מהרי”ט אלגאזי על בכורות וחלה עא

דאפי' בתבואה שגדלה ברשות עובד כוכבים וקנאה הישראל גלגול העובד כוכבים אינו פוטר א"כ יקשה למרן בש"ע דבסי' ש"ל סתם כדברי הטור ודעימייהו לענין חלה ובסי' של"א לענין תו"מ פ' כסברת הר"ם דמירוח עובד כוכבים בשל ישראל פוטר ע"ש בס"ז ודו"ק וכבר עלה על דעתי לומר דאפי' לדעת הר"ם דמירוח העובד כוכבים בשל ישראל פוטר היינו דוקא לענין מירוח דשאני התם דגלי קרא דהא לפי מאי דאמרינן בשמעתא דה"ט דר"מ דאין מירוח העובד כוכבים פוטר משום דאיכא תרתי דגנך ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות א"כ עכצ"ל דלר"י ור"ש דמירוח פוטר ס"ל דתרי קראי דגנך מצרך צריכי וכמ"ש רש"י בפ' הא"מ דף מ"ב בד"ה ור"ש פוטר וז"ל דקסבר אין מירוח העובד כוכבים חייב בתרומה ויליף לה מדגנך ולא דיגון עובד כוכבים ולדידיה ליכא מיעוט אחר מיעוט דמצריך להו אצרוכי עכ"ל ולדעת הר"ם י"ל דהוצרכו תרי קראי דאי מדגנך קמא הו"א דוקא במירוח העובד כוכבים בשל עובד כוכבים עצמו בתבואה שגדלה בשדהו או שקנה מישראל אבל במירוח בדגן של ישראל בהיותו ברשות ישראל אינו פוטר כיון דכעין שליחותיה דישראל קא עביד קמ"ל דגנך יתירא ללמד דאפי' דיגון עובד כוכבים בשל ישראל פיטר כיון דאין שליחות לעובדי כוכבים וא"כ י"ל דוקא במירוח דגלי קרא אבל גבי חלה דלא גלי קרא דהא לא כתיב אלא תרי עריסותכם חד לכדי עריסותיכם וחד למעוטי עסת הקדש ועובד כוכבים דגלגול העובד כוכבים פוטר וכיון דליכא קרא יתירה אמרינן דוקא בעיסה של עובד כוכבים עצמו גלגול פוטר אבל בעיסה של ישראל אינו פוטר אבל לע"ד כד דייקינן שפיר הא ליתא דהא טעמא דמסיק רבא בשמעתין דלר"מ כשם דמירוח העובד כוכבים אינו פוטר כן גלגול העובד כוכבים אינו פוטר הוא משום דילפינן מג"ש דראשית ראשית מתרומה וא"כ ה"ה לר"י ולר"ש דכיון דגלי קרא גבי תרומה דמירוח העובד כוכבים בשל ישראל פוטר ה"ה בחלה דילפינן מג"ש דראשית ראשית דהא ג"ש זו דראשית ראשית נראה דהיא מוסכמת דהא אמרינן בפ' ראשית הגז דף קל"ה ע"ב דפריך הש"ס אלא טעמא דכתיב עריסותיכם הא לא"ה הו"א לילף ראשית ראשית מראשית הגז אדרבא נילף מתרומה וכתב רש"י אדרבא נילף מתרומה לחיובא דהא בתרומה כתיב ראשית ושותפות חייב בה וקולא וחומרא לחומרא מקשינן עכ"ל. והנה ראיתי להדרישה בסי' ש"ל שכתב וז"ל ומקומות שהולכין הנשים וקונין בצק מאופה עובד כוכבים ולוקחין ממנה חלה נראה דאיסור גמור הוא אם לא שנותנין היהודים לעובד כוכבים מעות קודם שהתחיל לגלגל העיסה נמצא שמגלגל העובד כוכבים אח"כ בשביל שותפות הישראל דמהני שותפות בשיעור חלה כדבסמוך ואפילו על זה יש לפקפק דמעות אינם קונות במטלטלין בלא משיכה אם לא נאמר שיש לסמוך על זה הואיל שמדאורייתא מעות קונות עי"ל במקום שדרך הנשים ליקח כל ערב שבת מהעובד כוכבים אפשר אפילו בלא נתינת מעות קודם הגלגול מותר כיון דהעובד כוכבים יודע מנהג ישראל ואדעתא דהכי לש תחלה ודינו כאילו נתנו לישראל במתנה קודם שגלגלה כמ"ש בסמוך עכ"ל ודבריו תמוהים בעיני דהא דקי"ל דדבר תורה מעות קונות במטלטלין ורבנן תקנו משיכה אינו אלא ישראל הקונה מישראל חבירו אבל עובד כוכבים מישראל או אפי' ישראל מהעובד כוכבים באנו למחלוקת רש"י ור"ת דלרש"י מעות קונות בעובד כוכבים ולר"ת משיכה קונה בעובד כוכבים ועיקר פליגתייהו תלוי דלרש"י הלכה כר"ל דאמר משיכה מן התורה ולדידיה דרשינן או קנה מיד עמיתך לעמיתך במשיכה ולעובד כוכבים בכסף ולר"ת ס"ל דהלכה כר"י דדבר תורה מעות קונות ודרשינן לעמיתך בכסף ולעובד כוכבים במשיכה ולדעת רש"י דהעובד כוכבים קונה בכסף מן התורה לא תקנו חז"ל גבי עובד כוכבים דליבעי משיכה מדרבנן דבכסף בלחוד קונות ולר"ת אינו קונה בכסף כלל אפי' מדאורייתא כי אם במשיכה קונה מן התורה ולצאת ידי חובת האי פלוגתא כתב הטור לענין בכור בסי' ש"ך דכדי להפקיע קדושת בכור במה שמקנה לעובד כוכבים צריך לצאת ידי שניהם וצריך שיתן העובד כוכבים מעות וגם ימשיכנה לרשותו וכתב שם הדרישה סי' י"ב וז"ל צ"ל וכ"ש כשלא משך אלא נתן מעות לחוד דלא מפקע ביה הבכורה ואפי' ודאי בכור הוי לפי מאי דקי"ל כר"ת דעובד כוכבים מישראל או איפכא אינו קונה אלא במשיכה והא דכתב הטור בח"מ סוף סי' קצ"ד דמטלטלין קונה מעובד כוכבים במעות כתבתי שם והוכחתי דלא כתב כן אלא לדעת רש"י דס"ל שהעובד כוכבים קונה במעות לחוד וקמ"ל דאין צריך ג"כ שטר כמו בקניית שדה דאיירי ביה לפני זה ומינה נלמוד דלר"ת דקונה במשיכה ג"כ סגי במשיכה וא"צ עם המשיכה שטר ע"ש ובתשובות שהארכתי בזה עכ"ל וכדברים האלה כתב הדרישה בח"מ סס"י קצ"ד יע"ש מתבאר מדבריו אלו בבירור דדעת הדרישה הוא דאפי' ישראל מעובד כוכבים תלוי במחלוקת זה דלסברת ר"ת שהוא העיקר אינו קונה ישראל מעובד כוכבים כי אם במשיכה הן אמת דראיתי להש"ך בח"מ סי' קצ"ד ס"ק א' שרצה לדקדק מדברי הסמ"ע בס"ק א' ובס"ק ט"ז דס"ל דישראל מעובד כוכבים לכ"ע קונה מטלטלין בדמים והשיג עליו בזה יעו"ש וכשאני לעצמי נלע"ד דמאחר דבדרישה באר דעתו בבירור דאין חילוק ישראל מעובד כוכבים לעובד כוכבים מישראל עכצ"ל דמ"ש בס"ק א' דהחולקים על הר"ם הוא בעובד כוכבים מישראל ל"ד וכן מ"ש בס"ק ט"ז ודו"ק וא"כ לענין חלה אפי' נותנות הנשים מעות לעובד כוכבים קודם גילגול אינו חייב בחלה לדעת ר"ת שהוא העיקר דאפי' ישראל מעובד כוכבים אינו קונה אפי' מן התורה כי אם במשיכה ואם יש מציאות קנין קודם גילגול הוא לסברת רש"י דס"ל דהעובד כוכבים קונה ומקנה בכסף ולדידיה לאו דוקא מדאורייתא דאפי' מדרבנן קונה דלא תקנו משיכה דכיון דקי"ל לרש"י דמשיכה מן התורה בישראל נמצא דלא תקנו חז"ל קנין משיכה אלא בישראל ופשיטא דבעובד כוכבים דקונה בכסף לא תקנו משיכה ואם כוונת הרב לפי סברת רש"י לא שייך לומר דצריך נמי משיכה ואם כוונתו לסברת ר"ת שהוא העיקר לענין הלכה אפי' מדאורייתא אינו קונה כי אם במשיכה ולע"ד דכיון דלשאר איסורין כמו הפקעת קדושת בכור וכיוצא חששו לצאת לכל הסברות א"כ לענין חלה אינם יכולות הנשים לברך על הפרשת חלה ע"י נתינת המעות קידם גלגול כיון דלסברת ר"ת ודעימיה לא קנה כלל ובשעת גילגול אכתי עיסת עובד כוכבים הויא ופטורה ואם כנים אנחנו במה שכתבנו דלדעת הר"ם והסמ"ג והרב חידושי קדושין הנזכר דס"ל לענין תרומה דמירוח העובד כוכבים בשל ישראל פוטר דה"ה לענין חלה אם עיקר התבואה היא של עובד כוכבים ולא הביאה שליש ביד ישראל דלדידהו בכה"ג גלגול העובד כוכבים פיטר אף שקנה הישראל ממנו קודם גלגול ואם כן איכא עוד פליגתא אחריתי בזה ואם באים לברך על חלה זאת שנתנו המעות קודם גלגול איכא ספק ספיקא דפלוגתא דרבוותא להחמיר דחשיב כודאי איסור דמעיקרא יש להסתפק שמא הלכה כסברת ר"ת ודעימיה דישראל מעובד כוכבים או אפכא אינו קונה כי אם במשיכה וא"כ בנתינת המעות שנותנין קודם גלגול לא קנוי לו ואת"ל דהלכה כרש"י דעובד כוכבים קונה ומקנה בכסף אפשר דהלכה כסברת הר"ם והסמ"ג ודעימייהו דס"ל דגלגול העובד כוכבים אפילו בשל ישראל פוטר והוי ספק ספיקא מתהפך יפה וכבר ידוע דספק ספיקא להחמיר חשיב כודאי איסור:

ועור דאפשר דבכה"ג דהמוכר עצמו המגלגל לכ"ע גילגולו פוטר שכבר כתבנו מה שכתב האורחות חיים משם הראב"ד שכתב לענין מירוח דאף דס"ל דמירוח העובד כוכבים בשל ישראל אינו פוטר דשלוחו של אדם כמותו מ"מ היינו דוקא עובד כוכבים אחר אבל העובד כוכבים המוכר עצמו אם מרחו פוטר דמסתמא כיון שמרחו המוכר ודאי דהתנה עמו ע"מ שימרח אותו וא"כ כפי זה לאו שליחותיה דישראל קא עביד אלא לצורך עצמו קא עביד וכמש"ל וא"כ ה"ה לענין חלה דאף לדעת הסוברים דגלגול העובד כוכבים בשל ישראל אינו פוטר היינו דוקא כעין מאי דתניא מלאי של ישראל ופועלין עובדי כוכבים אבל בכה"ג דנדון זה דנותנין מעות לנחתום והמוכר עצמו יגלגל העיסה פשיטא דחשיב כתנאי גמור דקנאו הישראל קודם גלגול על מנת שיגלגלנה העובד כוכבים בכה"ג לגרמיה הוא דעביד וגלגולו פוטר גם מ"ש הדרישה דבמקום שדרך הנשים ליקח בכל ערב שבת מהעובד כוכבים דאפשר דאפילו בלא נתינת מעות מותר דאדעתא דהכי לש תחלה ודינו כאלו נתנו לישראל במתנה קודם שגילגלה גם בזה דבריו תמוהים דאטו כוונת העובד כוכבים דאמרינן דאדעתא דהכי לש תחלה כדי שיזכה הישראל חלק בעיסה הכוונה עושה קנין דאיך אפשר שיזכה הישראל במה שדעתו לזה כיון דליכא שום אופן זכיה דאפילו ישראל אין אדם זוכה לחבירו במה שבידו כי אם ע"י אחרים מדין זכיה דזכין לאדם שלא בפניו ובעובד כוכבים המזכה לישראל איכא מ"ד דאפי' ע"י ישראל אחר אינו יכול לזכות כיון דאין שליחות לעובד כוכבים והמזכה ע"י אחר יעשה שליח מבעל הממון עיין להרב מ"א בה' זכיה ובפרט דהכא אינו מזכה ע"י כי אם כוונה בעלמא הוא ולא מצינו דבכוונה בעלמא עושה קנין באופן כי לע"ד לא זכיתי להבין דבריו ודו"ק ומהתימא על הש"ך בי"ד סימן ש"ל ס"ק א' שהביא דברי הדרישה הנזכר ולא הרגיש בהם כלל ובפרט על מ"ש בטעם הראשון דבנתינת המעות סגי דלענין טעם הב' כבר הביא דברי המשאת בנימין בס"י שכתב דלא מהני מה שהעובד כוכבים דעתו ללוש למכור לישראל יעו"ש:

הלכות חלה תנן אלו חייבים בחלה ופטורין מן המעשרות וכו' מעשר ראשון שניטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שנפדו וכו':

(א) גרסינן בירושלמי עלה דמתניתין מעשר ראשון שניטלה תרומתו ומכיון שניטלה תרומתו לאו כחולין הוא תפתר שהקדימו בשבולין דא"ר אבהו בשם רשב"ל מעשר ראשון שהקדימו בשבולין פטור מתרומה גדולה אמר ר' יוסי כתיב את כל חלבו את מקדשו ממנו ולא חלבו וחלב חבירו א"ר יונה כתיב והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר ולא תרומה ומעשר מן המעשר בשמרח ואח"כ הפריש תרומת מעשר שבו אבל אם הפריש תרומת מעשר ואחר כך מרחו לא בדא כשהפריש ממנו עליו אבל אם הפריש ממקום אחר עליו לא בדא עכ"ל ועיין פירוש הירושלמי בספר שדה יהושע ובביאור מהר"ר אליהו ז"ל והיוצא מדברי הירושלמי הוא דהא דאמרינן דמעשר ראשון שהקדימו בשבולין פטור מתרומה גדולה היינו כשהפריש תרומת מעשר אחר מירוח דכיון דאחר מירוח חל עליו חיוב תרומה גדולה נמי ונמצא דצריך שיפריש שני תרומות בבת אחת פטר הכתוב מתרומה גדולה אבל אם הפריש תרומת מעשר קודם מירוח דלא חל עדיין חיוב תרומה גדולה אחר מירוח דחל חיוב תרומה גדולה חייב להפריש תרומה גדולה כיון דלא חל חיוב ב' התרומות בב"א וכמו כן אפי' הפריש תרומת מעשר אחר מירוח אם הפריש ממקום אחר ת"מ כיון דלא הפריש ת"מ ממש ממנו חייב להפריש ממנו תרומה גדולה כיון דאינו מפריש ממנו ב' תרומות והרב משנה למלך בפ"ג מה' תרומות הל' י"ג הביא הירושלמי הנזכר ועלה בדעתו להעמיס חילוק זה שחילקו בירושלמי בדברי הר"ם שם ולבסוף כתב דליתא דאי הוה ס"ל להר"ם חילוק זה היה כותבו בפי' ולא ברמז והעלה דהנכון אצלו דהר"ם דחה הירושלמי מכח מתני' דפ"י דתרומות דתנן היו לו חבילי תלתן של טבל וכו' יעי"ש באורך והרואה יראה שם דאין כ"כ הכרח לדחות דברי הירושלמי ממתניתין דחבילי תלתן כיון דאפשר לפרש מתניתין עפ"י הירושלמי כמ"ש הרב שם:

ואולם לעד"נ פשוט דהר"ם דחה דברי הירושלמי מטעם דמן הש"ס דילן נראה דלא ס"ל חילוק זה כלל דהא אמרינן בפ' כל שעה דף ל"ה ע"ב עלה דמתני' דקתני דיוצא י"ח במעשר ראשון שניטלה תרומתו אבל לא במעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו דפריך הש"ס פשיטא דכיון דניטלה תרומתו חולין הוי ומשני לא צריכא שהקדימו בשבולין דפטור מתרומה גדולה וגבי סיפא דקתני אבל לא במעשר שלא ניטלה תרומתו פריך נמי פשיטא ומשני לא צריכא שהקדימו בכרי מהו דתימא כדאמר ליה רב פפא לאביי קמ"ל כדשני ליה ע"כ וכה"ג דמוקי רישא וסיפא דהכא מוקמינן נמי בפרק שלשה שאכלו דף מז מתניתין דהתם דקתני אכל מעשר ראשון שניטלה תרומתו מזמנין עליו אכל מעשר ראשון שלא נטלה תרומתו אין מזמנין עליו וכן בפרק מפנין דקכ"ז מוקמינן רישא וסיפא דמתניתין דהתם בהכי וכן בפ' בכל מערבין דף ל"א מוקמינן רישא וסיפא דמתניתין דהתם בהכי דאם איתא כסברת הירושלמי א"כ כיון דלפי מאי דמשני דסיפא מיירי בהקדימו בכרי ומאי דקתני ולא ניטלה תרומתו היינו ת"ג דניטלה ממגו ת"מ ולא ניטלה ממנו תרומה גדולה למה צריך לדחוקי נפשין דאצטריך מתניתין לאשמועינן דלא נימא כדאמר ר"פ לאביי אלא כדשני ליה ובהכי מוקי רישא בהקדימו בשבולין וסיפא בהקדימו בכרי בהיות דהוה מצי לאוקמי סיפא נמי בהקדימו בשבולין בגוונא דרישא ורישא מיירי בהפריש תרומת מעשר אחר מירוח דפטור מתרומה גדולה וסיפא מיירי בהפריש תרומת מעשר קודם מירוח דאחר מירוח חייב בתרומה גדולה או דרישא וסיפא מיירי בהפריש תרומת מעשר אחר מירוח אלא דרישא מיירי במפריש תרומת מעשר מיניה וביה וסיפא מיירי בדהפריש ת"מ ממקום אזר עליו דבהכי חייב בתרומה גדולה דבהכי הויא סיפא נמי בהקדימו בשבולין משא"כ במאי דמוקי הש"ס דסיפא מיירי בהקדימו בכרי דאם איתא לחילוק הירושלמי איכא למקשי אמתניתין דליפלוג וליתני בדידיה דאפילו בהקדימו בשבולין משכחת לה חיוב תרומה גדולה אלא עכצ"ל דלפום ש"ס דילן אין לחלק כלל דכל גוונא פטור מתרומה גדולה וכן ג"כ יש לדקדק מהש"ס דילן דלא ס"ל הכי דאם איתא דשייך לחלק הכי מאי דחי ליה אביי לר"פ דסבר למימר דאפילו הקדימו בכרי פטור ממאי דאמר קרא מכל מעשרותיכם תרימו את כל תרומת ה' הא יש לומר דבין הקדימו בשבולין ובין הקדימו בכרי שוים הם וקרא דמעשר מן המעשר דפוטר מתרומה גדולה הוא בתורם ממנו תרומת מעשר וקרא דכל תרומת ה' דמשמע דחייב אפילו בתרומה גדולה הוא בתורם תרומת מעשר ממקום אחר וכמו כן י"ל דקרא דפוטר מיירי בתורם ת"מ אחר מירוח וקרא דמחייב, בת"ג מיירי בתורם קודם מירוח:

וראיתי לרבינו יונה בפרק שלשה שאכלו דעל מאי דמוקי הש"ס התם דסיפא מיירי בהקדימו בכרי כתב וז"ל ואיכא למידק דמעיקרא קרי ליה ניטלה תרומתו כשניטל ממנו ת"מ ואעפ"י שלא ניטלה ממנו ת"ג ובסיפא קרי ליה לא ניטלה תרומתו מפני