיר והנהר ממקדם וע"ש בליקוטי שמות מכתבי הדמש"א ובט"ג סק"ג בעינן נהר דונאי ועכ"פ כיון דוא"ו יו"ד ביחד הם כמו א א וכמ"ש בשו"ת מים חיים סי' ס' בשם הגאון בעל ט"ג לענין. שם טויבא שיש לכתוב בוא"ו יו"ד הגם שבשם הגדולים החדש מערכת ספרים אות מ' כתב ששקר ענו ולא חזר בו הט"ג בענין שם טאבא מכפי שכתב בט"ג לכתוב באל"ף היינו מפני שכבר הורגלו לכתוב כן משא"כ בקביעת שם מחדש כשם נהר יש לכתוב לכתחלה בוא"ו יו"ד לבסוף כפי המבטא

ולא אכחד כי כפי שהובא בט"ג בעיר ווין דיתבא על נהר דאנאו וגם שם המבטא כמו במדינתכם וכן הכתיבה ובע"כ דבנכתב בסופו באל"ף וא"ו הוא כמו חול"ם שבור וע' בד"ח שער הנקודות נקודת שו"א בשם תשו' מהראנ"ח בזה אבל י"ל דשם מקובלים כן מדורות הקודמים משא"כ בנ"ד שנתיישבה מחדש. והנלע"ד כתבתי

סימן קכב להרב הה"ג וכו' מו"ה אליעזר פאלאק נ"י רב בעיר בודא פעסט. באונגרין

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו היות כי זה יותר ממאה שנה שנותן רשיון מאת הממלכה לאחב"י לשבת בעירם והי' מתי מספר ובמשך הזמן פרו ורבו ויסדו שם קהלה קטנה ואולם לא הרשו להם לקנות אחוזת קברות לחלוטין רק באופן שאם יתמלא הביה"ק יפנו המתים והמצבות משם לביה"ק אחר והראשון שדה תחרש או יבנו שם רחובות ושוקים וכן הי' וכאשר נתמלא פינו לביה"ק שני ג"כ בתנאי הנ"ל וזה ערך כ"ח שנה אשר גם ביה"ק השני נתמלא והעיר נתגדלה עד שהגיעו בתי העיר למקום ביה"ק הנ"ל ולכן נסגר בגזירת הממשלה ויצאה הפקודה לפנות אחר שלשים שנה כל המתים והמצבות למקום שלישי שקנו ג"כ בתנאי הנ"ל ועתה נתמלא גם ביה"ק השלישי ונסגר ג"כ ונתנו להם מקום רביעי הרחק מאוד מאדם העיר כמה פרסאות והנה הגיע הזמן לפנות מביה"ק השני הנ"ל ונמצאים ערך ארבעים אלף מתים וערך ששת אלפים ומאתים מצבות ועלה ההוצאה של פינוי העצמות והולכת המצבות ב' מאות אלף זהובים ועתה באו ראשי הח"ק וגמ"ח בקובלנא כי אין להם מקום להניח המצבות הישנות כי גם בביה"ק הרביעי אחרי שיקברו שם המתים מביה"ק הראשון והשני ואחרי שנים רבות גם מביה"ק השלישי וההכרח יאלצם למכור המצבות הישנות דאל"כ יהי' מוכרחים לקנות כר נרחב להניחם שם ולהגדירם בחומה ולהפקיד שומרים יום ולילה ויעלה ההוצאה לסך מאה אלף ר"כ וההוצאות תבלענה כל רכושם ועי"ז יהי' מוכרחים לחדול מכל הגמ"ח שעושים עם החיים והמתים אשר הורגלו לעשות עד כה ולכן יבקשו למצוא להם צד היתר למכור המצבות הישנות עכת"ד שאלתו

והנה כת"ר האריך למעניתו והביא כל דברי הפוסקים הראשונים והאחרונים השייכות לענין זה אבל לא ביאר מצב השאלה היטב וכפי הנראה מוכרחים לקבור העצמות של כל המתים יחד וא"א להעמיד המצבות לכל א' על קברו בביה"ק השלישי והרביעי ורוצים למכור אותן לצורך מתים אחרים ולפ"ז יש בנ"ד לצרף היתר אחר לפמ"ש הט"ז באו"ח סי' קנ"ד סק"ח דבכל מקום דאסור להוריד מקדושה חמורה לקלה דוקא היכי דחזי לקדושה חמורה אבל היכי דלא חזי לכך עדיף שיעשו ממנה קדושה קלה וראי' ממטפחת, ס"ת שבלו שעושין ממנו תכריכין למת ואף דהבכ"ש למגלה (ד' כ"ו) חולק על הט"ז כבר האריך בשו"ת תועפת ראם חא"ח סי' ג' לדחות ראיות הבכ"ש וע' בשו"ת פרשת מרדכי חא"ח סי' ו' באמצע התשו' והג"ה שם ובמק"א הבאתי מדברי הריב"ש שבב"י יו"ד סי' ר"פ ואכמ"ל ועכ"פ בנ"ד גם אי נימא דממת א' לחבירו יש לחוש להורדה מקדושה דשמא הראשון הי' צדיק מחבירו מ"מ הרי בכה"ג שרי גם להורידו לקדושה קלה: