מהרש"ם חלק א קלו

הצדדים בא ואח"ז האריך להוכיח דרוב דמים טהורים וזהו כדעת הרז"ה שהביא הס"ט סוסי' קפ"ח שם אבל בכל זה מבואר בתשו' שם דגם אי נימא רוב דמים טמאים אפ"ה יש לצרף לס"ס וגם בספק שמא כן הצדדים צידד שם דאף דרוב דמים מן המקור מ"מ כיון שהדם משונה במראיתו י"ל דמן הצדדים בא והעיר שם די"ל דהוי רק ספק א' אם טהורה או לא ומ"מ מסיק דהוי ס"ס רק שכ' שם דאיכא נמי ספיקא שמא ראתה אחר תשמיש ע"ש באורך עכ"פ מבואר שם מכל התשובה שצירף ספק דשמא אינו ממראה ה' דמים וגם ספק מן הצדדים מכח סברת דם משונה וכבר הביאו הס"ט ושאר אחרונים סברא זו בשם הגאון מו"ה גבריאל דבקרטין כיון שהדם משונה מדרך ראי' ליכא רובא דמקור והרי לנו רב קדמון שהעלה כן: וגם לענין שמא אינו ממראה ה' דמים ס"ל דכיון דמשונה שפיר יש לצרף הך ספיקא: ועוד אני אומר דבר חדש דהנה בהפלאה כתובות (ט"ו) העלה דמוכח מכל הפוסקים דדין ט' חנויות דכל דפריש מרובא פריש תליא רק ברוב חנויות ואפי' בחנות א' יש בשר טרפה יותר אפ"ה הדין כן ע"ש ועי' בח"ד סי' ס"ג וסי' ק"י סק"ג שדבריו סתורים בזה וע' תשו' ח"ס יו"ד סי' ס"ג דס"ל ג"כ דאזלי' בתר רוב גברי או מקומות וכן מצאתי בתשו' כנסי"ח סי' כ"ד שפסק כן ומה שתמה מזה ע"ד התוס' חולין ס"ג ע' בנח"א שבספר האשכול הל' סימני בהמה חיה ועוף סי' כ"ב מ"ש ליישבו ומעתה לפ"ז יש לדון דנהי דהיכא דמספקינן בדם אם הוא בא מן המקור או מן הצדדים אמרי' דרוב דמים מן המקור היינו בסתם דם שאין לספק בו רק אם הוא מן המקור או מן הצדדים אבל בקרטין שהעיד הר"ן דבאים מן הכליות וגם לשי' הח"צ דמחמיר מ"מ עכ"פ מיעוטא איכא וע' תשו' ארי' דב"ע הנ"ל שהעיד בשם גדול א' שעשה שאלת רופא מומחה ואמר דהקרטין גדולים באים ע"י כאב בכליות והקרטין הקטנים באים בלא כאב כלל ע"ש וא"כ אפי' אי רק מיעוטא הוא מ"מ עכ"פ ב' מקומות ישנם לפנינו לתלות בהם דהיינו הכליות והצדדים וא"כ הרי הם רוב נגד המקור ואם כן אף דרוב דמים במקור מ"מ יש לנו לילך בתר רוב מקומות וכל דפריש מרובא פריש וגם לפמ"ש הב"מ ליו"ד סי' ק"י להוכיח מחי' רשב"א חולין (צ"ד) דבכה"ג הוי כמחצה על מחצה אבל עכ"פ כיון דהוי ספק שקול שוב איכא ס"ס וכמש"ל (אבל דברי ב"מ שם צ"ע דכונת רשב"א הוא רק דהוי כרובא בפירש א"נ מחצה על מחצה בקבוע וגם בלא"ה אין ראי' משם דהרשב"א לא מיירי ביש בשר יותר בחנות א' מבחבירו) ועוד דהא באמת איכא קורבא דעליי' וצדדים אלא דרוב וקרוב אזלי' בתר הרוב כדאי' בנדה (י"ז) אבל בנ"ד דע"י ריבוי מקומות נעשה ספק שקול שוב אזלי' בתר קרוב (וראיתי בשו"ת ב"א סי' מ"ח באמצע התשו' שהעיר לענין מכה במקור דהמכה וצדדים הוי כב' מקומות אבל לא הביא מכל הנ"ל וגם דבריו תמוהים דהא המכה הוא במקור עצמו ואי' מקומו אבל עכ"פ גם הוא סובר דאזלי' בתר חנויות והביא ראי' מתשו' הר"ן ע"ש ובמ"ש שם מהא דקבוע כמע"מ ע' בש"ש שמעתא ד' פ"א בזה ואני במק"א דנתי דתליא אי מקור מקומו טמא דאז יש נ"מ תיכף ונולד הספק בקביעות אבל אי מק"מ טהור א"כ כיון דאין נ"מ עד אחר שפירש דמי למ"ש הה"מ פ"ב משבת דבכה"ג לא מיחשב קבוע) והא דמפלת קליפות ושערות צריכה להטיל למים בנדה (כ"ב) היינו דכיון דאיכא לברורי מבררינן גם ברובא דאיתא קמן כמ"ש הרמב"ן ריש חולין אבל בנ"ד דליכא לברר בבדיקה שרי: ועוד אני אומר דגם אי נימא דאזלי' בתר רוב בשר כדעת הבינ"א שער הקבוע סי' ט"ז וזה כבר הבאתי ראי' לדבריו מש"ס דב"ב (צ"ג ע"ב) בפלוגתא דר"י ורבנן אי אזלי' בתר רובא דאינשי או בתר רובא דזריעה וברשב"ם שם לכ"ע רובא דזריעה עדיף ע"ש ואחר זמן רב מצאתי בכופ"י ליו"ד סי' ס"ג שהעיר בזה וגם בס' מקמ"ח סי' ק"י אך לפמ"ש בתו"ח שם אין ראי' ע"ש ותבין וגם בפלוגתא אי בתר גברי או בתר משליכין שהביאו הח"ס ובינ"א העירותי מזה בדברי מג"א סי' ל"ב סקס"ה ובדברי תוס' יבמות (מ"ז א') ד"ה במוחזק וע' בהגהות רב"פ לא"ע סי' י"ז על הב"ש סקל"ח בזה שלא הביא מכל הנ"ל ואכ"מ ואולם גם אי נימא כן מ"מ יש לדון בנ"ד עפ"מ שהעלה התו"ח לב"ב (כ"ג) להוכיח דהיכא דאיכא רגל"ד להקורבא כגון שהוא קרוב מאוד והוי קורבא דמוכח וכהא דדם נדה אי לאו דהרוב הוי ג"כ רובא דמוכח דדם המקור הרבה מאוד ודם העלייה מיעוטא דמיעוטא הוי אזלי' בתר קורבא והעלה עפ"ז דבדאיכא קורבא דמוכח והרובא לא מוכח אזלי' בתר קורבא וביאר שם דרובא דלא מוכח הוא אם הוא רק א' או ב' יותר ממחצה ורובא דמוכח הוא אם הוא הרבה מאוד יותר מחצי ע"ש שחולק בזה על הש"ע יו"ד קכ"ט ואני מצאתי במה"פ על הירושלמי פ"ב דב"ב שהעלה מדעתא דנפשי' בדעת הרמב"ם כן וסיים דבדאיכא אומדנא דקורבא דמוכח אין הולכין אחר הרוב ע"ש באורך ומעתה לפ"ז בנ"ד גם אי נימא דאזלי' בתר רוב בשר מ"מ עכ"פ ליכא רובא דמוכח דדמי להיכא דהרוב הוא רק א' או ב' יותר מחצי' כיון דאיכא רוב חנויות כנגדו א"כ שוב קרוב עדיף: וה"נ בנ"ד כיון דאיכא תרי מקומות דכליות ודעליי' וצדדים שוב אזלי' בתר קורבא: ובפרט דאיכא נמי חזקת טהרה של האשה וכבר נסתפק הפמ"ג בא"ח סי' שכ"ה סק"ז די"ל דחזקה וקורבא עדיף מרובא ואם כי בשו"ת נט"ש סי' ס"ד הוכיח להיפוך וע' פלתי סי' ס"ג ושעה"מ פ"ב מיו"ט אבל בדאיכא רוב מקומות וחזקה וקורבא י"ל דכ"ע מודו דאזלי' בתרי' וע' נדה (ג' ע"א) התם נמי כיון דאיכא שרצים דגופיה ושרצים דעלמא כתר"ל דמי ומבטל החזדמע"ק ע"ש אבל י"ל דהתם לשמאי א"ל ולדידן י"ל דא"צ לזה ע"ש ותבין: אך דא עקא מה נעשה לאחותנו ביום הפסקת טהרה דהוי בחז"א ואף שכתבתי לעיל בשם הח"ס לצדד בזה כיון שהדם משונה בכ"ז קשה להקל אך יש לי לדון דכבר האריך בתשו' נו"ב מ"ק סי' מ"ו להוכיח דבדיקה א"צ בחורין וסדקין וסגי מדינא בקינוח בעלמא ונהי שלא רצה לסמוך על זה למעשה וגם הח"ד סימן קצ"ו סק"ד חולק עליו ויעוין בקונ' פתח הבית שבסוס' רא"פ סי' ט"ו מה שהשיג על הח"ד שם ועכ"פ חזי לאצטרופי בנ"ד דבאמת גם דעת האב"מ בשו"ת שבסופו סי' כ"ג דגם הפסקת קודם טהרה ליכא חז"א והוכיח כן מחי' הר"ן ע"ש וסיים דהעיקר כמ"ש הנ"ב סי' נ"ט דעיקר הפסקת טהרה ליתן דעתה להרגיש אם אין דם יוצא מהמקור וע' בח"ד ובתשו' ח"ס סי' קע"ז מ"ש בזה ועכ"פ בצירוף בדיקה ע"י קינוח י"ל דאזיל ל חז"א וא"כ תוכל להפסיק יום א' בטהרה ע"י קינוח וגם תבדוק בבקר כן ובודאי לא תמצא הקרטין ושוב ביום שאחריו תפסוק שנית בבדיקה בחורין וסדקין ותספור ז"י נקיים וגם אם תמצא קרטין שוב מוקמי' בחזקת טהרה כנלע"ד נכון: ואולם כ"ז היכא דלא בדקו כלל אי נימוחו אבל בנ"ד שבדקו השערות ולא נימוחו ובע"כ שיש לה איזו מכה באיזו מקום וכמ"ש הנו"ב מ"ת סי' צ"ט שהביא רו"מ א"כ נראה דלכ"ע יש להתיר גם הקרטין שלא נבדקו דהנה כבר הוכיח בתשו' ב"א סי' מ"ט מדברי הרשב"א בחי' לנדה וש"פ דכל קליפות ושער ועפר אינו מצוי שיהי' דם נקרש כזה ורובן בריות נינהו אלא משום דאיכא לברורי מבררינן ע"ש באורך וגם אי נימא דמיעוט המצוי שיהא דם וחיישי' גם היכא דליכא לברורי היינו היכא דלא הוחזק בפנינו מכה שמוציאה מין כזה אבל בנ"ד הרי מכתה מוכחת עלי' ודמי להא דסי' קפ"ז סעי' ה' דאם יש לה מכה שמוציאה דם דתולה במכתה ובפרט בנ"ד שהקרטין משונים מדם וסתה וטפי יש לתלות במכה שבכליות וכדומה וע' בפ"י כתובות (ט') בתוספות ד"ה האומר שביאר ד' ר"ח שם דהא דתלינן בדם בתולים אף שא"י אם מוציאה דם משום דדם בתולים הוי קורבא דמוכח כיון שבא בשעת תשמיש ולשי' מהרש"א שם הוא משום דדם נדה שלא בש"ו לא שכיח ע"ש וא"כ הרי אם דם מכתה משונה אין תולין במכתה כדאי' בש"ס דנדה (ס"ו) וטוש"ע שם ומבואר דהשינוי הוי הוכחה ואומדנא ואף דהתם להחמיר הוא כבר כתבתי בשם תשובת מהר"ח א"ז שכ"כ גם לקולא א"כ בנ"ד שהדם משונה מדם וסתה איכא הוכחה להיפוך וכיון שידוע שיש לה מכה שמוציאה שערות תולין גם הקרטין דכבר הבאתי דברי הרשב"א דשערות ועפר תרוייהו שוים דרובן בריות נינהו וגם החוש מעיד שכמעט רוב הנשים המוצאות קרטין מוצאות גם שערות א"כ אין בזה שינוי כלל וגם דם וסתה לא שכיח שלא בש"ו וכמ"ש מהרש"א הנ"ל וגם הרי ע"פ הרוב נמצאים רק בצד העד וכבר כ' בתשו' ארי' דב"ע סי' י' דאם נמצא תמיד בצד העד הוי הוכחה דאינו מן המקור: והנה רו"מ הביא דברי הנו"ב מ"ק סי' נ"ז דהיכא דלא יבורר כל הספיקות גם היכא דאיכא לברורי לא מבררינן וכבר דיבר מזה בישוע"י ואני הארכתי בזה בתשו' לק' באטשעטשא במדינת מאלדוי ופלפלתי עפ"ז בכמה מקומות אבל הבאתי לדברי הר"ן פא"ט בדין ריאה הסמוכה לדופן דמפורש דלא כנו"ב וישוע"י וגם מדברי הרמ"א יו"ד סי' א' סעי' ב' מוכח להיפוך וגם מצאתי אח"כ בתשובת