מהרש"ם חלק א רלח

כשהחוט הולך ע"ג גג הבית הרי נתבטל הצוה"פ בשני המבואות כיון דליכא ב' קנים מב' הצדדים בשום מבוי משני צדדי המבואות אולם הנה במג"א סימן שס"ג סקכ"ח הקשה באמת מהא דבסוכה סגי שיתן קנה ע"ג הכותלים ותי' דהתם כל הצוה"פ רק לחומרא בעלמא אבל בתשו' ח"ס חלק ששי סימן ל"ד תמה ע"ז דהא גם במזוזה סגי שיתן קנה ע"ג הכותלים והעלה דודאי באמצע משך אורך המבוי בעי' קנה מכאן וקנה מכאן ולא סגי שיתן הקנה ע"ג הכותלים ומה"ט ל"מ קורה שע"ג כותלים באמצע מבוי אבל אם נותן הקורה בקצה המבוי מהני באמת בנתינת קורה ע"ג ב' כותלי המבוי דהכותלים הם המזוזות ואף שהניח בצ"ע אולם הנה בתשו' ספר יהושע סימן ח' האריך בדברי הד"מ ומג"א הנ"ל והעלה לקיים המנהג שנהגו להעמיד לחי קטן על כותל בית מצד א' וכן על הכותל מצד ב' ולמשוך חבל על גביהן שיהיה במקום צוה"פ והעלה שדברי הד"מ ומג"א הנ"ל הם רק במבוי שאין בהם אלא הכותלים ההולכים לאורך המבוי בלבד וכשנותן הקורה עליהם אין זה צה"פ אבל כשמניח הקורה על הבית שיש בו ד' כתלים מכל הרוחות אם כן נהי דלגבי כותלים ההולכים לאורך המבוי אין כאן צוה"פ מכל מקום הרי יש גם כן כותל ההולך לרוחב הבית אם כן יש להקורה צוה"פ על ידי כותלי רוחב הבית ודל מהכא כותל של אורך הבית ההולך לאורך המבוי ואלו אין כאן כותל האורך כלל מכל מקום הרי יש לפנינו כותל של רוחב הבית ההולך בשטח א' עם הקורה והרי הם כלחיים ואיכא צוה"פ גמור דחוץ למבוי נראה שפיר הצוה"פ ואפילו בלחי סגי בנראה מבחוץ ושוה בפנים ואף דבלחי רחב ד"א קיימא לן דצריך לחי אחר להתירו מכל מקום בצוה"פ א"צ כלל כיון דהוי מחיצה גמורה ע"ש באורך ואף שסיים דאין רצונו להתיר אלא בשעה"ד משא"כ בדאפשר לתקן בע"א וגם רק כשמעמידין ע"ג הכותל לחי קטן כפי מנהג הקדמונים אבל היינו אם בשני הצדדים עושין כן אבל בנ"ד שבאמת גוף צוה"פ נעשה בשני קנים בשני הצדדין אלא שהחבל והחוט שע"ג סובב הולך על פני בית שעומד באמצע הרי יש היכר גדול לכל הרואים ודנים גם להבית כאלו הוא קנה של צוה"פ כיון דאינו פוסל גם ברחב ד"א ואינו מבטל את הצורת הפתח: ובאמת שגם פס לשיטת תוס' עירובין ה' ב' ד"ה אינו וכו' כשר גם ברחב ד"א וע"ש בריטב"א דגם לרש"י כשר בחצר ודוקא במבוי פסול והרי מבואות שלנו דינם כחצר גם להקל כמ"ש מהרי"ט בתשו' ח"א סימן צ"ד וח"ס חלק ששי סי' פ"ב דלא כמג"א סימן שס"ג ס"ק כ"ז ומכ"ש בצורת הפתח: ובגוף הספק שנסתפק הספ"י אם בעינן בצה"פ שיהיה היכר מצאתי בב"ח סי' שס"ג סט"ו שכתב דגבי צוה"פ גם באינו נראה לא מבפנים ולא מבחוץ כגון שהעמיד הקנים שוה לכותל בסוף אורך הכתלים אפ"ה מהני ובזה תירץ קושית התוס' י"א ע"א ד"ה איפכא וכו' ע"ש ומצאתי בריטב"א עירובין י"א ע"א פתחי שמאי פי' שאין שם תיקון מזוזות מן הצד ודלא כפירש"י ז"ל ושם ע"ב כתב וז"ל וא"ת בקנה מכאן וקנה מכאן היכא דאיכא שיקפי והיינו מזוזות אפילו יהיה פני הכותל שוין אינו אלא כפרצה אבל בקנים שפיר אתחזי כצה"פ בלא שיקפי ומלשון רש"י לעיל נראה דפתח שאין לו שיקפי היינו שהצדדים אינם שוים וכו' ומיהו פי' שיקפי אינו נראה כי יו' אלא כפי' א' וכן פי' מורי ז"ל עכ"ל: ויש קצת ט"ס וחסרון תיבות ונראה שכצ"ל וא"ת בקנה וכו' והיינו מזוזות ואפשר דכשיהיה פני הכותל שוין אינו נראה אלא כפירצה אבל בקנים וכו' כצ"ל ונראה מדברי ריטב"א דלא כדעת ספ"י הנ"ל ולשי' רש"י י"ל כדעת הספ"י אבל י"ל דהריטב"א מיירי כשהכותלים הם רק לאורך המבוי דבכה"ג לכ"ע בעינן קנים כמ"ש הספ"י בעצמו אבל כשיש כותל גם לרוחב י"ל שפיר דמהני ולכן נראה דיש להקל בנ"ד: אבל מ"מ בדאפשר להמשיך חוט ברזל משני צדדי הבית עד למטה או להעמיד קנים אצל כותלי הבית יש לעשות כן וכן נראה שאם החוט מונח על הגג אינו ניכר לעין הרואה ואין להקל רק אם החוט גבוה מעל הגג וניכר לעין הרואה, שהוא מן הצוה"פ וכ"ז דוקא אם סובב ע"ג בית שבקצה המבוי אבל אם נמשך להלאה בתים אין להקל כלל. ואם הבית שהצוה"פ ע"ג גגו בולט יותר למבוי משאר בתים או גבוה יותר או קצר יותר יש לומר שהבית נחשב למזוזת צה"פ כיון שנתבאר דבצורת הפתח כשר גם ביותר מד"א: ומה ששאל בדין גינה של זרעים העשויה ערוגות אם מצטרף לשיעור ב"ס שנחלקו הח"צ והק"נ על הרא"ש רפ"ב דעירובין אות ז' וצידד דהיכא שכל ערוגה שייך לאדם אחר יש להקל טפי: הנה לדעתי אין שרש לסברא זו וע' עירובין צ' ע"א ורש"י ד"ה וקרפיפות וכו' דאין רשות מתחלקת מחמת שנוי בעלים אלא בתים וכו' ואף על גב דהתם הוא אליבא דר' מאיר מכל מקום מדר"מ נשמע לרבנן אבל בגוף דין זרעים דעת הד"ש וח"צ להקל בחצר וגם בתשו' חמר בקדש מבעל מחנה לוי סימן ב' פסק כן והביא בשם כמה גדולים שהסכימו לזה ואם כי בתשו' א' שנדפסה בשמי בקראקא העליתי להחמיר והבאתי מכמ"ק בזה וגם הבאתי קצת ראיה מש"ס דקידושין ל"ט סוף ע"א ורע"ב מדלא משני שם דנ"מ לענין צירוף הערוגות לב"ס דמוכח כדעת הק"נ וכן יש קצת ראיה מהא דב"ק פ"א ע"א אי משארי משארי לאדם וכו' ע"ש ותבין אבל בכ"ז בשעה"ד כדאי הם הגדולים הנ"ל לסמוך עליהם בדרבנן ובפרט שבמרה"פ על הירושלמי פ"ג דמעשרות ה"ד העלה בדעת הרמב"ם בפי' ד' הירושלמי שם דבחצר אין זרעים מבטלים הדירה אם כן על כל פנים בערוגות יש לסמוך ע"ד הח"צ הנ"ל ומ"ש הק"נ דכיון דברוב מהני בכה"ג אם כן עלה קאי הא דאמר דבב"ס אסור גם במיעוטא אינו מוכרח דיש לומר הא כדאיתא והא כדאיתא כדמשני בש"ס כמ"פ ומהם בפסחים ס' ע"א. והנלע"ד כתבתי: סימן רז להרב המאה"ג וכו' מו"ה אפרים זלמן ווייסמאן נ"י ראבד"ק וויזהראדק ברוסיא. מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בתיקון עירובין שבעירו שהוא על ידי הקפת הט"ג ובצד א' מהעיר יש בצד א' של דרך הרבים בתים והדרך רחב יותר מעשר ובצד ב' של הדרך יש גינה גדולה כמה אלפים אמות ובין הדרך והגינה מחיצה גבוה י"ט וכן בצד ב' של הגינה מחיצה גבוה י"ט ואחר כך ג"כ נמשך דרך הרבים ובצד ב' של הדרך גם כן בתים והט"ג עומד על פני כל המרחב והיינו כי עמוד א' עומד אצל הבתים שבימין הדרך ועוד עמוד א' עומד באמצע הגינה רחוק הרבה מהמחיצות שסביב הגינה ועוד עמוד א' עומד אצל הבתים שבשמאל הדרך השני והחוט נמשך ע"ג העמודים הנ"ל וסובב על פני רוחב כל הדרכים והגינה שבינתים כמו צוה"פ אלא שאין להחוט עמוד בכל דרך רק בצד א' סמוך להבתים ובצד ב' הוא מונח ע"ג העמוד שבאמצע הגינה עכת"ד השאלה ורו"מ כתב שבד"ז יש ב' ספיקות אם מועיל העמוד שבאמצע הגינה להצטרף לצוה"פ כיון שעומד בתוך רה"י דביתא כמאן דמליא כמ"ש במק"ח בסופו ואף שיש סוברים דדוקא במקורה אמרינן הכי אבל בנ"ד יש עוד חשש שהגינה מלאה זרעים ומבטלת הדירה: הנה בדבר החשש דכמאן דמליא דמי הארכתי בשו"ת א' מכבר והבאתי כמה סתירות כי בשבת ה' א' מבואר דדוקא במקורה אמרינן ביתא כמאן דמליא דמי ועתו"ס ב"ק ע' ע"ב ד"ה כמאן וכו' ובעירובין ע"ו ב' כי אמרינן ביתא כמאן דמליא מן הצד אבל באמצע לא וכו' ומסיק דל"ש וא"צ סולם אבל דוקא בבית ולא בחצר ושם ל"ב ב' דגם במתא אמרינן כמאן דמליא אבל מדברי רש"י שם נראה דדוקא לענין הוא ועירובו במקום א' מהני ד"ז ע"ש ברש"י ד"ה דמתא וד"ה ורה"י ובב"י סימן ת"ט ובירושלמי פ"א דשבת ה"א בפיסקא דשניהם פטורין וכו' רבי עביד אויר מחיצות כממשן בן עזאי עביד אויר כרמלית כממשן ר"ע עביד אויר רה"ר כממשן וכו' והיינו דתליא בפלוגתא דקלוטה כמו שהונחה דמיא ואין מזה ראיה לנ"ד ובימי חורפי הצעתי ד"ז לפני הגה"צ אבד"ק צאנז ז"ל והשיב כי הראיות ברורות נגד דעת המק"ח ומכל מקום למעשה ראוי לחוש להחמיר כדעת המק"ח אבל גם בישויע"ק סימן שס"ג סקי"ד פסק בפשיטות להקל אם העמוד עומד בתוך חצר אם הלחי בולט הרבה גבוה ממחיצת החצר דאיכא משום מחיצה וגם היכרא וכ"ה בח"ס א"ח סימן צ"ו וחלק ששי סימן ל"ד וביאר דדוקא באינו