מהרש"ם חלק א רי

גרם הקדל"פ שיצא עליה ולכן יש מקום להתירה על פי חליצת האח הגדול: ויש לצרף עוד מ"ש בתשו' מהריב"ל ח"ג סי' כ"ג והובא בכנה"ג סי' ק"ע הגה"ט אות ח' דאם הוא שעה"ד כגון שאחד מהיבמים אינו כאן א"צ לחזור על האחים ע"ש. וגם בתשו' דברי ריבות סי' קס"ג הכריע כדעת המקילין וסיים דראוי לסמוך עליהם בשעה"ד ובסי' קס"ד העתיק תשו' מהר"י טאיצאק שפסק גם כן דבשעה"ד יש להקל ורו"מ הביא בשם הק"נ על הרא"ש שכ"כ בדעת הרי"ף וכתב שלא נמצא לו חבר והנך רואה כמה גדולי האחרונים מדורות הקודמים שהסכימו כן ובכ"ז ירא אנכי להקל למעשה זולת אם יסכימו עוד שני רבנים מובהקים ויראי ה' עם רו"מ אזי גם אני אצטרף עמהם. והנלע"ד כתבתי: סימן קסב להרב וכו' מו"ה צבי קאפיל דיקמאן נ"י מו"צ דק' באטישאן ולהגבירים ראשי הקהל דשם, בראמעניא מכתבם הגיעני ועל דבר שאלתם בדין העירובין במחו"ל על ידי דלתות המושל ומרכבת הברזל שנסגרים בלילה וכן כמ"פ ביום לעכב הסוחרים עם הסחורות ומשאות: הנה מ"ש הרב בדין אם יש בזה"ז דין רה"ר כבר האריך הרחיב הדיבור בזה בשו"ת בית אפרים חאו"ח סי' כ"ו והוכיח דהעיקר כדעת המקילים וספר ומנה המון פוסקים ושכן המנהג וגם אני הארכתי בזה בתשו' להרב הגאבד"ק חירוב והבאתי מספר האשכול הל' ציצית סי' ל"א בשם תשובה לגאון ונח"א שם וגם מהתניא רבתא סי' י"ט וגם ביארתי ליישב כמה סתירות מהש"ס והעליתי דעיקר כדעת הב"א שם דבעינן שיהיו הדרכים רחבים ט"ז אמה ומפולש משער לשער וגם ס"ר עוברים בכל יום גם העלה הב"א שם דדוקא עוברים ברגל בעינן ולא העוברים במרכבות ועגלות דבעינן דומיא דדגלי מדבר יעוש"ה באורך ולפמ"ש הבי"ע לעירובין (דף ו') דוקא בעיר בעינן ס"ר ולא בדרכים שבין עיר לעיר ומה"ט היו העגלות רה"ר תחתיהן וביניהן ע"ש. והבאתי גם מדברי ריטב"א עירובין (נ"ט) ודברי הא"ז הלכות עירובין סי' קכ"ט ועוד מכמה מקומות וע' חידושי הר"ן לשבת (ו') דמפורש להיפוך. ולכן גם בעיירות הגדולות אם אין הדרכים מפולשים משער לשער ורחבים ט"ז אמות וס"ר עוברים בכל יום אין להם דין רה"ר. ואם יש בהם כל הפרטים הנ"ל ודאי דיש להם דין רה"ר: והנה בתשו' ח"צ סוף סימן ל"ז כתב שמצא בעבה"ק להרשב"א חידוש גדול שלא נמצא בשום פוסק שכתב דבפלטיא אפילו דלתות המדינה ננעלות בלילה תורת רה"ר עליה כנראה דעתו דדוקא במבואות המפולשות שהן מיוחדות לאנשי המבוי ההוא בלבד ואין יד כל אדם שוה בו הוא דמהני נע"ד בלילה ולא בפלטיא שיד כל אדם שוים בו דאפילו נע"ד ל"מ בו וכנראה שזהו דעת ר"א שהביא בעה"מ ובאמת דיעה נכונה היא והכי דייק לישנא דגמרא דבמבואות נקט מפולשין ולא בפלטיא אלא שאני תמה שלא ראיתי לאחד מהפוסקים שהביא ד"ז ע"ש ולפ"ז בכרכים הגדולים יש לפקפק שלא יועיל גם דלתות נעולים בלילה. אבל הנה בשאילת יעב"ץ ח"א סימן ז' באמצע התשו' הביא ד"ז והוכיח מהש"ס פ"ק דעירובין בסוגיא דכיצד מערבין רה"ר דדוקא במחיצות ביד"ש או ג' מחיצות שביד"א אין מועילים בעיירות גדולות ופלטיאות שבתוכן והן רה"ר לכל דבריהם כיון דניחא תשמישא דרבים התם אבל במחיצות שלימות ביד"א ודאי גם בפלטיא מהני ותמה מאוד על סברת רשב"א הנ"ל ועל אביו שמצאה חן בעיניו ע"ש. וגם בשו"ת ב"א שם הוכיח שדעת התוס' דלא כהרשב"א ודחה מה שכתב הח"צ דזהו דעת הר"א שבבעה"מ והאריך בזה ולא ידע מדברי שאילת יעב"ץ הנ"ל: ומ"ש הרב מדברי הח"ס חאו"ח סי' צ' דגבי צוה"פ הנפתחת ונסגרת גם בשעת נעילתה אינו מועיל המעיין בח"ס ימצא שלא החליט ד"ז כמ"ש הרב בעצמו אלא שכתב דאפשר שאינו מועיל וראייתו מדברי הג"א פ"ק דעירובין בשם א"ז בהא דצה"פ מן הצד שכתב שלא יהא תחוב בין שניהם ובתו"ש פי' דהיינו שלא יהיו משולבות קורה בתוך קורה והיינו משום שאין דרך לעשות כן ומכ"ש בנ"ד שנעשית על ידי גלילי ברזל וצירים עכת"ד: והנה מ"ש התוס' וח"ס דטעמא משום שאין דרך לעשות על ידי שילוב וס"ל דגם בתחוב המשקוף בהמזוזות ל"מ המעיין בא"ז עצמו שממנו מקור דברי הג"א ימצא דליתא וז"ל אר"ת צה"פ שעשה מן הצד שנתן הקנה בין שני הקנים מזל"ז באמצעיתו וכו' ואם נתן הקנה השלישי מן הצד בין שני קנים מזל"ז שלא על ראשיהם לא עשה ולא כלום עכ"ל הרי שלא הזכיר לשון תחוב אלא נתן מן הצד בין שני הקנים וכל פסולו מפני שהמשקוף מן הצד אבל לא על ידי השילוב שהרי אדרבא הדרך לשלב המשקוף עם המזוזות וגם בהג"א דנקט תחוב היינו בגוונא שאין נכנס מן המשקוף כלום בתוך המזוזות אלא תחוב בדוחק ביניהם והיינו מן הצד ולכן מה שלמד הח"ס מזה דגם בגוונא שסובב המשקוף ע"י גלילי ברזל כיון שאין דרך לעשות כן בפתח אינו מועיל צ"ע דאין לנו להמציא חדשות שהרי אפילו אם הצוה"פ של גמי וחוט מועיל אף שלפי ראות עינינו אין דרך לעשות כן ובע"כ דכיון דמונח ע"ג המזוזות מקרי צה"פ וה"נ בזה: והנה מ"ש הרב ראיה דאפילו בתחוב באמצעיתו מהני מהרמב"ם פי"ז דשבת שפסק דצה"פ כשר אפילו פחות מי"ט ובקנים ומזוזות מודה דבעינן י"ט כמ"ש בר"מ פט"ז מה"ש הי"ט ובע"כ דבולט מהמזוזות למעלה מן המשקוף ואפילו הכי מהני הנה עוד בשנת תר"נ כתבתי ראיה זו בתשו' להרב המו"ץ מדינוב שהביא לפני משו"ת ב"ש חיו"ד סוף סימן קס"ז שהחמיר בזה והעמיס בדברי המק"ח דר"ל דגם אם הלחי עב יותר מן החבל כשר וכמ"ש במש"ז סוף סימן שס"ב ולא מיירי בגבוה יותר ממקום הנחת החבל ואני כתבתי ראיה הנ"ל מהרמב"ם ומצאתי בתשו' בר"א חאו"ח סי' ט"ו שהעיר בדברי רמב"ם וביאר דעתו משום דאזיל לשי' שפירש דמן הצד היינו בקרן זוית אם כן כשר בכה"ג משא"כ לדידן אולם אני הבאתי מדברי הב"י סי' שס"ב ובכ"מ שביאר דגם רמב"ם מודה לדינא דמן הצד פסול והוכחתי מזה דבכה"ג שחוקק בהמזוזות שרי אבל מכל מקום איננו ראיה מוכרחת דאפשר דהרמב"ם מחלק בין היכא דנוגעים המזוזות במשקוף או לא כמ"ש הבר"א שם אות א' יעו"ש ותבין וע"ע באבן העוזר סי' שס"ג סכ"ו מ"ש בדעת רמב"ם ולפי דבריו בודאי אין ראיה. גם י"ל דהרמב"ם דמכשיר בצה"פ פחות מי"ט היינו כשהקרקע שם גבוה יותר עד שאין ממנה לצה"פ י"ט אבל מ"מ הצה"פ שוה עם המזוזות ומונח על המזוזות: ומ"ש עוד הרב מוהר"ק ראיה מהא דכיפה בעירובין (י"א) לא הבנתי מנ"ל דמיירי שהעיגול מתחיל באמצע רגלי הכיפה והרגלים בולטים יותר למעלה דלמא מיירי שמתחיל ע"ג ראשי הרגלים והולך ומתעקם ואין הרגלים בולטים יותר למעלה. וע' בתשו' בר"א סי' ט"ז אות א' ואות ד' בזה ובמש"ז סימן שס"ג סקי"ט מ"ש בדברי הט"ז ותו"ש שם דמוכח כמ"ש. גם מ"ש מדברי ר"י שעל הרי"ף שכתב גבי קורה דכשנכנסת בחורי הכותל שבצפון ודרום וכל רוחב המבוי מפולש בזה בעינן שתהא רחבה טפח להכיר שלשם קביעות הושמה שם לא אדע מה ראיה דשא"ה בקורה דאינה משום מחיצה אלא משום היכרא לכן גם בנכנסת לחורי הכותל כשר משא"כ בצה"פ דהוי משום מחיצה י"ל דבעינן שתהא מונחת על גביהן של המזוזות שבצדדין אבל מ"מ מסברא נראה דאם המשקוף תקוע בתוך המזוזות כשר דגם בזה שייך סברת המק"ח דכיון דאיכא גובה י"ט מתחתיו ואין שיעור יותר להלחי כמאן דפסיק דמיא ובפרט די"ל דגם אם בזמן הש"ס לא היו הפתחים עשויין כן (וע' מלכים א' ז' פסוק ה' ורד"ק ומצ"ד שם דמשמע שגם שם עשו כן) מ"מ בזה"ז שנעשים בדרך זה וכמו שהמנהג לעשות חלון למעלה מן הפתח אם כן גם צה"פ כזה מהני ועדיין צ"ע בזה אם תלוי בשינוי המנהג אבל גם בזמן הש"ס נראה דמהני ובתשו' הנ"ל לק' דינוב הבאתי סיוע מלשון הריטב"א שכתב ע"ד רש"י (דף י"א) וז"ל דמן הצד היינו שהקנה שנותן ע"ג אינו ע"ג הקנים אלא מן הצד על פניהם או סמוך לראשן או באמצעיתן כה"ג לא הוי צה"פ ומ"ש רש"י באמצעיתן לאו דוקא דאם כן למ"ל לאוקמי משנתינו על גביהן נימא אפילו מן הצד וכשהוא סמוך לראשן א"ו כדפרשתי עכ"ל ומדנקט על פניהן משמע דבתחוב לתוכן כשר אבל י"ל דשש אחר כך או באמצעיתן (ומאז הבאתי