מהרש"ם חלק א קמו

שמא מכוון הבעל לקלקלה ויחזור בו מלהקרא בשם זה והבאתי מתשו' צ"צ ותשו' רח"כ חא"ע סי' נ"ט באמצע התשו' שכתבו כן והבאתי עוד מכמ"ק בענין זה אבל היכא דידעי' שלא יהי' שום שינוי וחזרה סגי גם בפחות מל' יום וכן בשינוי שם ע"י חולה שעושה לטובת החולה סגי בפחות מל"י וא"כ בנ"ד שהוא שם העריסה ולתורה נקרא תמיד כן מצד שהוא שמו ונמשך כן כמה שנים שודאי אין זה בגדר שם נשתקע כלל והנה בתשו' רדב"ז ח"א סי' תקל"א במי ששמו שמרי' ובפ"כ נקרא מחרז ואינו עולה לתורה אלא פ"א ביובל ולא נודע שם שמרי' אלא לחזן ופסק דפסול בנכתב שם שמרי' לבד אבל שא"ה דשם מחרז הוא ג"כ שם מצד אבל בנ"ד ששם מרגלית הוא שם משפחה לבד גם הוא מודה וע' תשובת ב"ש חא"ע סי' קי"ז באמצע התשובה בזה: ועוד דאף דבשם צבי שנקרא הירש בנקרא רק הירש הוי צבי שם הנשתקע כמ"ש הט"ג בלק"ש סקל"ד היינו משום דשמא שמו נפתלי וכמ"ש הט"ג שם ושם הירש הוא ג"כ שם איש וגם אם מיעוטא דמיעוטא קורין בשם צבי הוי נשתקע לשי' הנו"ב מ"ק א"ע סי' פ"ח ונא"ד סוסי' ז' אבל בנ"ד ששם מרגלית ידוע לכל שהוא רק שם משפחה וגם אביו ושאר אחיו ובניו נקראים כן והכל יודעים שיש לו שם העצם א"כ גם המיעוטא דמיעוטא שנקרא לתורה או שחותם לפעמים על וועקסיל או בערכאות גם בשם עצם כפי שנקרא בלשונם כמו מאריץ וכדומה זה המיעוט מחזיק לעצמו יותר מן הרוב כי הרוב בזה אינו כלום לפי שהכל יודעים שאיננו רק שם משפחה ודמי לצ"ט אומרים לבוז וא' אומר לחלק לזה שומעין שאמר כהלכה ולכן גם בנ"ד הרוב מתבטל אל המיעוט ולא הוי שם העצם כנשתקע וע' בט"ג ש"א אות ח' סוס"ק ח"י בשם ע"נ במה שנהגו בא"י במי שנולד אחר מיתת אביו וקורין אותו על שמו הכל קוראים אותו חכם ואין יודעים כלל משם העצם אלא דכשמתגדל קורין אותו לס"ת בשם העצם אבל הכל קורין אותו בבית ובשדה רק בשם חכם דיש לכתוב אברהם המכונה חכם והט"ג פקפק לכתוב לכתחלה דמתקרי חכם לפי שהוא שם הקודש אבל בדיעבד אם כתב המכונה כשר כיון דידוע לכל שאינו שם עצם ע"ש ולא חילק בין אם נקרא לס"ת הרבה פעמים או רק פ"א בשנה ובפרט אי נימא דבעינן שיהי' צריך לעלות ג"פ תוך ל' יום לא הו"ל למיסתם אלא לפרש ולכן נראה דס"ל כמ"ש דבכה"ג אינו בכלל נשתקע והסכים לכתוב שם העריסה והרי שם חכם ניכר הוא בין אביו ואחיו ובניו שאינם נקראים כן ואפ"ה לא הוי שם עצם ומכ"ש בשם משפחה שכל משפחתו קרוים כן ואין היכר מי הוא המגרש ודאי דאם רק עולה לפעמים לס"ת אפי' ע"ל מיעוטא דמיעוטא הוא שמו וכן בחותם לפעמים בשם כינוי של שם הקדש ע"פ לשונם כמו מארין וגם ב"ב קורים אותו כן צריך לכתוב שם זה גם אם אינו עולה לס"ת בשום פעם. ומצאתי בשו"ת חיים שאל ח"א סוסי' ל"ט בשם מקור ברוך סי' ט' באשה ששמה שמחה ונקראת בפ"כ עוזיאלה על שם המשפחה לכתוב שמחה המכונה עוזיאלה ע"ש וע' ג"פ סי' קכ"ט סקכ"ח שכ' ג"כ על שם משפחה המכונה וע' שו"ת שערי צדק א"ע סי' צ"ב בזה וע"ע בט"ג ש"א אות ג' סק"כ בשם גליבי שכ' ג"כ דכל שידוע ששם הנקרא אינו רק כינוי לא הוי שם הראשון בכלל נשתקע ע"ש בשם עז"נ ותבין וע' ב"פ סי' קכ"ט סק"פ ומדברי המקור ברוך וחיים שאל מוכח דגם באשה דאינה עולה לס"ת כלל לא מיקרי נשתקע ומכ"ש בזה: סוף דבר כי לענ"ד אם עולה לפעמים בשם משה יש לכתוב משה דמתקרי מרגלית או המכונה הורוויץ ואם נקרא מב"ב מארין אף דבעלמא ב"ב לחוד אינם בכלל פורתא היינו אם ע"פ רוב נקרא בשם עצם אחר אבל בנ"ד ששם מרגלית הוא רק שם משפחה ושם העצם נקרא ג"כ רק ע"צ המיעוט כשעולה לס"ת א"כ לגבי מיעוט זה חשוב גם מיעוט קריאת ב"ב שפיר ובפרט אם חותם כן לפעמים כנהוג שחותמים באות ראשון משם העצם ונקודה מן הצד לרמז שהוא ר"ת וכה"ג כתבו התו' ביומא (נ' ע"ב) ובזבחים (דף ו') בהא דפר של כ"ג אי אחיו מקופיא מתכפרים עושה תמורה ולא מיקרי שותפים והקשו מהא דהניח בהמה לשני בניו אין ממירין אף דיורש מכפר רק מקופיא ותי' דדוקא בפר של כ"ג דהוי של כ"ג מקיבעא לכן לא מיקרו שאר כהנים דמקופיא בעלמא שותפים לגבי כ"ג אבל התם דגם אחיו הוי רק מקופיא א"כ גם חלק מקופיא של אח השני מקרי שותפות ע"ש וה"נ לענין המיעוט של ב"ב י"ל דנגד מיעוט שעולה לס"ת גם קריאת ב"ב מיחשב שפיר קריאה וכן נמצא כה"ג בתשו' מהרי"ק שרש קס"ט סמוך לסופו בהא דפסחים (ט') בסוגיא דאין ספק מוציא מידי ודאי דאב"א ספק וספק הוא דאר"א מערים אדם וכו' והלא דבר פשוט הוא שאחד מעשרה או ממאה וכו' שהרי מתחלה בעי למימר דהוי ודאי טבל וכו' אלא דלאו טבל גמור הוא וגם קרוב הוא להיות מתוקן מדרח"ח דאמר חזקה על חבר וכו' ע"ש וטעמו כמ"ש בשו"ת רח"כ יו"ד סוסי' י"ט בשם איזה תשובה דגם ספק שאינו שקול אלא מיעוטו להקל מצטרף לספק שני שרובו להקל ע"ש הרי דלגבי מיעוט לאיסורא מהני מיעוט דהיתרא וה"נ בנ"ד לגבי מיעוט דס"ת מהני גם מיעוט קריאת ב"ב וע' בשו"ת אבני צדק להג' מדעע"ש חא"ע סי' צ"ב צ"ג בנידון כזה וע' בד"ח שער שינוי השמות אות י"ז בסופו מ"ש בזה וע"ע בח"ס א"ע ח"ב סי' ל"ב בזה היטב ומצאתי בתוספ' פ"ב דעדיות כתב לשם משפחה פסול ואם הי' נקרא על שמו כשר וי"ל דהכונה שנקרא בשם המשפחה ויש להעיר מדברי הב"י סי' קכ"ט בשם מהרי"ק בד"ה אם כתב שם דבמקום כתיבה לבד וכו' דתו ליכא למיחש ללעז שכבר יודעים שיש לו שם אחר זולת הכתוב וכו' ע"ש דמוכח דבכה"ג לא מקרי נשתקע ע"ש וראיתי בד"מ סי' קכ"ט אות י"ט דבשם משפחה ל"ש לכתוב המכונה כי הוא חינוך ולא כינוי והביא כן בשם סה"ג בשם כמה גדולים וא"כ צ"ע בשם מרגלית אולי יש לכתוב וחינוכו מרגלית וע' שדי חמד מערכת גט סי' ז' אות י"ב י"ג י"ד אבל י"ל דהד"מ מיירי רק בזמן הקדום שלא הי' נקרא בפ"כ בשם המשפחה לבד אבל בזה"ז מודה ולכן לענ"ד יש לכתוב משה המכונה מאריץ ודמתקרי מרגלית והנלע"ד כתבתי: סימן פד להרב הגאון החסיד וכו' מו"ה מרדכי יהודא נ"י אבד"ק אינטערדאם במדינת זיבעגבורגען. מכתבו הגיעני וע"ד העגונה אשת ר' אברהם הייזלער גר צדק מקהלתכם שנתגייר שם זה ערך ח' שנים ונשא אשה ושהה עמה כמה חדשים ואח"ז נסע לבקש פרנסתו וכמה שנים לא נודע מקומו וזה כשנה יצא קול שמת בישוב פעטראוואסעללע ורו"מ כתב להרב מאד"א עבור זה ובא משם גב"ע שהעיד ר"א ב"ר משה כי בהיותו שמה שמע מהנ"ל ששמו אברהם הייזלער ודירתו באינטרדאם ושהוא גר צדק ובמשך הזמן נאבד ממנו התעודת מסע (רייזע פאס) וביקש מראב"מ הנ"ל שיכתוב להרב דשם וגם להאדונים מן הבעהערדע שישלחו לו פאס אחר וביני וביני נמצא הפאס שנאבד והוא קרא אותו והי' התואר הכתוב בו כפי תואר האיש הנ"ל ועוד העיד ריב"א שהי' הגר אצלו שמנה ימים בביתו וא"ל ג"כ שהוא גר צדק מעיר אינטערדאם ועוד העיד ריב"פ מק' בעטלען כי הוא ראה את הגר אברהם מאינטערדאם בעיר סיקס שהי' דרכו להתעכב שם ב' או ג' שבועות וגם הי' בעיר בעטלען כמה פעמים בהיות ריב"פ דר שם והכיר אותו היטב ואח"ז מת בעיר אדא זה ששה שנים עכת"ד הגב"ע: וגם שלחו את הפאס וגם את כתב המליצה שנתן כת"ר להגר הנ"ל והוא כפי שנמסרה לידו: והנה רו"מ פתח פיתחא דהיתרא דאף שהגר הנ"ל הגיד את שמו לפי תומו בעודו בחיים שלא ע"מ להתיר אשתו אפ"ה סמכי' עלה כדמוכח מעובדא דסוף יבמות (קכ"ב) דא"ל יישר כוחך ארי' וא"ל ששמו יוחנן בן יהונתן והביא מתשו' הרא"ש שבטור סוסי' קי"ח דמוכח דקיי"ל כעובדא זו ולא חיישי' שמא שיקר אף שלא נתכוון באמירתו להתיר את אשתו דאי נימא דהרא"ש מיירי שאמר כן לפני מותו הו"ל להביא ראי' ממתני' (דף קכ"א ע"ב) מעשה בצלמון ובע"כ משום דהתם אמר כן בשעת מותו ואין ראי' משם להיכא דאמר כן בחייו לכן הביא מעובדא דר"ט וצידד דאדרבא בכה"ג עדיף טפי כיון שכבר הוחזק קודם שהי' נ"מ לאיסורא וכמ"ש כה"ג בהפלאה סופ"א דכתובות עכת"ד ואני מוסיף שכ"ה בתשו' מהרי"ק שרש קע"ב וז"ל כי הנלע"ד דבר פשוט שמאחר שהעיד הרמב"א ששמע מג' או ד' בני ברית שהאחד שהמיר דתו וצולע על ירכו הי' אומר שהוא בן הקדוש ר"י ואח"כ שמע מהם שהי' מת דאיתתא שריא בלי שום פקפוק ואע"ג שהם לא היו מכירים אותו ולא יודעים שמו כ"א על פיו פשיטא דמהני ואפי' בפ"א שאמר ששמו כך די בכך וראי' ברורה מדגרסי' בשילהי יבמות וכו' שכך קורין אותי בעירי יוחנן בן יהונתן וכו' והשיא ר"ט את אשתו הרי לך דאע"ג דלא הוחזק לו ששמו יוחנן בן יונתן כ"א בסיפור בעלמא באקראי כדאמר לו יפה כוונת ואפ"ה