מהרש"ם חלק א ריב

ולא על בנה בלבד אמרו אלא על כל אדם אלא שדברו חכמים בהוה ובתוס' שלפנינו אי' נמצא על חמיה בנה יושב בצדה ה"ז טמאה מפני שמתהפך ולא על בנה לבד וכו' וכפי הנראה הגי' בעל לו"ש יען כי אין לו הבנה כפי גי' שלפנינו וע"ז תמה רו"מ איך יתכן לפרש התוס' כן אטו ברשיעי עסקינן מה לה ולחמיה ולכל אדם ובפרט דביושב צ"ע מהש"ע סי' ק"צ סנ"ב ולכן רצה להגיה ה"ז טהורה ומיירי בנתעסקו בכתמים או יש בהם מכה וכהא דתולה בבנה ובבעלה והביא משו"ת ב"ש מ"ת סי י' ובהג"ה רמז לקצת אחרונים שחלקו על הס"ט ואינם בידו והביא מהח"ס כי' קפ"ב בטעמא דכתם בדבר שאמקב"ט והאריך בזה עכת"ד: הנה ודאי מהתוספתא א"א להוכיח כלום כיון שהיא משובשת לפנינו ולא נדע איך להגיה וגם מצינו בכמה מקומות דלא קיי"ל כתוספתא שלא הובא בש"ס כמ"ש הרא"ש פ"ב דחולין סי' ו' ופ"ח דיומא סי' ה' וע' רשב"ם ב"ב ס"ג א' ד"ה תני ובמ"מ פ"ז מגירושין ה"ז וכ"מ פ"א מתמורה הי"ז אך בש"ך חו"מ סי' פ"ר סקנ"ו כתב דהיכא דליכא סתירה קיי"ל כן וע' הגהת ראשון לציון פ"ח דכלאים והועד לפני מרב א' שהיה אצל הגה"צ אבד"ק צאנז ז"ל ושמע מפיו הלכה למעשה אחר שראה ד' הלו"ש ודחה ראייתו ופסק להקל וצוה להורות כן ושתק על המחמיר: והנה בשו"ת הר המור סי' י"ח ראה רק ד' הס"ט סי' קפ"ז ותמה מה סברא הוא לתלות שמא עבר בשוק ולאו אדעתיה באשה שדמיה מצוין ודוקא בכתם הבא בלא הרגשה מדלא ארגשה תלינן במציאות רחוק אבל כאן הרי יש לתלות בהרגשת שמש וקיים ד' הס"ט רק לענין רמ"ת אבל נעלם ממנו ד' הס"ט סי' ק"צ הנ"ל שנתן טעם על פי דברי תוס' נדה י"ד בשם ר"ח דבנמצא על שלו ולא נמצא על שלה איכא הוכחה דלא יצא מגופה ותלינן במאכולת אף דלא תלינן בעלמא וה"נ בנ"ד ואולם בב"מ סי' ק"צ סל"ט בתשו' לח"א פקפק גם כן על דברי הס"ט דבנמצא אחר תשמיש הרי י"ל דנגע הכתונת בלא כונה בהאבר ונתלכלך בדם ומ"ש הס"ט ראי' מהתוס' הרי בחידושי רמב"ן שם מבואר טעמא כיון שבדקה כשיעור וסת ומצאה טהורה והוא מצא לכן תלינן להקל ומשמע דבלא בדקה ליכא הוכחה כלל וזהו גם כן כונת התוס' ולכן החמיר שם בנמצא דם פחות מכגריס על האבר בבקר ע"ש. אבל בכה"ג דנ"ד ששימש בעד ונמצא נקי וגם נזהר שלא ליגע בכתונת שלא ילכלכנו בש"ז פשוט דגם הב"מ מודה דיש להקל דבזה איכא הוכחה ברורה מדלא נמצא כלום על עד שלו ושלה ורק על הכתונת ובפרט דהיא מינקת ובחזקת מסולקת דמים בודאי מעלמא אתי ולאו אדעתיה (שוב אחר זמן כ' לי ח"א די"ל דכצ"ל בתוספתא נמצא על חמילה ובנדרים נ"ה ב' ורש"י דהיינו כמין יריעה ולכן דרכה להתהפך וטמאה אף שבנה יושב בצדה ואח"ז בא לידי שו"ת חמ"ש ובחו"ד סי' י"ג פסק גם כן להקל בכתם שיש לתלות שבא מעלמא ונדחק בביאור התוס' דמיירי שנודע שבא ממנה ולפמ"ש א"צ לזה). והנלפע"ד כתבתי: סימן קסד להרב וכו' מו"ה אליקום געציל הורוויץ נ"י מק"ק קארעליץ, בארץ רוסיא מכתבו הגיעני ועל דבר שאלתו אם מותר למזוג יין חי בשבת וכן אם מותר למזוג הי"ש חזק במים בשבת והביא בשם ספר אמרי בינה שדעתו לאסור משום מכה בפטיש אולם בספר משנה ברורה לאו"ח סימן שכ"א סקט"ו פסק דמותר ליתן מים בחומץ להחליש החומץ ומ"ש הט"ז שם סק"ג דאסור ליתן משקה לתוך כלי שיש בו חומץ היינו באופן שעל ידי זה יהיה גם המשקה ההוא חומץ דדמי לכובש כבשים כמ"ש הט"ז להדיא שם ורו"מ הביא בשם עקרי הד"ט חאו"ח סימן כ"ח אות כ' בשם מהר"י מברונא דמותר ליתן חומץ יין בתבשיל בשבת והביא סיוע דכיון דאפשר לשתותו חי ל"ה מתקן והביא מהרמ"א סימן שכ"א סי"ט דמותר להחליק האוכל הואיל ואפשר לאכלו בלא זה ובסי' שי"ט ס"י בהג"ה לענין סינון והאריך בזה: הנה בגוף הדין לענ"ד הדבר פשוט ומבואר בש"ס דשבת קנ"ה א' דפליגי ר"ה ור"י בהא דמתירין פקיעי עמיר דלר"ה למטרח באוכל טרחינן לשווי אוכל לא משוינן ולר"י למאי דמפרש רבא טעמיה דר"י קסבר דשוי אוכלא משוינן מטרח באוכלא לא טרחינן והכי קיימא לן הרי אדרבא להיפוך דאם אינו ראוי לאכילה מקודם מותר לטרוח למשוי אוכל ואין בזה משום מתקן אבל אם ראוי גם בלא"ה לאכילה אלא דעדיף טפי על ידי טרחתו אין לטרוח בחנם ולשיטת ר"ת אין בהתרת פקיעים טרחא ושריא לכ"ע ומכ"ש דבמזיגת משקה דלכ"ע שרי וגם רש"י מודה ובש"ס דף נ' ע"ב בעי מהו לפצוע זתים בשבת ופירש"י ותוס' להכותם על הסלע למתק מרירותן ומיבע"ל אם אסור משום שווי אוכלא ותיקוני אוכלא ובחי' הרשב"א תמה דתיקון אוכל כזה אמאי יאסר בשבת וע"ש בפ"י שביאר דלשיטת רש"י אסור משום דהו"ל כמוקצה ונולד וכהא דדף קנ"ה וס"ל דגם באוכלי אדם אסור ולשיטת הרשב"א לא פליגי ר"ה ור"י רק באוכלי בהמה ולא באוכלי אדם דבזה לכ"ע שרי ע"ש ולדידן דקיימא לן כר"י גם לשיטת רש"י שרי וע' במחה"ש ע"ד מג"א סימן שכ"א סקי"א במה שהשיג מג"א ע"ד הע"ש ובמה שתי' קושית הע"ש והוכיח דבלא מלאכת טחינה בודאי מותר ע"ש ותבין ועל כל פנים בראוי לאכילה קצת גם הע"ש מודה דשרי וע"ש במג"א סק"ז ובמחה"ש ומ"ש שלא מצא בא"ר מ"ש התו"ש בשמו יעוין בא"ר סימן ש"ח סק"ע דמבואר כן והביא בשם תשובת פני משה סימן ב' שהתיר לקצבים ששחטו בע"פ שחל ביום ד' לשרות הבשר ביום ו' שהוא יו"ט לצורך חול ולא מקרי מתקן במה שיהיה ראוי לבישול כיון דגם בלא"ה חזי לאומצא ולצלי ע"ש הרי דאפילו בעושה לצורך חול שרי בכה"ג ולא מקרי תיקון: ובעיקר הדבר שהביא רו"מ בשם א"ב לאסור משום מב"פ הנה בס' יד דוד לשבת ע"ד הביא בשם הון עשיר דגם במאכל איכא משום מב"פ והשיג עליו אבל במח"כ נעלם ממנו דברי רמ"א סי' שי"ח ס"ד ומג"א סקט"ז ופמ"ג בא"א שם דמפורש דחייב גם באוכל משום מב"פ וכ"ה בלבוש שם ומפורש שם דאם ראוי על ידי הדחק על כל פנים גם בלא הדחתו ליכא איסור כלל וע"ש בב"י בשם פרדס ומ"ש עליו ובמחה"ש שם דמפורש ג"כ כן: ובאמת שלענ"ד צ"ע שלא הביאו מהירושלמי פ' כלל גדול ה"א גבי שום כד מיפרך רישא חייב משום דש וכו' גמר מלאכתן משום מכה בפטיש הרי מפורש דגם באוכל איכא משום מב"פ אבל הנה בב"י שם הביא בשם ספר יראים דלא דקיימא לן כהך ירושלמי בהא דאמר הדין דשחיק תומא חייב משום טוחן כד יהיב משקין משום לש דנראה חולק על תלמוד שלנו אם כן לשיטת היראים יש לומר דגם בהא דאמר דבגמר חייב משום מב"פ לא קיימא לן כוותיה ולשיטת בעה"ת וטור קיימא לן כהירושלמי וגם לשיטת ספר יראים יש לומר דתליא בפלוגתת ר"ת ור"י שבתוספות קידושין ט"ו א' ד"ה ואידך וכו' אי אמרינן מדלית הלכתא כר"א בהא דרבו מוסר לו ש"כ ה"נ אין הלכה בהא דאמר דמעניקים לו ובתוס' שבת נ"ה ב' ד"ה וש"מ וכו' כתבו בפשיטות דכיון דאיתותב בהא דאין מיתה בלא חטא ה"נ בהא דאין יסורין בל"ע ע"ש וזהו כדעת ר"ת: אך גם אי קיימא לן כהירושלמי הנ"ל הרי קיימא לן דקולף ואוכל מיד ושרי אם כן אמאי בסימן שי"ח ס"ד הנ"ל לא חלקו דלאכול מיד שרי ועפמ"ג סימן שכ"ד בא"א סק"ג דגם במיטרח אוכלא דאסור דוקא לאחר זמן הא לאלתר שרי אף בעופות כמו באדם ועל כל פנים מפורש מכל הנהו מקומות דבנ"ד דשרי לשתות על ידי הדחק לא הוי תיקון ואין שום צד לאסור: ובעיקר הסברא שהביא רו"מ מהא דשבת קמ"ב ותוס' גיטין ל"א דהיכא דאפשר לאכול בלא תיקון מותר לתקן וליכא משום מתקן והביא מהשאג"א סימן נ"ו שהוכיח דלדינא גם היכא דאפשר בתקנה ליתן לעכו"ם ולשאלו ממנו אסור כיון דמתחלה לא היה מתוקן וכמ"ש התוס' בחולין ז' הנה לענ"ד יש להוכיח כן מש"ס דביצה ט' רע"א דמסיק רבא דגם בחלת ח"ל דאוכל ואחר כך מפריש אפילו הכי אסור להפריש כיון דאם קרא שם אסורה לזרים וע"ש ברש"י ותוס' ד"ה גלגל וכו' דגם בח"ל מיחזי כמתקן