מהרי”ט אלגאזי על בכורות וחלה פו

למימר נילף ראשית ראשית מראשית הגז כתב רחמנא עריסותיכם ופריך אלא טעמא דכתיב עריסותיכם הא לאו הכי הו"א נילף ראשית ראשית מראשית הגז אדרבא נילף מתרומה ומשני ה"נ אלא עריסותיכם למה לי כדי עריסותיכם ע"כ וא"כ ללישנא בתרא דשותפות עובד כוכבים חייב בתרומה ה"ה גבי חלה חייב על חלקו כדין תרומה דילפינן ראשית ראשית מתרומה אבל עכ"פ י"ל דאם אין לישראל שיעור בחלקו פטור כיון דלא דמי לתרומה דיש לישראל חלק כשיעור אבל ללישנא קמא דאפילו בתרומה שותפות העובד כוכבים פוטר אף דיש לישראל חלק הראוי להפריש תרומה ה"ה גבי חלה דאפילו ביש לישראל כשיעור פטורה דילפינן לה מראשית ראשית דתרומה או דראשית הגז דבשניהם פוטר שותפות העובד כוכבים ובכן הני תרי לישני דפסחים הוי כתרי לישני דראשית הגז אלא דיש להבין דכיון דלישנא בתרא דפסחים דאמרי דחייבת היינו כההיא לישנא דשותפות העובד כוכבים בתרומה חייב א"כ ה"ה בחלה ביש לישראל חלק כשיעור דמן התורה חייב הישראל על חלקו וא"כ למה אמרו בגמרא דהאי טעמא משום דעיסה לית לה קלא ומדרבנן בעלמא הוא וצ"ל כמו ששיערנו לעיל לדעת הר"ם דלישנא דחייבת משמע דחייב להפריש על חלק העובד כוכבים נמי וע"ז אמרו דהוי מדרבנן מפני החשדא וכן יש לדקדק מדברי ספר התרומה שסיים וכתב דאפילו באיכא דאמרי דראשית הגז וכו' היינו בחלק הישראל וההיא דפסחים דפטר היינו בחלק העובד כוכבים עכ"ל וצ"ל דכוונתו בזה דאפשר לומר דתרי לישני דפסחים אתו כלישנא דהתם דחיובי מחייב בתרומה אלא דללישנא קמא דהכא פוטר על חלק העובד כוכבים כמו שהוא מן הדין גבי תרומה אבל ללישנא בתרא חייב אף חלק העובד כוכבים מדרבנן וע"ז יהיב טעמא מטעם דעיסה לית לה קלא ואיכא חשדא:

וראיתי להר"ש במתני' העושה עיסה עם העובד כוכבים בשותפות וז"ל וכי פטרינן בראשית הגז שותפות עובד כוכבים מן החלה היינו כשאין בחלקו של ישראל כשיעור וכ"כ הרא"ש בה' חלה גבי מתני' וכן כתב רבינו ירוחם בנתיב הנזכר יעו"ש וצריך להבין דהיכן מוזכר בשמעתא דראשית הגז דשותפות העובד כוכבים פוטר מן החלה דהתם לא נאמר זה בפירוש אבל האמת הוא דכיון דאמרינן דילפינן ראשית ראשית מתרומה או מראשית הגז בג"ש ללישנא קמא דהתם דאמרינן דלרבנן נמי שותפות העובד כוכבים פוטר בתרומה וראשית הגז ה"ה דילפינן נמי לחלה ואע"ג דללישנא בתרא דהתם דלרבנן שותפות העובד כוכבים חיובי מחייב בתרומה אין לומר דשותפות העובד כוכבים פוטר מן החלה דאי אפשר לומר דילפינן מראשית הגז דאדרבא נילף מתרומה להחמיר כדאמרינן התם מ"מ כוונת הר"ש ודעימיה ליישב מתני' גם אליבא דלישנא קמא דכיון דשותפות עובד כוכבים פוטר בתרומה ה"ה בחלה וע"ז תירצו דלא נאמר זה אלא כשאין בחלקו של ישראל כשיעור וי"ל דכיון דעיקר מאי דילפינן חלה הוא מתרומה א"כ ילפינן מינה דומיא דתרומה דכשם דבתרומה אמרינן דשותפות העובד כוכבים פוטר אף כשיש בחלקו של ישראל שיעור דמסתמא איזה חלק שיהיה לו לישראל הן רב הן מעט יש לו לישראל שיעור חיוב תרומה וא"כ י"ל דה"ה בחלה דאפילו יש לו לישראל חלק כשיעור פטור דאין לומר דאדרבא ילפינן מראשית הגז להחמיר דהתם בראשית הגז כשיש לישראל כשיעור חייב דמנ"ל לומר כן בראשית הגז הא בראשית הגז נמי י"ל דכיון דגלי קרא בתרומה דשותפות העובד כוכבים פיטר אפילו ביש לישראל חיוב מצד חלקו כמה שהוא דה"ה בראשית הגז ואפשר דילפינן נמי לגבי ראשית הגז ראשית ראשית מתרומה וכיון דבראשית הגז עצמו אין לנו הכרח לחייב כשיש לישראל כשיעור מנין לנו ללמוד ממנו חלה ואף דלפי האמת דקי"ל כלישנא בתרא דשותפות עובד כוכבים בתרומה חיובי מחייב כרבי ורשב"ג וכמו שפסק הר"ם בפ"א מהלכות תרומות אתי שפיר החילוק שחילקו הר"ש ודעימיה דכשיש לישראל כשיעור חייב דילפינן מתרומה דאין לה שיעור ובכל דהו חייב אבל אם אין לישראל חלק כשיעור דלא דמי לתרומה פשיטא דפטור דאין ללמוד מתרומה אלא דכוותה שיש לישראל חלק כשיעור חיוב אבל כשאין לישראל כשיעור אין ללמוד מתרומה אבל אם כוונת הר"ש לישב מתני' אפי' למ"ד שותפות עובד כוכבים פטור מתרומה אין ללמוד חילוק זה כלל כיון דבתרומה פוטר אפילו דיש לישראל שיעור של חיוב:

וראיתי לרש"י התם בר"פ ראשית הגז גבי הא דאמרינן ואב"א שותפות עובד כוכבים בתרומה חייב וז"ל חיובי מחייב חלקו של ישראל וכו' ואע"ג דמצאנך משמע להו ולא שותפות עובד כוכבים לא משמע להו מדגנך למעוטי של שותפות עובד כוכבים דדגן כמאן דפליג דמי שהרי חולקין אותה במדה וקרינן ביה דגנך בחלקו של ישראל אבל צאן כל בהמה ובהמה יש לעובד כוכבים חלק בה ולא קרינא בחדא מינייהו צאנך עכ"ל ומדחלק רש"י חילוק זה בין תרומה לראשית הגז ולא חלק לומר דשאני תרומה דאין לה שיעור ובכל דהו יש לישראל חלק מחויב דבכה"ג דיש לישראל חלק כשיעור בראשית הגז נמי חייב דאם יש בשותפות עשרה רחלים דיש לישראל כשיעור חייב ולא ממעטינן מצאנך אלא כשאין לישראל כשיעור ש"מ דרש"י לא סבירא ליה לחלק הכי דס"ל דכל דבר דממעטינן שותפות עובד כוכבים הוא בכל גוונא אפילו יש לישראל כשיעור פטור ולפי זה צריך לומר דלענין חלה דמוכח ממתני' דכשיש לישראל כשיעור חייבת האי טעמא דעיסה נמי היא כדגן דכמאן דפליגי דמי שהרי חולקין במדה או במשקל שוה בשוה ול"ד לבהמות שיש גדולה ויש קטנה ויש שמינה ויש כחושה וצריך שומא וכיון דעיסה כמאן דפליגי דמי משום הכי חייב דומיא דתרומה עוד יש לדקדק למ"ש הר"ש ודעימיה דההיא דראשית הגז לא נאמר אלא כשאין לישראל חלק כשיעור דאם כן לרבי אילעאי דפוטר אפילו בשותפות ישראל הוי דכוותיה דשותפות עובד כוכבים דפטרי רבנן דדוקא כשאין לישראל חלק כשיעור דלא עדיף שותפות ישראל לר' אלעאי משותפות עובד כוכבים לרבנן והנה כי כן אמאי הוצרך רבא התם בריש פרק ראשית הגז (לומר] דמודה ר' אלעאי בתרומה אע"ג דכתיב דגנך דידך אין דשותפות לא כתב רחמנא תרומתכם אלא דגנך למה לי למעוטי שותפות עובד כוכבים דכיון דרבא בכל הני דקאמר דמודה רבי אלעאי ס"ל כלישנא בתרא דאין סברא למעט של עובד כוכבים יותר משל ישראל כמ"ש התוספות שם ד"ה אמר רבא וכו' יע"ש לפי זה פשיטא דמודה רבי אלעאי בתרומה כיון דתרומה אין לה שיעור ולעולם חלק הישראל חייב בלי הצטרפות חלק חבירו ובלאו קרא דתרומתכם אמרינן הכי כיון דאין סברא למעט מקרא אלא בדבר שאין לאחד שיעור חיוב בלא הצטרפות חבירו ואדרבא י"ל דלרבי אלעאי אפילו בשותפות עובד כוכבים מודה דחייב בתרומה כסברת לישנא בתרא דהתם דס"ל לרבנן דשותפות עובד כוכבים חייב בתרומה ומנ"ל לרבא לומר דאליבא דרבי אלעאי שותפות עובד כוכבים פוטר מן התרומה דבשלמא ללישנא קמא דר' אלעאי מייתי שותפות עובדי כוכבים מרישיה דקרא דראשית דגנך ולא שותפות עובד כוכבים מוכרח דס"ל דגם בתרומה שותפות עובד כוכבים פוטר אבל ללישנא בתרא דהכי סובר רבא דתרתי נפקא ליה מצאנך מנ"ל דפוטר שותפות עובד כוכבים בתרומה כיון דאין סברא למעוטי מקרא דדגנך דבר שיש לישראל חלק כשיעור וראיתי להרשב"א בפסקי חלה בשער ב' סימן א' דלפי מה שהאריך שם להכריח דהלכתא כר' אלעאי בשותפות ישראל דפוטר בכל הדברים עמד להבין מתניתין דהכא דקתני דאם אין בשל ישראל כשיעור פטורה דמשמע הא יש בה כשיעור חייבת דהא לדברי רבי אלעאי דהלכתא כוותיה כולן פטורין ואפילו היו של שותפות ישראל וכ"ש משותפות עם העובד כוכבים וכתב ע"ז וז"ל ואין נראה לחלק אליבא דרבי אלעאי בין יש בחלק אחד כשיעור ובין אין בו כשיעור דהא תרומה אין לה שיעור ואפילו הכי פטר רבי אלעאי שותפות ישראל וכ"ש שותפות עובד כוכבים וממנה אנו דנין לחלה ורחוק הוא בעיני וכו' ואפשר לומר דמודה ר' אלעאי בחלה משום דליכא בחלה מעוטא בהדיא כתרומה דכתיב בה דגנך ובראשית הגז צאנך ואע"ג דאיכא למילף ראשית ראשית מראשית הגז אי נמי מתרומה הא כתיב עריסותיכם ב' פעמים ומעריסותיכם יתירה נמי שמעינן מינה כדי עריסותיכם כדאמרינן במנחות בפ' ר' ישמעאל תרי זימני עריסותיכם חד כדי עריסותיכם וחד כדי למעט עיסת עובד כוכבים ועיסת הקדש והא דממעטינן עיסת עובד כוכבים היינו דוקא שלו אבל של שותפות אם יש לישראל כשיעור חייבת עכ"ל ועפ"י דברי הרשב"א אלו יש ליישב דברי הר"ש ודעימיה הנזכר דהם לא אמרו דכשיש לישראל חלק כשיעור דחייב אלא לענין חלה דוקא דליכא מיעוטא דדוקא בתרומה דאיכא מיעוטא דדגנך אמרינן דאפילו דיש לישראל כשיעור פטור דמשמעותיה דמיעוט דגנך הוא אפילו ביש לישראל כשיעור דסתם תרומה יש לישראל שיעור ואע"ג דאיכא למילף ראשית ראשית מתרומה מ"מ אהני יתורא דקרא דעריסותיכם יתירא דמשמע לשון רבים לרבות אפילו שותפות עובדי כוכבים כל דיש לישראל חלק כשיעור אבל כשאין לישראל כשיעור פטור דילפינן ראשית ראשית מראשית הגז או מתרומה דאף דמג"ש זאת איכא למילף אפילו כשיש לישראל כשיעור מ"מ אהני לן יתורא דעריסותיכם דכשיש לישראל כשיעור חייב ולפי"ז לא אמרו כן כי אם גבי חלה מטעם הנזכר אבל גבי ראשית הגז וכל הנך דכתיב מיעוטא בפירוש אפילו כשיש לישראל כשיעור פטור וכדרך דכתב הרשב"א לר' אלעאי סבירא ליה להר"ש ודעימיה אליבא דרבנן דשאני חלה דלא כתיב מיעוטא בפירוש:

(יא) תנן גר שנתגייר והיתה לו עיסה נעשית עד שלא נתגייר פטור משנתגייר וכו':

הנה אמרינן בירושלמי עלה דמתניתין תמן תנינן גר שנתגייר והיתה לו פרה וכו' ואם ספק פטור שהמוציא מחבירו עליו הראיה תמן את אמר ספק פטור והכא את אמר ספק חייב א"ר אלעזר איתותבא קומי רבי אמי ואמר מי יאמר לי שהוא נוטל דמיו מן השבט ר"י בר זבדי ר"ח בשם ר' אלעזר נוטל הוא דמיו ויפריש תמן ונוטל דמיו מן השבט א"ר יוסי חלה שהיא טבל ובעון מיתה מפריש ולא יטול דמיו מן השבט מתנות על שם המוציא מחבירו עליו הראיה עכ"ל ופי' מהרש"ס ז"ל אמאי דאמרינן דיפריש תמן וכו' וז"ל קושיא היא כלומר אי הכי היה לפרש תמן כלומר בתוספתא דחלה דחייב דקתני במתניתין הוא דחייב להפריש ונוטל דמיו מן השבט ומשני ר"י דהאי תירוצא דנוטל דמיו מן השבט ליתא אלא האמת הוא דכיון דגבי חלה שהוא טבל ובעון מיתה חייב להפריש דספק דאורייתא להחמיר ה"ה דנותנה לכהן בלא דמים וכן כתב הרב שדה יהושע דמסקנת ר' יוסי הוא דאינו נוטל דמים מן השבט אלא שהרב פירש סגנון הקושיא במאי דפריך ויפריש תמן וכו' באופן אחר שהוא לשון הפרשה וקאי להקשות אההיא דמתנות דאי הכי התם נמי יפריש המתנות ויקח דמים יעו"ש ויש לתמוה דאיך אפשר דמסקנת ר"י הוא דגבי חלה אינו נוטל דמים מהשבט מטעם דכיון דהוי טבל ועון מיתה ואזלינן להחמיר להפריש ואינו יכול ליטול דמים מן הכהן מ"ש מהא דתנן בפרק נושאין על האנוסה דף צ"ט כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה וכו' הגדילו התערובת ושחררו זה את זה נושאין נשים וכו' ואינם אוכלין בתרומה וכו' ומוכרין את התרומה והדמים שלהם ע"כ וכיוצא לזה תנן התם בדף ק במי שלא שהתה אחר בעלה ג' חדשים וילדה ואין ידוע אם בן ט' לראשון אם בן ז' לאחרון וכו' היה א' מהם ישראל וא' כהן אינו אוכל בתרומה ומוכר התרומה והדמים שלו ע"כ והרי התם דאע"ג דמשום איסור טבל חייב להפריש תרומה מ"מ כיון דהוי מחמת ספק אמרינן המוציא מחבירו עליו הראיה ולכן מוכרין את התרומה והדמים שלהם א"כ ה"ה בגר שנתגייר לענין חלה ואפשר ליישב בהקדים מ"ש ברפ"ב דבכורות דמדברי הראשונים שהביא הרב בספר א"ז בספ"ק דכתובות דף ט"ו ע"ב מתבאר דגבי עובד כוכבים לא אמרינן אוקי ממונא בחזקת מריה קמא דעובד כוכבים לית ליה חזקה דממונא יעו"ש באורך והנה כי כן בספק זה אם קודם שנתגייר עשה עסתו או אחר שנתגייר ליכא למימר אוקי ממונא בחזקת מריה כיון דבעודו עובד כוכבים אין לו חזקת ממון וכיון דליכא למיקם עלה דמלתא באיזה שעה גלגל העיסה דאפשר דתכף שנתגייר היה ולא היה שעת הכושר ושום שהות להיות מוחזק אחר שנתגייר בעיסה קודם גילגול א"כ ליכא למימר אוקי ממונא בחזקת מריה דאף דאפשר דהיה שעת הכושר ושהות להיות הוחזק אחר שנתגייר מ"מ הרי חזקתו מספק וכל דליכא חזקת ממון ברורה לא שייך לומר אוקי ממונא בחזקת מריה ולענין חזקת ממון בעינן שיהיה לו חזקה ברורה מקודם הפרשת חלה דאחר שהפריש אף דיש לבעלים טובת הנאה ליתנה לכל כהן שירצה מ"מ עיקר הממון ממון כהן הוא וא"כ דאין לזה חזקת ממון ברורה ומן הדין מפני הספק לענין איסור צריך להפריש בכה"ג לא אמרינן המוציא מע"ה כיון דאין כאן חזקה ברורה ודוקא גבי מתנות דמעיקרא אין חיוב להפריש דליכא איסור טבל אין לו שום חיוב ליתן לכהן כלל דגבי חלה דבלאו הכי חייב להפריש מכיון דליכא חזקת ממון ברורה אמרינן דממונא בתר איסורא גריר וכיון דלענין איסור חייב להפריש גם לענין ממון חייב ליתן לכהן ודוקא בכה"ג דליכא חזקת ממון ברורה אבל דמתניתין דפרק נושאין על האנוסה הנזכר דבישראל עסקינן דיש חזקת ממון ברורה דמעיקרא התבואה קודם הפרשת תרומה בחזקתו עומדת וכיון דהוי ספק אף דלענין איסור חייב להפריש אבל לענין זכות ממון המוציא מחבירו ע"ה דכיון דמספקא לן אמרינן אוקי ממונא בחזקת מריה כמו שהיה מקודם הפרשה:

שוב ראיתי להריטב"א בחידושיו ליבמות כ"י שכתב עלה דמתניתין הנזכר לעיל וז"ל ומוכרין את התרומה והדמים שלהם יש מקשים כיון דספיקא דאורייתא הוא היכי שרינן להא לכתחלה לעשות כן ולגזול את השבט ולבטל מצות נתינה ומתרצים שלא חייב הכתוב מצות נתינה אלא לישראל ודאי ואין כאן משום גזל עד שיודע בודאי שהוא חייב בנתינת התרומה ויש גורסין ואין מוכרין את התרומה ואם מכרו הדמים שלהם ובנוסחאות ישנות גרסינן כגירסת רש"י ז"ל עכ"ל ולפי גירסא השנית שכתב הריטב"א דגרסינן ואין מוכרין א"ש דהירושלמי אזיל בשיטת גרסא זאת וצ"ל דמאי דקאמר הכא ר"י דלא יטול הדמים מן השבט היינו לכתחלה אבל אם עבר ומכרה הדמים שלו:

איברא דראיתי להר"ש בפרק הזרוע דהביא מתניתין דחלה וכתב ואם ספק חייב ומוכר החלה לכהן יע"ש ואם גירסת הירושלמי כגירסת מהרש"ס והרב שדה יהושע דגרסינן במסקנת ר' יוסי ולא יטול דמים מן השבט יקשה על הרא"ש איך כתב כן ועוד דמצאתי בספ"ק דמסכת גרים הנדפסת מחדש בספר שמחת הרגל דתניא הכי הא כיצד נולד לו בן בכור עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב ואם ספק פטור היה לו עיסה לעשות ושדה לקצור עד שלא נתגיר פטור משנתגייר חייב ואם ספק פטור עכ"ל וגבי היה לו עיסה לעשות קשה דהא ספק איסורא הוא ואיך קתני פטור וע"כ צ"ל דהאי פטור דקתני הוא כפיטור פטר חמור דתנא ר' חייא דבספק נולד משנתגייר או לא דקתני פטור כדאמרינן בפרק הזרוע דע"כ היינו דלענין איסור מפריש טלה ופודהו אבל פטור ליתן לכהן] דלענין חלה נמי חייב להפריש אלא דפטור ליתן לכהן ומוכרה לכהן והדמים שלו לכן נראה דגרסת הרב שדה יהושע בירושלמי גירסא משובשת היא ועיקר הגרסא כמו שהגיה מהר"ר אליהו ז"ל בביאורו דהכי גרסינן אמרינן חלה שהוא טבל וכו' מפריש ויטול דמיו מן השבט יעו"ש וכן נראה בפירוש מדברי הר"ש במתניתין דהכי גרס בירושלמי ועיין במה שהארכתי בענין ספיקות הגר בפ"ג דמכלתין שהביא רבינו שם גבי מתניתין רשב"ג אומר הלוקח בהמה מניקה וכו' הא דח' ספיקות נאמרו בגר יע"ש ועל מאי דקתני מתניתין ואין חייבים עליהם, חומש ראיתי בפירוש הר"ש שכתוב שם בהגה"ה והוא מפירוש הרא"ש ז"ל וז"ל ואין חייבים עליהם חומש אבל הקרן משלם דתשלומי תרומה כפרה נינהו ולכך מפריש תשלומין ונעשים תרומה מספק ומוכרו לכהן עכ"ל וכיוצא לזה כתבו התוספות בפרק אלו נערות דף ל' ע"ב ד"ה זר שאכל תרומה וכו' דהא דתנן בפרק נושאין כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה וכן ספק בן ט' וכו' דאמרינן דאם אכלו בתרומה אין משלמים קרן וחומש דודאי צריכין להפריש כיון דכפרה הם אבל אין נותנין לכהן ע"כ ואולם יש לתמוה במתניתין דהא קי"ל דלענין האוכל תרומה בשוגג דמשלם קרן וחומש ודין החומש כדין הקרן לכל דבר דבין הקרן ובין החומש צריך לשלם מחולין מתוקנין והתשלומין תרומה בין תשלומי הקרן ובין תשלומי החומש ובשניהם אם רצה הכהן