מהרש"ם חלק א קנ

הבאתי מכמ"ק הסותרים בענין זה אם תיבת כשר בדיעבד משמע ולא אעתיק מה שכבר נדפס בשמי ואי נימא דמשמע גם לכתחלה י"ל דבנ"ד לא נגמרו עוד הגירושין בגט ראשון אפי' בדיעבד אבל ז"א דבנ"ד היה הגט הראשון כשר גם לכתחלה ורק מצד חומרא סידר גט שני וכמ"ש רו"מ במכתבו ועוד דגם בלא"ה בודאי הי' בדעת רו"מ שיגמור גט א' כל מה שבכוחו לפעול בהגירושין דאל"כ איכא חשש ברירה לדעת הנו"ב ואחרונים וגם כתבתי בקיץ העבר בתשו' להרב אבד"ק בענדיר במדינת בעסראביע לדחות ד' האחרונים שכתבו דהוי כשינוי בשליחות דכיון דתולה בדעת הרב מה שהוא כשר בדיעבד או מדאורייתא לדעת הרב גם בתנאו של הבעל וצווי שלו לסופר אינו מגרע כח הגט והבאתי מתוס' כתובות (נ"ד ע"ב) בד"ה ולעוברת על דת וכו' במ"ש דאין דעתו לכתובה אלא כמו שחייבוהו חכמים וכו' ע"ש וה"נ בזה ועוד הארכתי בזה ואכ"מ ובפרט די"ל דבנ"ד שנתן כבר את הגט הקדום עפ"ד הרב לכ"ע אין חשש ולכן נלע"ד להתירה וא"צ להשתדל גט אחר, והנלע"ד כתבתי: סימן פו להרב וכו' מו"ה משה קאסטען בראהן נ"י בהרב המו"ץ מוויוניצא. מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בראובן ושמעון שכנים שיש להם בתים עומדים פניהם לרחוב העיר זא"ז ובין הבתים לאורך הבתים יש ביניהם מסלה מפולשת באורך ורחבה ג' אמות ע"פ כל האורך בערך מ"ה אמות ומצד השני מפולשת למגרש העיר אחורי הבתים עד הנהר ובקצה המפולש לרה"ר הוא פנוי ויכולים ללכת שם אולם בקצה השני מלא אשפה וזבל וגם אחר כלות הבתים עד הנהר מסילת יחיד בערך אמה עד הנהר וראובן יש לו פתח לר"ה וגם למקום המסילה ושמעון אין לו רק פתח לר"ה וחלונות אל המסילה הנ"ל ועתה פתח שפתח לשם וראובן מעכב בידו ורו"מ כ' שנידון כזה מבואר בשו"ת חסל"א חח"מ סי' כ"ה ופסק דיוכל לעכב עליו והנה הרב הנ"ל כ' שם דגם במפולש לסימטא אסור לפתוח שום פתח כמ"ש הנימוק"י ובמח"כ נעלם ממנו ד' הסמ"ע סי' קס"ב סקי"א דלשי' הרא"ש וסייעתו גם במפולש לסימטא דינו כרה"ר וקיי"ל כוותי' ע"ש וגם מ"ש הרב הנ"ל בטעמא משום דעי"ז שיפתח פתח לשם יזכה בד"א שלפני הפתח יש לדון דבנ"ד ל"ש כלל ד"ז עפמ"ש בתשו' הרא"ש שבטוח"מ סי' קנ"ד סכ"ד וסכ"ה דמבואר דאי ליכא בחצר שיעור ד"א הרי הוא כאלו הכותל דבוק ממש לחלון ולפתח ויוכל זה לבנות גם סמוך לו ממש ע"ש א"כ בנ"ד שכל רוחב המסילה ג' אמות לא יזכה זה במה שפותח פתח כלום אך דבנ"ד הוי כמבוי שאינו מפולש כיון שהזבל ואשפה מונח בצד השני על כל רוחב המסילה וא"א לילך דרך שם וד"ז מבואר ברש"י עירובין (ו' ע"א) ד"ה מכלל וכו' כגון שפרוצה למקום מטונף וכו' ואין דרך רבים מצוים וכו' וכ"ה במג"א סי' שס"ה סק"ד וא"כ איכא טענת ריבוי נכנסים: ואולם הנה דעת הרשב"א בתשו' דבמבוי ליכא טענת ריבוי הדרך כלל רק בחצר וע' בב"י סימן קס"א ורמ"א סוסי' קס"ב ובט"ז שם ולפ"ז נראה דמסילה כזו שפתוחה לרה"ר עכ"פ לא עדיפא ממבוי ולא דמי לחצר וא"כ הפותח פתח יוכל לטעון קים לי דהוא המוחזק ועושה בשלו וגם המסילה הוא בשותפות שניהם ועסמ"ע סי' קנ"ג סקל"ב ונה"מ סקי"ד ומבואר באורך בתשו' שמש צדקה חח"מ סי' י"ד מתשו' הרב מוהרח"פ סי' קצ"ב בענין זה ותבין וע"ש סי' ל"ד וסי' ל"ו ותשו' פרח מט"א ח"א סי' מ"ח ולכן גם החסל"א לא קאתי עלה מטעם ריבוי הנכנסין אלא משום שיחזיק בד"א נגד פתחו וכבר נתבאר דבנ"ד ל"ש טעם זה כיון שכל רוחב המסילה רק ג' אמות ולכן לענ"ד אין בידו של ראובן לעכב בידו ובפרט שגם הוא וב"ב בידם לכנוס לשם דרך צד הפתוח לרה"ר והמסילה הוא של שניהם, והנלע"ד כתבתי: סימן פז להרב וכו' מו"ה יצחק חאראק נ"י מו"ץ דק' זלאזיץ מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באחד שנאבד ממנו כיסו בבית פראלג ולאטריע דשכיחי רוב עכו"ם וחושד את בעל הפראלג ואשתו ורוצה שישבעו שניהם וכבר כ' רו"מ דפשוט דא"י להשביע מספק ורק להטיל ח' אך דבזה"ז נהגו שיהי' הקב"ח לנוכח ובעל הפרלאג איש נכבד ויר"ש ובעל האבדה הוא עני ונסתפק אם מחויב בעל האבדה לקב"ח שאינו מטיל עליו ק"ח חנם: והנה הדבר פשוט דכל הקב"ח שאינו משביע חנם הוא רק תקנת הגאונים הבו דלא לוסיף וכמ"ש בירושלמי פ"ב דשביעית ה"ב אין מחדשין ואין מוסיפין על הגזירה ופוק חזי מה עמא דבר שאין מטילין ק"ח רק על המשביע ולא על המטיל קב"ח או תק"כ אך בכה"ג שהנחשד עשיר ויר"ש והחושד איש עני כבר כ' בתשו' מיימוני וב"י ח"מ סי' ע"ה מחודש י"ב דגם בחייב שבועה בדליכא דררא דממונא אין להשביע בכה"ג ומכ"ש בק"ח לנוכח שאינו מדינא רק מצד מנהג בעלמא דיש להטיל רק ח"ס והרי מבואר במהרי"ט בשניות ח"מ סי' פ"ד דמי שלא נשבע מעולם אפילו באמת ונתחייב שבועה וא"ר לישבע דלא מקרי מסרב ואין מנדין אותו ומכ"ש בנ"ד דהוי רק מנהג בעלמא וכבר כ' במהרשד"ם חח"מ סי' צ' דמי שתובע בהרשאה שהוא רק מתקנת גאונים אם אין הנתבע רוצה לירד לדין אין לכופו כיון שאינו מדינא ומכ"ש במנהג שאינו מוזכר בש"ע ורק נתהוה בזמן האחרונים: וגם בעיקר הדבר בנ"ד צ"ע אם חייב להחזיר כלל כיון דבמקום זה שכיחי רוב עכו"ם וכמ"ש רו"מ מתשובת צ"צ סי' פ"ט דבודאי נתייאש אף שראינו שמבקש תיכף האבדה אך דבס' תרומת הכרי חולק עליו אך שנהגו בזה"ז לכוף להחזיר גם במקום יאוש כמ"ש הש"ך בסי' רנ"ט וע"ש בקצה"ח סק"ג ועכ"פ סגי בהטלת ח"ס בנ"ד והנלע"ד כתבתי סימן פח להרב המאוה"ג וכו' מו"ה אברהם יעקב איסרליש נ"י אבד"ק טורקא. מכתבו מגלה עפה הגיעני וע"ד שאלתו בעסק ביש שנתהוה בגליל שם בער"ח תמוז העבר בכפר סיקאטין שנפל שטף מים ונהרסו כמה בתים ובתוכם בית א' מישראל ושמו ר' אברהם יוסף שהוא ואשתו ישבו על תנור האופים ובנו ר' מאיר עלה לעליי' וע"י גודל שטף המים שנתגדל הנהר ההולך משם לנהר דינעסטיר באו גם עצים גדולים והרסו כל הבית ונפלו כולם לתוך המים והאשה אחזה בעץ השט ע"פ המים ובאו ערלים והוציאוה וראתה איך שבעלה ובנה שטים ע"פ המים וביום דר"ח בבקר פגעו ערלים את בנם הבחור משה שבא מכפר אחר והלך לבית אביו ולא ידע את הנעשה וא"ל שמצאו את אביו הנטבע אצל הנהר שבכפר הנ"ל והלך תיכף לשם ומצאו מונח מת אצל שפת הנהר חוץ למים והכירו בפרצוף פניו והכיר כל מלבושיו הלייבול וד' כנפות עם הציצית וגם מצא בכיס של הבגד מונחים המפתחות של הריחים שלו שמחזיק בכפר הנ"ל ומקפיד מלהניחם במקום שאינו משומר והביא את אביו הנ"ל לעירו ובשעת טהרה הכירוהו כל המתעסקים והי' פרצוף פניו שלם בלא חבלה כלל אך מאחוריו הי' על הראש בגובה חבלה ופצע א': ואולם האברך ר' מאיר לא נמצא שם בהנהר שבכפר אבל סמוך לעיר ישן נמצאו כמה נטבעים אצל דנעסטיר ביום אדר"ח הנ"ל והקול נשמע בעיר טורקא שגם הר' מאיר בתוכם ולאשר הוא הי' חתן ר' אשר מקהלתכם ושם אשתו סרח נסע ר' אשר הנ"ל תיכף לשם ובתו הנ"ל אמרה לו סימן בבעלה ששני שינים האמצעים מלחי התחתון בולטים לחוץ יותר משאר שינים יען כי בשר השינים חסר שם גם על האגודל שביד שמאלו נחתך לו קצת מהצפורן ומעור ובשר בצד של כף היד ע"י חטיבת עץ בגרזן ונשאר רושם קמט וצלקת וגם מראה שחור במקום ההוא: גם אמרו שאר אנשים שראו על בשרו בהיותו במרחץ מקום קבוצת שערות בגומא הנקרא מאזעל וכשנסע לעיר ישן תיכף הכיר את חתנו בטב"ע וגם בדקו עדים על הסימנים ונמצאו ב' הסימנים הראשונים אבל סי' ג' מצאו רושם גומות משערות אבל שערות לא היה ואם אולי נפלו השערות ע"י הכאות רבות שהי' בגופו והי' על פניו חבלה מועטת אבל בשאר מקומות שבגופו הי' הרבה חבלות וגם העיד ע"א ר"ש שראה את הנפטר בעת שמצאוהו סמוך לעיר ישן והכירו שהוא מכפר סיקאטין אך שמו נשכח מלבו, עוד העיד ר"ח שהכירו היטב שהוא בן אברהם יוסף מכפר הנ"ל