מהרי”ט אלגאזי על בכורות וחלה ט

הלכות בכורות מתני' הלוקח עובר חמורו של עובד כוכבים והמוכר לו אף על פי שאינו רשאי המשתתף וכו' כתבו התוס' בד"ה הלוקח וז"ל לוקח מפטר מבכורה משום אם שהיא של עובד כוכבים ומוכר מפטר משום ולד של עובד כוכבים ומתרי קראי נפקי (וכו') [כולה] ושותפות של עובד כוכבים פוטר בבכורה אפי' אזנו וכדאמרינן מ"ש בו בעינן כל בכור וליכא אמו נמי בעינן כל מקנך תזכר וליכא וכו' והא דמשמע ממתני' דמחד קרא נפקי דקתני פטור שנאמר בישראל צ"ל דאמוכר קאי וכו' עכ"ל נמצא מתוך דבריהם דלרבנן דפליגי אר"י וס"ל שותפות דעובד כוכבים פוטר בין אם יש לעובד כוכבים חלק באם או בולד מתרי קראי נפקי לה דאם יש לו חלק בולד פוטר מקרא דכל בכור בישראל דלעלוי אתא עד דאיכא כל בכור בישראל ואם יש לו חלק באם פוטר מקרא דכל מקנך תזכר דמשמע עד שיהיה כל האם של ישראל. והגה כי כן יש לחקור דלרבי יהודה נמי דס"ל דשותפות העובד כוכבים אינו פוטר דס"ל דכל לגרועי אתא וכיון דאיכא כל דהו מישראל חייב היינו דוקא כשיש לו לישראל חלק, כל דהו בין באם ובין בולד דאם יש לו חלק בולד ואין לו חלק באם כי האם כולה דעובד כוכבים או שיש לו חלק באם והולד כולו לעובד כוכבים פוטר דהא איכא תרי קראי כל בכור בישראל להצריך שיהיה לישראל חלק כל דהו בולד וכל מקנך תזכר להצריך שיהיה לישראל חלק כל דהו באם דמדרבנן נשמע לרבי יהודה דכשם דלרבנן לפטור פוטר שותפות עובד כוכבים בין באם ובין בולד כ"כ לר"י לחייב אינו מחייב כי אם כשיש לישראל חלק בין באם ובין בולד וזה נראה פשוט:

איברא דצריך להבין לפי זה דהא עיקר פלוגתייהו דרבנן ור"י הוא בהמקבל בהמה מן העובד כוכבים וילדה דלר"י יותן חצי דמיו לכהן וסתם מקבל גוף הבהמה הוא של העובד כוכבים ואין לו חלק לישראל כי אם בולדות ובהאי גוונא שאין לו חלק באם איך מחייב רבי יהודה ליתן חצי דמיו כיון דלא קרינן ביה כל מקנך תזכר אפילו כל דהו וצ"ל דע"כ במקבל נמי מסתמא יש לישראל חלק באם דהא המקבל בהמה אף דהתנו ביניהם שיחלוקו הולדות ביניהם בעד שכר טורח המקבל מ"מ לא קנה המקבל חלק הולדות ממש אם לא יקנה לו הבהמה לולדות כדין מוכר דקל לפירותיו דבלאו הכי כיון דקי"ל אין אדם מקנה דשלב"ל אף דמתנה דבעד שכר טרחא יזכה בחלק הולדות לא זכה מידי דהוה אמ"ש הר"ן והריטב"א בחידושיהם בפרק השוכר את הפועל גבי ההיא דבא עליה ואח"כ נתן לה אתננה דהשוכר את הפועל והתנה עמו ליתן לו איזה חפץ מטלטלים בעד שכר טרחו כל דלא משך החפץ לא קנה דהפעולה חשיבה כמעות ומעות אינם קונות בלא משיכה וכל שלא משך יכול לפטור את עצמו בדמי החפץ בעד שכר פעולתו אבל גוף החפץ לא קנה יעויין שם וה"ה הכא כיון דלא קנה מצד דהוי דשלב"ל למ"ד דמעות קונות בעובד כוכבים אינו מתחייב העובד כוכבים בעד שכר טרחו כי אם בדמי חצי הולדות ואין לו זכיה בגוף הולדות ואיך מחייב ר"י ליתן חצי דמיו כיון שלא זכה הישראל חלק בגוף הבכור מן הדין אלא ע"כ צריך לומר דמסתמא מקנה לו הבהמה לשיזכה חלק בולדות כדין מוכר דקל לפירותיו וכיון דמיירי בהכי שפיר מחייב ר"י דהא יש לישראל חלק כל דהו באם נמי ולמ"ד דמשיכה בעובד כוכבים קונה צ"ל נמי דמיירי דהקנה האם לולדות ובמשיכת האם זוכה בולדות דבלאו הכי בלאו טעמא דהוי דבר שלב"ל לא קנה כיון דלא משך הולד בשעת התנאי ונמצא דבשעת לידה לא היה חלק לישראל כמ"ש הר"ן והריטב"א כאמור:

הן אמת דלפי זה מאי דקתני מתני' הלוקח עובר חמורו מן העובד כוכבים והמוכר לו לפי מ"ש התוס' והרא"ש בסוף שמעתין גבי חיותא דרב מרי בר רחל דהמקנה אוזן העובר לעובד כוכבים לפוטרו מן הבכורה עובר חשיב דבר שלבל"ע וצריך שיקנה לו האם לעובר כדין דקל לפירותיו יעויין שם א"כ מתני' דהקונה עובר ע"כ מיירי שהקנה האם לעוברה וכה"ג לרבי יהודה חייב בבכורה כיון דהעובר כולו דישראל וגם יש לו חלק כל דהו באם כדין המקבל בהמה שכתבנו וא"כ מרישא דמתני' משמע דמתני' דלא כר"י וק"ק דלפי זה מאי משני הש"ס על מאי דפריך כל הני ל"ל וכו' והמשתתף ל"ל ומשני לאפוקי מדר"י דאמר שותפות עובד כוכבים חייב ולפי האמור ברישא דהקונה עובר עובד כוכבים משמע דשותפות העובד כוכבים פוטר דלא כר"י:

והנה התוס' בד"ה והמשתתף כתבו וז"ל בת"כ בפרשת אמור משמע בכור איתיה בשותפות מדכתיב בכורות בקרכם וצאנכם וא"ת תיפוק ליה מדאיצטריך בישראל למעוטי שותפות עובד כוכבים מכלל דשותפות ישראל חייב ועוד ק' דבפ' ראשית הגז אמרינן בקרך וצאנך למעוטי שותפות עובד כוכבים והכא ממעטים ליה מבישראל ולמאי דפרישית דאיכא תרי קראי חד בעובר וחד באם ניחא וכו' וניחא דאיצטריך בקרכם משום שותפות אם דמדאיצטריך בישראל למעוטי שותפות עובד כוכבים לא מרבינן שותפות אם בישראל דההוא בולד כתיב וכו' עכ"ל וק' דלפי האמור דלדעת התוס' דס"ל דעובר חשיב דבר שלב"ל אם בא להקנות חלק בעובר צריך שיקנה האם לעובר כדין דקל לפירותיו א"כ היכי משכחת לה שותפות ישראל בולד דמרבינן מקרא דבישראל דאי במקבל בהמה מחבירו לחלק הולדות ביניהם כיון דהולדות דבר שלב"ל ע"כ דצריך שיזכה המקבל חלק באם כדי לקנות חלק בולדות כדין דקל לפירותיו כמש"ל ואי מיירי בקונה חלק בעובר בהיותה מעוברת אכתי לדעת התוס' צריך שיזכה הקונה האם לעוברה ואי מיירי במוכר לחבירו האם וחלק בעובר ומשייר לעצמו חלק בעובר הא קי"ל דכשם שאין אדם מקנה דשלב"ל כך אין אדם משייר לעצמו דבר שלב"ל וצריך שישייר חלק באם לשייר חלק בעובר וא"כ לא משכחת לה שותפין בולד אם לא יהיו שותפין נמי באם וכיון דמרבינן שותפות ישראל בולד מרבינן נמי שותפות באם ואמאי איצטריך קרא דבקרכם:

וי"ל דבמקנה האם לולד או לעובר אין לקונה זכות בגוף האם כי אם דוקא לקנות הולד אגב אמו ולא יש לו ממש חלק באם כשאר שותפין באם שיש לכל אחד חלק ודררא דממונא בה דהכא אינו אלא קנין לקנות הולד וכשתלד ויזכה בולד פקע מיניה חלק זכות שהיה לו באם לגמרי וכה"ג לא חשיב שותפות ממש ולהכי איצטריך קרא דבקרכם לרבות אפילו שותפין גמורים באם וע"כ צ"ל הכי דאל"כ תקשי לן למה איצטריך לרבנן תרי קראי למעט שותפות עובדי כוכבים קרא דכל מקנך וקרא דכל בכור בישראל הא לא משכחת לה שיהיה לאחד מהם חלק בולד אם לא שיהיה לו זכות באם כאמור וא"כ אפילו שותפין בולד ממעטינן ליה מקרא דכל מקנך דלעלוי אתא דמשמע שתהיה כל האם לישראל וכיון דיש לו לעובד כוכבים קצת זכות באם דבלאו הכי אינו קונה חלק בולד א"כ לא קרינן ביה כל מקנך ואמאי איצטריך קרא דבישראל לולד אכן לפי האמור א"ש דכיון דאין לו ממש קנין ממון באם כי אם שעבוד בעלמא כדי לקנות הולד אגב אם לא חשיב חלק כחלק השותפין דאיכא דררא דממונא ביניהם וקרינן ביה כל מקנך ואף ע"ג דלר"י דס"ל דהמקבל בהמה מהעובד כוכבים חייב ע"כ ס"ל דכיון דזכה המקבל באם לזכות בילד חשיב כשותפות ממש כאמור היינו דוקא לר"י דדריש כל לגרועי וכל מקנך דריש אפילו כל שהוא מקנך דלדידיה ברה"ג דקונה האם לולד הא איכא כל דהו זכות באם וקרינן ביה כל מקנך אבל לרבנן דבעינן עד דאיכא כל מקנך כיון דאין לו חלק כחלק השותפין ממש כי אם קנין כל דהו אית ליה לזכות בולד אגב האם שפיר קרינן ביה כל מקנך כיון דאחר האמת כל האם של ישראל ואין לעובד כוכבים אלא שעבוד בעלמא לזכות בולד אגב אמו ומש"ה איצטריך קרא דכל בישראל למעוטי שותפות עובד כוכבים בולד וכמו כן י"ל הכא דמהאי טעמא איצטריך קרא דבקרכם לרבות שותפות ישראל ממש כאמור אך ק"ק דיש לומר דאיצטריך קרא דבקרכם לרבות שותפות ישראל דחייבים אפי' יהיו שותפים שוים בחלקים דהיינו דחצי הבהמה לאחד וחצי הבהמה לשני דמאחר דאמרינן בגמרא דלר"ה שותפות העובד כוכבים פוטר אפילו אין לו לעובד כוכבים כי אם אזנו ואפילו למ"ד דבר שעושה אותה לבילה כגון שיש חלק לנכרי בוושט או בגרגרת שלו מ"מ לענין שווי הבהמה אפי' שרוב הבהמה היא של ישראל ומיעוט שיווי ממון אשר בה הוא של עובד כוכבים פטור י"ל דלעולם בשותפות ישראל שיש לשני בגוף של הבהמה חלק כחלק פטורים ומאי דאיצטריך קרא למעט שותפות העובד כוכבים היינו בכה"ג דרוב הממון הוא של ישראל ומיעוטו לעובד כוכבים דכה"ג אי הוה שותפים ישראל חייבת כיון דרוב ממון הבהמה הוא של אחד אבל כששני השותפין שווים חלק כחלק אפשר דאפילו שותפות ישראל כה"ג פטורים ואמטו להכי אצטריך קרא דבקרכם לרבות אפי' בכה"ג שניהן שוים עוד יש לעמוד בדברי התוס' במ"ש דבת"כ פרשת אמור אמרינן בכור איתיה בשותפות מדכתיב בכורות בקרכם וצאנכם כי הנה מלבד דבת"כ בפרשת אמור לא מצאתי רמז דברים אלו כלל יתר ע"כ קשה דע"כ הך ברייתא דת"כ אתיא אליבא דרבנן דפליגי ארבי אלעאי בר"פ ראשית הגז דתניא התם בהמת השותפין חייב בראשית הגז ורבי אלעאי פוטר ואמרינן התם בדף קל"ו ע"א דפליגי נמי לענין בכור דתניא בהמת השותפין חייבת בבכורה ורבי אלעאי פוטר ואמרינן התם דה"ט דר"א בראשית הגז דכתיב גז צאנך ולא של שותפות ורבנן למעוטי שותפות העובד כוכבים וגבי בכור נמי מ"ט דר"א דכתיב בקרך וצאנך ורבנן למעוטי שותפות העובד כוכבים וכיון דלרבנן גבי ראשית הגז בהמת השותפות חייב בלא שום ריבוייא דקרא דס"ל דצאנך לא מסתבר למעט מיניה כי אם שותפות העובד כוכבים א"כ בבכורה נמי אינו צריך ריבוייא דקרא דבכורות בקרכם להכי וא"כ הך ברייתא דת"כ מני אי רבנן הא לא צריכי קרא להכי ואי ר"א הא איהו ס"ל דבהמת השותפין פטורה:

שוב ראיתי בפ' מעשר בהמה דנ"ו ע"ב דאמרינן התם עלה דמתני' האחים השותפין קנו מתפוסת הבית חייבים במעשר בהמה ואם לאו פטורים ת"ר יהיה לך ולא של שותפות יכול אפילו קנו מתפוסת הבית ת"ל יהיה מ"מ ופריך והאי בבכור כתיב ומשני אם אינו ענין לבכור דהא איתיה בשותפות דכתיב ובכורות בקרכם וצאנכם תנהו ענין למעשר בהמה ע"כ הרי מפורש יוצא מסוגיא זאת דלמ"ד דבכור איתיה בשותפות דהיינו רבנן הוא מריבוייא דקרא דבקרכם כמ"ש התוספות וע"כ צ"ל דה"ט דלגבי בכור צריך לרבות שותפין לרבנן משא"כ גבי ראשית הגז דבכור שאני דכיון דאיכא הרי קראי קרא דבקרך וצאנך וקרא דיהיה לך דכתיב גבי בכור והוו תרי מעוטי אי לאו קרא דבקרכם הו"א דחד קרא למעוטי שותפות עובד כוכבים וחד קרא למעוטי שותפות ישראל אבל השתא דאיכא קרא דבקרכם לריבוייא ע"כ לומר דאם אינו ענין לבכור תנהו ענין למעשר בהמה:

איברא דבדין זה דהשותפין פטורים ממעשר בהמה איכא פלוגתא דרש"י עם הרמב"ם זצ"ל ותלוי בפירושא דמתני' האחין השותפין דלדעת רש"י גריס האחים השותפין בלא וי"ו והכי פירושו דהאחים שירשו מאביהם טלאים כל זמן שלא חלקו חייבים במעשר בהמה אותם הטלאים עצמם שירשו וכל מה שיולדו להם מהם דכל שלא חלקו ועדיין תפיסת הבית קיים רשות יורש לאו כרשות לוקח הוא ולא חשיב לקוח דפטורים מדין לקוח דקי"ל דהלקוח פטור ממעשר בהמה והטלאים עצמם שירשו חייבים במעשר בהמה וכן מה שיולדו מהם דכל שלא חלקו אין דינם כשותפין דעלמא דבשותפין דעלמא שנשתתפו בטלאים פטורים ממעשר בהמה בין באותם הטלאים עצמם ובין באותם שיולדו אח"כ דכיון דהם בשותפות ושותפין פטורים ממעשר בהמה וכמו כן האחים שחלקו וחזרו ונשתתפו כדדרשינן בברייתא מקרא דיהיה לך אבל הרמב"ם בפירוש המשנה ובספר היד בפ"ו מהלכות בכורות דין י' מתבאר מדבריו דגריס במתני' האחים והשותפין בוי"ו ופירושה דמתני' הכי הוי האחים שירשו מאביהם או שותפין דעלמא קנו מתפיסת הבית חייבים כלומר אם האחים ירשו טלאים או השותפין נשתתפו בטלאים אם ילדו אותם הטלאים ברשותייהו והיינו קנו מתפיסת הבית דהרויחו וקנו קנין חדש וריוח חדש שילדו אותם הטלאים דאותם הטלאים הנולדים מהם חייבים דאע"פ שלא חלקו והם שותפין חייבים במעשר בהמה באותם שנולדו ברשותייהו ואם לאו פטורים כלומר כל זמן שלא ילדו הם עצמן פטורין דכיון דלא נולדו ברשותייהו חשיב לקוח ופטור דאפילו ביורשים חשיב לקוח כיין דס"ס לא נולדו ברשותייהו ולפ"ז מאי דאמרינן בברייתא יהיה לך ולא של שותפות לאו למעוטי כל שותפות הוא אלא דוקא באותם הטלאים שנשתתפו או שירשו ומטעם לקוח אבל הטלאים שנולדו ברשותייהו בעודם שותפים חייבים:

וצריך להבין לדעת הר"מ דא"כ קרא דיהיה לך למעט שותפין ויורשים באותם הטלאים עצמם שירשו נשתתפו דפטורים ל"ל תיפוק ליה דלקוח הוא ונפקא ליה מקרא דכן תעשה לשורך לצאנך כדאמרינן התם דף נו ע"א ונראה פשוט דאצטריך קרא דיהיה לך דאע"ג דלקוח פטור ובשותפים שנשתתפו זה הביא מאה טלאים וזה הביא מאה טלאים קנו כל אחד ואחד בשל חבירו חלקו בהם וכל אחד ואחד במה שקנה מחלק חבירו לקות הוא ופטור מ"מ לכל אחד ואחד נשאר לו חלק בטלאים שלו שנולדו ברשותו והוי אמינא דמפני אותו חלק שיש לכל אחד ואחד ממה שנולד ברשותו יהיה חייב דאע"ג דכל חד וחד יש חלק לחבירו שקנה ממנו שהוא פטור מ"מ לא גרע משותפות העובד כוכבים דקי"ל בפרק ראשית הגז לרבנן דאצטריך קרא דגז צאנך למעט שותפות העובד כוכבים דאף דשותפים ישראלים חייבים שותפות העובד כוכבים פוטר מכיון דהעובד כוכבים פטור מצד עצמו דנראה דאי לאו קרא דפטריה הוי אמינא דחייב הישראל בעד חלקו בכה"ג וה"ה הכא דאצטריך קרא דיהיה לך דלא נימא דהשותפים חייבים בעד חלק כל אחד ואחד אף דיש לחבירו חלק והוא פטור:

ואולם לפירוש רש"י קשה מההיא דאמרינן בר"פ ראשית הגז דלרבנן בהמת השותפים חייבת דקרא דצאנך לרבנן למעוטי שותפות עובד כוכבים ואמרינן דהיינו טעמא דרבנן דשדו מיעוטא דקרא לשותפות עובד כוכבים משום דעובד כוכבים לאו בר חיובא הוא ישראל בר חיובא הוא ולדעת רש"י מ"ש התם דאמרינן דלרבנן דקי"ל כוותייהו כיון דליכא אלא חד מעוטא דצאנך שדינן ליה לשותפות העובד כוכבים אבל שותפות ישראל חייב ומ"ש הכא גבי מעשר בהמה דאמרינן לענין הלכה דמקרא דיהיה לך ממעטינן כל שותפין אפי' ישראל הא כיון דליכא אלא חד קרא למעט נימא דלא בא למעט כ"א שותפות עובד כוכבים כדין ראשית הגז ובכור וכיוצא דבכולם קי"ל דדוקא שותפות עובד כוכבים פוטר וה"ה הכא לענין מעשר בהמה דשותפות עובד כוכבים וכן שותפות ישראל באותם הטלאים שנשתתפו עצמם פטורים דכיון דכל אחד ואחד במה שקונה מחלק חבירו הוא לקוח לגבי דידיה ופטור בכה"ג אפילו שותף ישראל חשוב כשותף עובד כוכבים דמידי הוא טעמא דעובד כוכבים משום דלאו בר חיובא הוא וישראל לענין מעשר בהמה דליתיה בלקוח לאו בר חיובא הוא אבל לעולם דטלאים שנולדו ברשות השותפין חייבים אף דאיתנהו בשותפות כיון דשניהם בר חיובא נינהו דנולדו ברשותייהו וי"ל דע"כ קרא דיהיה לך למעט אפילו שותפות ישראל דלמעט שותפות עובד כוכבים לא איצטריך קרא דשפיר אפשר ללמד פטור שותפות עובד כוכבים מג"ש דהעברה העברה מבכור כדאמרינן ג"ש זאת בבכורות דף ל"ב ע"א ובדף כ"א ע"ב וע"ש. ברם אכתי י''ל דלדעת רש"י דיש חילוק בין יורשים שלא חלקו עדיין לשותפין