מהרש"ם חלק א רט

(ולענין פ' הקרבנות ע' שע"ת או"ח סוף סימן א' וסימן מ"ח דכקורא בתורה לכ"ע מותר בלילה ומכל מקום יש לומר דהכא חמור טפי וצ"ע בזה) ובגוף דברי מג"א הנ"ל ע' בר"ן פ"ד דמגלה בהא דאשה וקטן עולין למנין דמפורש דלאו בת חיובא היא ע"ש. והנלע"ד כתבתי: סימן קנט להרב הנ"ל: ומה ששאל אם מותר למחוק שמות של צירופי אותיות שבקמיעות וכגון שם מ"ב ושם ע"ב וכדומה והביא מכמ"ק בזה: הנה מצאתי בתשו' רדב"ז ח"א סימן ר"ז במה שנהגו לכתוב ג' יודין במקום השם דכיון דהוא עולה בגימטריא כמנין השם יקו"ק עם ד' אותיותיו אסור למחקו ואפילו אל"ף א' עם כתר בראשו נהי דאין לוקין עליו מכל מקום איסורא איכא למחקו אף שאין בו קדושת השם ממש ואינו מקדש לאחריו ע"ש היטב ועמ"ש בפי' אזולאי על ס' חסידים סימן תתקל"ה ושיו"ב סימן רע"ו שם ובתשו' מהרי"א חיו"ד סימן ד"ש בשם ת"מ בזה ולעומת זה הנה מצאתי בתשובת מהרי"ל סימן קצ"ב מפורש דגם אותיות של י"ב צירופי הוי"ה מותר למחוק וכ"ש כינוים והביא ראיה מהא דא"ה נמחק וידעת פנימיותו ובע"כ דאין לחוש אלא לשבע שמות הגלוים ולכן גם טעמים ונקודות של שבע שמות מותר למחוק עכ"ד הרי דס"ל דלא כהרדב"ז וכדאי המהרי"ל לסמוך עליו והנלע"ד כתבתי: סימן קס להרב המאה"ג וכו' מו"ה נפתלי ראבין נ"י אבד"ק קאלוואריא הסמוך לקראקא. מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו אם יש כח ביד הרב לפסול קידושין שסידר איזו מסדר בהשגת גבול של הרח"ש השייך להרב ורו"מ התרה בו שלא לסדר ולא שמע: הנה המסדר הזה לא טוב עשה בעמיו ואין לא טוב אלא רע כדאיתא בשבת (ק"נ) כי ד"ז שייך להרב וגם יש בזה השגת גבול מדינא בזה"ז כמ"ש בתשו' ח"ס חיו"ד סימן ר"ל ועמ"ש בשו"ת שבסוף חיבורי דע"ת סימן י"ג דיש לומר דהוי איסור תורה וגם אי הוי גזל דרבנן מכל מקום אם תפס הנגזל לא מפקינן דאפי' היכא דחייב רק לצי"ש מהני תפיסה ואף דהרש"ל וש"ך סימן כ"ח כתבו דדוקא לענין קלב"מ מהני תפיסה מכל מקום הרי בתשו' מהר"ם מינץ סימן ק"א מבואר דאפילו היכא דחייב רק משום גרמא בניזקין מהני תפיסה ואני מצאתי כן בתשו' מהר"ח א"ז סימן רכ"ט ע"ש במ"ש בשם ספר המקצועות ומ"ש עליו וע"ע במח"א הל' ריבית סוף סימן ט"ו בזה: אבל מכל מקום אין הקידושין מתבטלין שהרי כל ברכות אינם מעכבות ובפרט דהחתן בעצמו יכול לברכם כמ"ש במהר"ם שיף גיטין (נ"ז) ואף דבתשו' פאה"ד ושיו"ב לאה"ע סימן ס"ב כתב שאין ראוי לעשות כן אבל בדיעבד ודאי מהני אם כן אפס מקום לבטל הקידושין בשביל שהמסדר עשה שלא כדין והשיג גבול הרב וע' בט"ז סימן קנ"ד בסדר הגט סק"ב כה"ג לענין הרב הנוטל שכר בגט וחליצה ויש לדון בזה דאם העדים ידעו מזה הוו כמסייעים לדבר עבירה אבל מכל מקום לא נפסלו עי"ז לעדות דלא משמע לאינשי איסורא בהכי וכדאיתא כה"ג בחו"מ רסי' ל"ד ועוד דבפעם ראשון ובאותן קידושין ודאי דלא נפסלו ולכן אין מקום לבטל הקידושין וכבר הארכתי בזה בתשו' להרב דק' אזיפאליא והעליתי ג"כ כן. ואף דבשו"ת שו"מ תליתאה ח"א סימן רל"ט כתב דהקידושין פסולים אבל דבריו תמוהים ואולי מיירי שעשו שם תקנה לפסול הקידושין וע' כנה"ג אבן עזר סוף סימן כ"ח. והנלע"ד כתבתי: סימן קסא להרב וכו' מו"ה עקיבא קראפניק נ"י מו"צ דק. שארגעראד, בארץ רוסיא. מכתבו הגיעני ועל דבר שאלתו באשה רכה בשנים שומרת ליבם כהן זה ה' שנים עד שהביא סי' גדלות ויש עוד אח בן ט' שנים ועוד אח בן ה' שנים וזה מקרוב יצא קדל"פ שהרתה לזנונים מעלם א' מקרוביה ומפורסם שפסק ווסתה ונסעה לעיר סאראקא לעסוק ברפואות ומסתמא להפיל העובר כי יש שם רופא מומחה לזה וגם העיד איש אחד שהי"ל בטן גדול קודם נסיעתה ומכבר היתה דיימא מערל אחד ונודע דשומרת יבם שזינתה אסורה לכהן ואם כן יש לחוש דהויא חליצה פסולה דצריכה לחזור על כל האחין. ורו"מ צידד די"ל דכיון דאין מוציאין אשה מבעלה על ידי קדל"פ לבד לכ"ע אם כן כיון דקיימא לן דיש זיקה גם בשני אחים כמ"ש בסי' קנ"ט אם כן דינה כארוסה ולא מפקינן לה מיבמה וגם הא דיבמה שזינתה אסורה לכהן הוא רק מספק אם קידושין תופסין ביבמה וגם הא דצריכה חיזור הוי רק ספק והוי ס"ס עכת"ד: הנה מ"ש דהא דאסורה לכהן תליא אם קידושין תופסין ליתא דדוקא לשי' הראב"ד והטור דבח"ל אינה פסולה לכהן רק ביבמה אם כן תלוי אם קידושין תופסין ביבמה אבל לשי' רמב"ם הרי בכל ח"ל אסורה לכהן משום זונה ומכ"ש ביבמה ואם כן גם אם קידושין תופסין ביבמה אכתי לא גרע משאר ח"ל עכ"פ אם כן לדידיה ליכא שום ספק ביבמה ואם כן ליכא ס"ס שהרי ספק זה אינו שקול דשמא הלכה כרמב"ם ואת"ל כהראב"ד וטור דלמא אין ק"ת ביבמה וגם להטור אסורה וכה"ג ממש מבואר בתשו' רדב"ז ח"ד סי' רפ"ב לענין מילה בשבת ואף שמדברי כנה"ג שהובא בשפ"ד יו"ד סי' מ"ד סוף סק"ח נראה דגם בכה"ג הוי ס"ס היינו היכא דספק ראשון שקול דבכה"ג לשי' כמ"פ מצטרף ס' ב' שאינו שקול כמ"ש בחיבורי גי"ד ליו"ד סי' נ"ג אבל הכא דספק ראשון אינו שקול לכ"ע א"א לצרף ולעשות ס"ס ועוד דלפמ"ש הב"ח והחמ"ח וב"ש שם וכ"ה בפ"י כתובות (י"ג ע"א) דגם לדעת הטור פסולה לכהן אלא שאינו לוקה ע"ש אם כן ליכא ס"ס: ואולם יש לי לדון דהנה בגוף דין הש"ע דסי' ו' כבר העיר בשי"ק על הירושלמי פ"ב דסוטה ה"ה דמהירושלמי שם מוכח להיפוך דשומרת יבם שזינתה מותרת גם לכהן אף דס"ל אין ק"ת וע"ש בתוס' (דף י"ח ע"ב) ד"ה אמרי וכו' שהביאו דברי ירושלמי הנ"ל ומבואר במהרש"א שם דגם לכהן מותרת דלא מיחייבא מלקות דרך זנות אלא בקידושין ע"ש ואני מצאתי בבה"ג הל' יבום מפורש דשומרת יבם שזנתה מותרת לכהן ונראה טעמו על פי הש"ס דיבמות (ט"ו ע"ב) דזר אצלה מעיקרא בעינן ובשומרת יבם לאו זר מעיקרא הוא וכמה כרכר בשעה"מ פי"ח מאי"ב ה"ג ליישב דברי רמב"ם שלא יהיה נגד הש"ס הנ"ל ע"ש אם כן י"ל דבה"ג ס"ל כן להלכה וזהו גם כן דעת הירושלמי שהביאו התוס' הנ"ל ולפ"ז אדרבא שומרת יבם קיל משאר חייבי לאווין ודברי ירושלמי ובה"ג לא הביאו הב"י ואחרונים ואף שאין להקל כלל נגד הש"ע מ"מ אפשר דחזי לאצטרופי לס"ס בצירוף דברי הסוברים דח"פ א"צ לחזור על כל האחים: אלא דבעיקר הס"ס יש לדון דהא נולד הספק בדאורייתא לענין דאסורה ליבם וכיון דהוחזק להחמיר שוב גם לענין חליצת שאר אחים א"א להקל אבל י"ל דבזה"ז דבלא"ה אין מייבמין לא הוי כנולד הספק בשל תורה וכמ"ש כה"ג המג"א סי' תל"ט סק"ג ועוד דתיכף נולד הספק לדאורייתא ודרבנן ובכה"ג מקילין לענין דרבנן וכמ"ש בשעה"מ הל' מקוואות אלא דלמעשה אני חוכך להקל עפ"ד בה"ג שלא הובאו בש"ע אך דבנ"ד יש לצרף דברי מהר"י מינץ לענין זונה מינקת שהביא רו"מ וע"ע בט"ז יו"ד רסי' של"ד שצירף גם כן ד"ז וגם י"ל דע"י קדל"פ לא מפקינן לה מיבם וכמ"ש רו"מ ואף דבנ"ד העידו שראו בטן גדול מ"מ י"ל אולי נתהוה ע"י חולי ניפוח שצבה בטנה על ידי מים וכדומה ואפשר שזה