מהרי”ט אלגאזי על בכורות וחלה צ

גמר פטורים א"כ מתניתין בסיפא אמאי שינה מלישנא דנקט ברישא דתלי הדבר בעונת המעשרות ובסיפא נקט לישנא אחרינא הקדישן עד שלא נגמרו וגמרן הגזבר ואח"כ פדאן פטורין ואמאי לא קמ"ל דפטורין אפי' בלא נגמרו ביד הגזבר כי אם שבאו לעונת המעשרות ביד גזבר והכי הול"ל עד שלא באו לעונת מעשרות והגיעו לעונת מעשרות ביד גזבר פטורים דבהכי הוי דבר והפכו מרישא וליפלוג וליתני בדידה בענין עונת מעשרות הן אמת דמדברי מהריק"ו בפ"ב מסגנון שהביא מתני' נראה דס"ל דהר"ם גריס במתני' הכי עד שלא באו לעונת מעשרות ופדאן חייבים משבאו לעונת מעשרות ופדאן פטורים והכי פירושו דקתני סיפא דאם הקדישן קודם עונת מעשרות ובאו לעונת מעשרות שהביאו שליש ביד הגזבר פטורים דכיון דבשעה שחל החיוב נפטרו שוב לא מתחייבי וזה תימא דגירסת כל הספרים אינו כן אלא משבאו לעונת מעשרות חייבים ועכצ"ל הכי דאם הגירסא כן א"כ דין זה דהביאה שליש ראשון ביד הגזבר דפטור הרי מפורש בב' המשניות דפאה ודחלה וא"כ מה תירצו בירושלמי דפאה דשנה ר' משנה זאת ב' פעמים לאשמועינן דהביאה שליש ביד הגזבר פטור הרי דין זה מפורש בב' המשניות ברישא באופן דנמצינו למידין דלענין תרומות ומעשרות כל שהגיע לעונת מעשרות שהביא שליש ביד גזבר אף שגמר מלאכתן ביד הדיוט פטורים וא"כ ה"ה גבי חלה דשפיר י"ל דאפי' ר"ע מודה דגלגול הקדש פוטר כיון שהגיע לעונת חיוב חלה ביד הקדש אף דאינו גמר מלאכה עד הקרימה ונאמר ג"כ דמאי דאמרו עוד בירושלמי חברייא בשם ר"א מודי ר"ע לחכמים לעיסת הדיוט שגלגולה טובלת דלאו דוקא טובלת אלא דהוי עונת המעשרות חיוב חלה ונ"מ דאסור לאכול ממנה קבע כדין עונת מעשרות זה היה נראה לכאורה אבל נראה דהא ליתא דמלבד דזה דוחק גדול לומר דטובלת דקאמר הוא לענין אכילת קבע דכיון דכל דבר שאסור לאכול בקבע ומותר לאכול עראי אינו אלא מדרבנן דאסרו לאכול בקבע וכמ"ש התוס' בפ"ק דיומא דף י"א ע"ב ד"ה דאלמא וכו' יעו"ש א"כ אינו נקרא זה טבל דמן התורה ליכא שם טבל עליו וא"כ איך אפשר לומר דמודה ר"ע דטובלת יתר ע"כ דאי ס"ל להירושלמי כסברת הספרי דלא הוי גמר מלאכה לר"ע כי אם ע"י קרימה וה"ט דגלגול הקדש דפוטר משום דהגיעה לעונת חיוב חלה ביד הגזבר א"כ למה בגילגול עובד כוכבים אינו פוטר לר"ע הא בין גלגול עובד כוכבים ובין גלגול הקדש לדידן מקרא דעריסותיכם ילפינן לה כדאמרינן בפ' ר"י עריסותיכם ולא עיסת עובד כוכבים ולא עיסת הקדש ואי ס"ל לר"ע דגלגול הקדש ממעטינן מקרא דעריסותיכם דמשמע מלאכת העירוס שהוא הגלגול מטעם דהגיעה לעונת חיוב חלה ביד ההקדש אם כן ה"ה יש למעט גלגול עובד כוכבים כיון שהגיע לעונת חיוב חלה ביד העובד כוכבים דמ"ש הקדש מעובד כוכבים דאי לא ס"ל למעט עובד כוכבים מעריסותיכם ה"ה דאין למעט גלגול הקדש דגבי עובד כוכבים נמי לענין תרומות ומעשרות כל שהביא שליש ביד עובד כוכבים פטור דישראל שלקח תבואה זרועה מן העובד כוכבים אחר שהביאה שליש אף שהביאה ב' שלישים ביד הישראל ונגמר מלאכתו ביד ישראל בשליש שהביאה ביד עובד כוכבים לכ"ע פטור אלא דבתוספת הב' שלישים שהוסיף ביד ישראל איכא פלוגתא ולר"ע ס"ל דהתוספת נמי פטור אלא דלא קיימא לן כוותיה כמה שכתב הרמב"ם בפ"א מה"ת דין י"ב ואם כן הוי דומיא דהקדש דכיון דהגיע לעונת מעשר ביד הקדש פטור וכמו כן בעובד כוכבים וא"כ ה"ה לענין גלגול דהוי כעין עונת מעשרות הקדש ועובד כוכבים שווים הל ועוד דאם פירוש הירושלמי ע"ד זה א"כ מובן מאי דאמרינן עוד שם כהנא אמר דברי ר"ע אין מרוח פוטר בהקדש א"ר יונה הדא דכהנא פליגא אר"א מאן דאמר גלגול פוטר המירוח פוטר ומאן דאמר אין גלגול פוטר אין המירוח פוטר ופירש מהר"א ז"ל דכהנא בא לומר דכיון דלר"ע אין גלגול פוטר בעובד כוכבים לענין חלה וכ"כ אין גלגול הקדש פוטר כן לענין תרומה ס"ל דאין מירוח העובד כוכבים פוטר וכ"כ אין מירוח הקדש פוטר ונקט כהנא אין מירוח הקדש בדבריו דהחידוש הוא זה אליבא דר"ע דמירוח העובד כוכבים אפילו רבנן דפליגי אר"ע ס"ל בעלמא לענין תרומה דמירוח העובד כוכבים אינו פוטר יעו"ש בדבריו והשתא אי טעמיה דר"ע בגלגול הוא משום דס"ל דגלגול לאו גמר מלאכה הוא א"כ מנ"ל לכהנא לומר אליבא דר"ע דס"ל לר"ע לענין תרומה דאין מירוח עובד כוכבים והקדש פוטר דומיא דגלגול הא י"ל דטעמא דגלגול הוא משום דלא נגמרה מלאכתה ביד העובד כוכבים וההקדש לא כן במירוח דנגמרה מלאכתה ביד ההקדש ואם נאמר דאה"נ דלכהנא הכי הוי דס"ל דלר"ע נמי גלגול גמר מלאכה הוא וע"ז הוא דאמרינן דהא דכהנא פליגא על ר"א דלר"א ס"ל דלר"ע גילגול לאו גמר מלאכה הוא הא נמי לא אפשר דהא לפי המסקנא התם אמרינן אמר ר' חנינא בריה דרב הלל מן הדא דרבנן אנן ילפינן דלית הדא דכהנא פליגא על ר"א כמה דרבנן אמרין גלגול פוטר ברשות העובד כוכבים אין המירוח פוטר ברשות העובדי כוכבים כן רבי עקיבא אומר אין גלגול פוטר ברשות העובד כוכבים ואין המירוח פוטר ברשות הקדש דלעולם דר"ע נמי לא יליף חלה מתרומה מגזירה שוה דראשית ראשית ומאי דסבירא ליה דאין גלגול העובד כוכבים פוטר הוא מקרא דמלחם הארץ דס"ל כר' ישמעאל דאמרינן ברפ"ק דחלה דלר"י ממעט אורז ודוחן מחלה מג"ש דלחם לחם ממצה וא"כ קרא דלחם הארץ אייתר לן נמי ומרבינן מיניה אפי' דעובד כוכבים דהא של עובד כוכבים נמי לחם הארץ הוא כדדרשי רבנן מקרא דזרע הארץ וס"ל לר"ע דאיכא תרי קראי לענין תרומה לרבות מירוח העובד כוכבים דאינו פוטר דהא איכא מיעוט אחר מיעוט דגנך ב' פעמים לרבות וקרא דמזרע הארץ דמייתי רבנן למירוח עובד כוכבים לכן ס"ל דאף דאין לרבות דמירוח עובד כוכבים והקדש אינו פוטר מחד קרא כמו שכתב רש"י בסוגייא דמנחות מ"מ הכא דאיכא תרי קראי ע"כ חד לרבות מירוח עובד כוכבים וחד לרבות מירוח הקדש דאינו פוטר וא"כ נוכל לומר דכהנא לא פליג אר"א דמודה הוא דר"ע מודה דגלגול הקדש פוטר כר"א דהא לענין גלגול ליכא אלא חד קרא לרבות דהיינו מלחם הארץ ולא מסתבר לרבות כי אם גלגול עובד כוכבים אבל של הקדש לא ואם איתא דמה שסובר ר"א דגלגול הקדש פוטר הוא (אפילו) דיסבור ר"ע דגלגול לא הוי גמר מלאכה א"כ ע"כ כהנא פליג אדר"א בזה שסובר ר"א דר"ע ס"ל דגלגול לא הוי גמר מלאכה דאי ס"ל כוותיה מנין לו לכהנא לומר דר"ע דריש הני קראי להכי וס"ל דאין מירוח הקדש פוטר כיון דאפשר דגלגול עובד כוכבים שאני דלאו גמר מלאכה הוא משא"כ מירוח אבל אי ס"ל דגלגול אליבא דר"ע הוא גמר מלאכה כמירוח יש קצת סמך לומר דר"ע ס"ל דמירוח הקדש אינו פוטר דומיא דגלגול העובד כוכבים דאף דהוא גמר מלאכה כמירוח אינו פוטר אף דאפילו דס"ל הכי אכתי יש לדחות דמנ"ל לכהנא דמדמינן הקדש לעובד כוכבים ותרומה לחלה מ"מ אינו כ"כ רחוק לומר כן לר"א אם יסבור כר"א דלר"ע גלגול אינו גמר מלאכה ויש לדחות זה דכהנא דקאמר אמר ר"ע אין מירוח הקדש פוטר לאו משום דלמד כן מסברת ר"ע דאין גלגול עובד כוכבים פוטר אלא כך קבל כהנא וקבלה היתה בידו דר"ע ס"ל דאין מירוח הקדש פוטר וכן נראה מלשון רב כהנא דמייתי הש"ס דילן בפרק ר' ישמעאל דס"ה ע"ב אמר רב כהנא אומר היה ר"ע, אין מירוח הקדש פוטר ואפשר דרב כהנא היינו כהנא דמזכיר בירושלמי אבל מ"מ מהטעמים אחרים הנזכר לעיל עכצ"ל דלשיטת הירושלמי לכ"ע אפילו לר"א ר"ע מודה דגלגול הוי גמר מלאכה לענין חלה כמירוח לענין תרומה וה"ט דר"ע דאין גלגול העובדי כוכבים פוטר דיליף לה מקרא דמלחם הארץ דמיותר דלחם דעובד כוכבים לחם הארץ הוי ולענין תרומה כיון דאיכא תרי קראי לרבות אחד דמיעוט אחר מיעוט דדגנך ואחד דמקרא דמזרע הארץ מרבינן דבין מירוח עובד כוכבים ובין מירוח הקדש אינו פוטר אבל גלגול הקדש פוטר בין לר"א ובין לכהנא דכיון דלענין חלה ליכא אלא חד קרא לרבות שדינן ליה לרבות עובד כוכבים דוקא אבל גלגול הקדש פוטר וכל זה נראה בעיני שהוא פשוט דלפי שיטת הירושלמי ר"ע ס"ל דגלגול הוי גמר מלאכה דלא כמשמעות הספרי והוצרכתי להאריך בזה לפי שראיתי מי שכתב דיש להסכים הירושלמי עם הספרי ואין דבריו נכונים וע"פ מ"ש לפי מסקנת הירושלמי בעד כהנא דר"ע מאי דס"ל דאין גלגול העובד כוכבים פוטר לאו משום דיליף לה ממירוח עובד כוכבים דתרומה אלא נפקא ליה מקרא דמלחם הארץ דמיותר כאמור אין ראיה דהש"ס דילן לא ס"ל כהירושלמי מדלא מייתי רבא ראיה בסוגיין דפרק רבי ישמעאל דמאן דס"ל מרוח העובד כוכבים אינו פוטר גלגול העובד כוכבים נמי אינו פוטר מסברת ר"ע די"ל דר"ע טעמיה דידיה לאו, משום דיליף ראשית ראשית מתרומה אלא יליף לה מקרא דמלחם הארץ ועדיין י"ל דר"מ ור"י דס"ל דאין מירוח העובד כוכבים פוטר לא ס"ל דרשא זאת דקרא דמלחם הארץ:

והנה אחר שכתבתי כל הנזכר בסברת ר"ע מצאתי להרשב"א בתשובות ח"א סימן נ"ד שעמד השואל על סברת ר"ע דלפי מה שאמרו בירושלמי מאי ועמא אין גלגול העובד כוכבים פוטר והרשב"א השיב דר"ע בקראי תלה ליה דתרי קראי כתיבי ראשית עריסותיכם וכתיב באכלכם מלחם הארץ ועריסותיכם היינו גלגול ולחם משיקרמו פניה ולפיכך פירש ר"ע דבשל ישראל בתבואה שגדילה בחיוב הגלגול טובלה דכתיב ראשית וגו' ושל עובד כוכבים אי נמי תבואת ח"ל הנכנסת לארץ תלה הכתוב בלחם דכתיב מלחם הארץ והיינו קרימה בתנור עכ"ל וק"ק דא"כ מ"ש הקדש דהגלגול פוטר וגלגול העובד כוכבים אינו פוטר ואם נאמר דבהקדש מיירי בתבואה שגדילה ביד הדיוט בחיוב ואח"כ הקדישה א"כ כפי זה אם יהיה בתבואה שגדלה ברשות הקדש אינו פוטר וא"כ למה אמרו בירושלמי סתם גלגול הקדש פוטר דמשמע בכל גוונא ועוד דא"כ יוצא לנו דדוקא בתבואה שגדלה ברשות ישראל בחיוב הגלגול טובלה אבל אם קנה ישראל קמח מתבואת עובד כוכבים אין גלגול טובלה וא"כ היה להם לפרש ומדקאמר סתם דמודה ר"ע בעיסת הדיוט שטובלת ש"מ דבכל גוונא גלגול הישראל טובלת:

ועוד קשה דאמאי הוצרך הרשב"א לבקש טעמים אחרים לסברת ר"ע בהיות שיש לומר בפשיטות דר"ע ס"ל כר"י ור"מ דאמרי בפרק רבי ישמעאל דאין מירוח העובד כוכבים פוטר לענין תרומה ומסיק רבא התם דמ"ד מירוח העובד כוכבים אינו פוטר גלגול העובד כוכבים אינו פוטר דילפינן ראשית ראשית וא"כ אפילו אי ר"ע ס"ל דגלגול גמר מלאכה הוא כמירוח ומש"ה גלגול טובל ביד ישראל וגלגול פוטר בהקדש מ"מ גלגול עובדי כוכבים אינו פוטר דומיא דמירוח וכבר כתבנו דסוגיית הירושלמי בהא דכהנא דפליג אר"א הכי אזלא כאמור:

תנן העושה עיסה מן החטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה וכו':

(יג) הא מתניתין חזינא לפרושא ולברורה הכא משום דקשיא היא ועמומא ודאי וכו':

הנה גרסינן בירושלמי עלה דמתניתין וז"ל מתני' כדרבן שמעון בן גמליאל דרשב"ג אומר עד שיהא בה דגן כשיעור זה הוא גרסתינו אבל הר"ש במתניתין והרשב"א בפסקי חלה בשער א' גרסי מתניתין דלא כרשב"ג דרשב"ג אומר וכו' אבל רבינו הרמב"ן הביא הירושלמי וגריס כגירסתינו מתניתין כרשב"ג ופירש רבינו פירוש הירושלמי בפירוש נאה ומתקבל ראוים הדברים אליו וכל הראשונים לא ירדו להבין פירוש זה ומפני זה הפכו הגירסא לומר דמתניתין דלא כרשב"ג וכללות פירושו מתבאר יפה בדבריו דהא דאמרינן מתניתין כרשב"ג קאי אסיפא דמתניתין דקתני הנוטל שאור מעיסת חטים ונתן לתוך עיסת האורז אם יש בה טעם דגן חייבת דמדקתני הנוטל שאור מעיסת חטים דמשמע שלקח שאור מעיסת חטים שיש בה שיעור וכבר נתחייבה בחלה ולא קתני הנותן שאור של חטים בעיסת האורז דבהכי משמע דהשאור לבדו עשאו מקמח חיטים ונותנו האורז דנמצא דלפי זה מקמי הכי לא נתחייב השאור בחלה ש"מ דמתניתין רשב"ג היא דאמר אין דגן כשיעור ואין חטים גוררין את האורז אלא כשיש בחטים עצמן כשיעור החייב בחלה דלרשב"ג ה"ה אפילו לא היה בחטים שיעור כל שנתן קצת עיסת קטים שכבר נתחייבה מקודם בתוך עיסת האורז אותו המעט שכבר הוא מחוייב גורר את האורז לעשות הכל לחם להתחייב כל שיש טעם דגן וטעמא לא בטיל ומש"ה דייק מתניתין בסיפא לומר הנוטל שאור מעיסת חטים וכו' משום דכרשב"ג היא ורישא דמתניתין דקתני סתם העושה עיסה מן החטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה ע"כ צ"ל דמיירי דיש בחטים עצמם כשיעור החייב מצד עצמו אלא דלפי זה צריך להבין למה הוצרכו לומר בירושלמי ר"י בר אידי בשם רשב"ל הלכה כרשב"ג דמה שייך לומר הלכה דמכלל דפליגי כיון דבתוספתא אין שום פלוגתא בזה כי אם סברת רשב"ג דווקא נאמרה שם ומתניתין כרשב"ג הוא ונראה דלדברי הכל הוא וע"כ צ"ל לדעת רבינו דאף דבתוספתא דידן אין שם כי אם סברת רשב"ג ואין חולק עליה מ"מ י"ל דהירושלמי שמיע להו איזה ברייתא דקתני פלוגתא דת"ק ורשב"ג. בזה דלת"ק כל שיש בו טעם דגן סגי ולא בעינן דגן כשיעור ומש"ה קאמר רשב"ל הלכה כרשב"ג וכן מתבאר בירושלמי בפ"ב דחלה גבי מתניתין ה' רבעים קמח חייבים בחלה הן ושאורן וכו' ניטלו מתוכן וחזרו לתוכן הרי אלו פטורין