מהרי”ט אלגאזי על בכורות וחלה ע

קשה כדפרישנא ע"כ נראה לר"י דמרחינהו ישראל ברשות העובד כוכבים מיירי שלקחם הישראל מן העובד כוכבים בשיבולין ואח"כ מירחם עכ"ל מפורש יוצא דמדברי התוס' מתבאר הדין הא' דהיינו דמירוח ישראל בדגן של עובד כוכבים אינו מחייב אבל דיגון עובד כוכבים בדגן ישראל אין ראיה מדבריהם אבל מדברי הרא"ש מפורש דס"ל דא ודא אחת היא כאשר כ' בתשובה בענין חלה דכמו דמירוח ישראל אינו מחייב כן מירוח עובד כוכבים בשל ישראל אינו פיטר וצ"ל דלפי מ"ש התוס' בפ' הא''מ דמ"א ע"ב בד"ה העובד כוכבים והכותי וכו' משם ר"י ז"ל נראה שהוא היפך דברי ר"י שכתבו התוס' חיצוניות הנזכרים שכתבו התוס' שם וז"ל לכך פי' ר"י דת"ק סבר דאפי' יש קנין משכחת שפיר שתבואתו חייב בתרומה כגון שגדלה שליש בידי ישראל ואי משום מירוח עובד כוכבים דפוטר י"ל דמיירי שלקחה קודם מירוח ואח"כ מירחם ישראל ואי משום זרעך ולא לקוח י"ל דמיירי דלקחו קודם מירוח ואח"כ מירחם ישראל ופיטורה דלקוח אינו אלא אחר מירוח עכ"ל הרי דמוקי לה הא דעובד כוכבים שתרם שתרומתו תרומה בעובד כוכבים שלקחה מישראל בשבולין ואחר שקנאה מירחה הישראל דאע"ג דבשעת המירוח של עובד כוכבים הוא עכ"ז לא חשיב כמירוח העובד כוכבים והדבר פשוט דלק"מ דמה שכתב משם ר"י בבכורות דמירוח הישראל לא חשיב כמירוח העובד כוכבים היינו תבואה שגדלו בקרקע העובד כוכבים והביאו שליש ביד עובד כוכבים דבהכי מעולם לא חל חיוב תו"מ עליהם דהעובד כוכבים לאו בר חיובא הוא ואפי' דאין קנין לעובד כוכבים בא"י היינו לענין דאם קנה ישראל ממנו בשבולין קודם מירוח דחייב להפריש כיון שמרחו ישראל אבל בעודן ביד העובד כוכבים לא נתחייבו כלל וא"כ אף במירוח ישראל ברשות העובד כוכבים הוה כמו המרחינהו העובד כוכבים ומירוח הישראל אינו מחייב אותם אבל הכא דמיירי בתבואה שלקח העובד כוכבים מישראל אחר שהביאה שליש ברשותו שכבר נתחייבה בתרומה ברשות ישראל אין קנין העובד כוכבים מפקיע חיוב זה כי אם ע"י מירוח העובד כוכבים בעצמו אבל אם מירחם ע"י ישראל אכתי לא פקע חיובייהו שכבר נתחייבו מקודם דמלתא דסברא הוא דצריך מירוח העובד כוכבים ממש לאפקועינהו מחיובייהו:

הן אמת דראיתי להריטב"א בחידושיו שם בפ' הא"מ שכתב על פי' רש"י שפי' דה"ט דר"ש דפוטר בתרומת עובד כוכבים משום דס"ל דמירוח העובד כוכבים פוטר וז"ל ותו לר"ש דלא פטר אלא משום דמירוח העובד כוכבים פוטר היכי תנן פיטר סתם דהא זמנין דלא מרח ליה כגון שהקדימו בשבולין א"נ שמירתו ע"י ישראל עכ"ל וכלשון הזה כתב רבינו הרמב"ן בחדושיו שם וז"ל שאילו לדברי רש"י שאומר משום דמירוח העובד כוכבים פוטר אכתי איתנהו בתרומה שהקדימו בשבולין או שמירת ישראל ברשות עובד כוכבים עכ"ל וכיוצא בזה כ' הרשב"א שם בחי' יע"ש דמשמע מדבריהם דאפילו בתבואה שגדלה ברשות העובד כוכבים ממש ס"ל דאם מירח ע"י ישראל לא חשיב כמירוח העובד כוכבים אף דעיקר הממון של עובד כוכבים וק' דמ"ש גבי חלה אמרינן במתני' ובתוספתא דכל דעיקר העיסה היא של עובד כוכבים אף שגלגלה ע"י ישראל חשיב כגלגול העובד כוכבים עצמו ופטורה ודוחק לומר דגם בזה כוונתם ע"ד סברת ר"י דמיירי שגדלה שליש ביד הישראל וקנאה העובד כוכבים קודם מירוח ואחר הקנין מירחו ע"י דכה"ג כיון דנתחייבה ביד ישראל תו לא פקע חיובייהו עד שיהיה מירוח ע"י העובד כוכבים עצמו כאמור:

וראיתי בחידושי קדושין אשר לא נודע למי מקדושים היא שכתב שם בפ' הא"מ הא דעובד כוכבים והכותי שתרמו תרומתן תרומה והרב בתשובה הנז' דף ח' ע"א ה דברי החידושין הנז' כמו שהם בדפוס וגם הוא כתב שלא נודע למי מקדושים הוא אלא שהיה קדמון בזמן הרשב"א ז"ל וז"ל תרומת עובד כוכבים מדמעת וכו' אלא איכא לאוקמה למ''ד אין קנין לעובד כוכבים בא"י ואי דמרחיה גופיה ודאי אין תרומתו תרומה דמירוח העובד כוכבים פוטר כדאיתא בפ' השולח וכו' אלא דהכא במאי עסקינן דמרחיה ישראל ברשות עובד כוכבים דפליגי בה תנאי במנחות פ' ר"י דאיכא מאן דמחייב ליה דכתיב דגנך דגנך תרי זימני דממעטינן מדגנך דיגון עובד כוכבים והו"ל מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות פי' מדגנך איכא למעוטי כל דיגון עובד כוכבים בין דמרחיה עובד כוכבים לדגן שלו או לדגן של ישראל בין דמרחיה ישראל לדגן עובד כוכבים דדיגון עובד כוכבים נמי מיקרי כלומר דיגון ברשות עובד כוכבים ומדכתב רחמנא דגנך אחרינא הו"ל מיעוט אחר מיעוט ואתא לרבויי חד מתרי מילי דאמעישינהו מדגנך קמא ועדיף לן למימר דלרבויי דיגון ישראל ברשות עובד כוכבים אתא שבאה שעת החיוב ע"י ישראל ומירוח העובד כוכבים קם ליה אמעיטיה דאימעוט ליה מדגנך קמא ודבר זה נראה מסוגייא דמנחות דכי פליגי תנאי במירוח העובד כוכבים היינו במירוח ישראל ברשות עובד כוכבים דומיא דמירוח הקדש דהת' תנא להו בהדי הדדי עכ"ל מפורש יוצא מדבריו דס"ל דל"פ תנאי אלא במירוח ישראל בדגן עובד כוכבים ברשות עובד כוכבים אבל מירוח עובד כוכבים בשלו או בשל ישראל כ"ע מודו דמירוח עובד כוכבים פוטר ויש לתמוה דהא לפי סגנון פלוגתא דתנאי דברייתא דפ' ר"י מפורש יוצא דר"י קאי בשיטת ר"מ דמירוח ישראל בדגן עובד כוכבים ברשות עובד כוכבים אינו פוטר ובתוספתא דפ"ק דדמאי שהובאה בירושלמי הנזכר אמרינן ר"י אומר מלאי של עובד כוכבים ופועלין ישראל עושין לתוכו פטור מן החלה הרי דר"י עצמו ס"ל דלענין גלגול העובד כוכבים דפוטר מן החלה גלגול ישראל בעיסת עובד כוכבים חשיב כגילגול עובד כוכבים עצמו וכבר מסיק רבא בשמעתין דמנחות דגלגול העובד כוכבים ומירוח העובד כוכבים שווים הם וכמחלוקת לענין מירוח כך מחלוקת לענין גילגול וא"כ לר"י דלענין מירוח מירוח ישראל ברשות עובד כוכבים אינו פוטר כמו כן גלגול ישראל בעיסת עובד כוכבים אינו פוטר ואיך קאמר ר"י איפכא בתוספתא:

ועוד י"ל דאם כסברת הרב החידושין הנז' דל"פ אלא במירוח ישראל בשל עובד כוכבים ברשות עובד כוכבים אם כן אמאי בשמעתין דמנחות קבע רבא מאי דבעי בגלגול עובד כוכבים עלה דמתני' דמיתנא תנן גר שנתגייר והיתה לו עיסה וכו' וקא מבעיא ליה הא מאן קתני לה וכו' כיון דבכה"ג דמתני' דגלגלה העובד כוכבים עצמו על ידו קודם שנתגייר כ"ע מודו אפילו לענין מירוח דמירוח העובד כוכבים עצמו פוטר ולפי סברת הרב הנז' היה ראוי לקבוע הבעיא על מתני' דלעיל מזה דקתני עובד כוכבים שנתן לישראל עיסה לעשות פטורה מן החלה דעל מתני' זאת שייך למיבעי הא מאן קתני לה דברי הכל היא א"ד דר"י ור"ש קתני לה אבל ר"מ ור"י פליגי כיון דעיקר פלוגתייהו הוא דוקא באופן זה במירוח הישראל ברשות עובד כוכבים ואולי דהגאון הנזכר אית ליה גירסא זאת בשמעתין דעיקר בעיא דרבא על מתני' דעובד כוכבים שנתן לישראל עיסה לעשות וכו' דלפי גירסתינו דאמתני' דגר שנתגייר וכו' קבע הבעיא לא מצאנו ידינו ורגלינו בפי' הגאון הנזכר ולמה שהקשינו לפירוש הרב מהתוספתא דסברת ר"י הוא י"ל בהניח דמאי דנחלקו בברייתא דלר"מ ור"י מירוח ישראל בשל עובד כוכבים אינו פוטר מיירי דוקא באופן דמירוח הישראל לא היה לצורך העובד כוכבים כי אם דעת הישראל לקנות מהעובד כוכבים וקודם שיזכה בהם מרחינהו ישראל ברשות העובד כוכבים כדי לפטור אותם מדין מירוח ברשות העובד כוכבים דבכה"ג דלצורך עצמו עשה המירוח ולגרמיה הוא דעביד ולא לצורך העובד כוכבים לעשות מלאכתו עשה כן בכה"ג אין מירוח זה פוטר וכ"נ ממ"ש עוד הרב בחידושין הנזכר דההיא דפ"ק דבכורות דאמרינן הלוקח טבלים ממורחין מן העובד כוכבים מעשרן והן שלו דפריך דמרחינהו מאן וכו' ומשני אלא דמרחינהו ישראל ברשות עובד כוכבים עכ"ל דכוונתו לומר דמאי דמשני (הוא) דמרחינהו ישראל ברשות עובד כוכבים שהיה רוצה לקנות אותה וקודם חלות הקנין מרחינהו ברשות עובד כוכבים וע"ז שייך לומר הלוקח טבלים ממורחין מן העובד כוכבים כיון דעיקר הקנין לא היה אלא אחר המירוח שנעשה ברשות עובד כוכבים ועכ"ז חייב ועכצ"ל דאתי כסברת ר"מ ור"י דס"ל דבכה"ג לא חשיב מירוח. עובד כוכבים וחייב באופן דנראה דבאופן הזה דמירחן הישראל ע"ד לקנותו לעצמו הוא דס"ל הכי לר"מ ולר"י אבל אם מירחן הישראל לצורך העובד כוכבים לעשות מלאכתו כפועל העושה לבע"ה אפילו ר"מ ור"י מודו דמירוח העובד כוכבים חשיב ופטור וה"ט דקתני בתוספתא משם ר"י מלאי של עובד כוכבים ופועלין ישראל עושין בתוכן דפטורה מן החלה כיון דלצורך העובד כוכבים גלגל הישראל וכיוצא לזה חלקו בירושלמי בפ"ב דפאה עלה דמתני' שדה שקצרוה עובד כוכבים פטורה דאמרינן מתני' בשקצרוה לעצמן אבל קצרוה לישראל חייבת יע"ש דה"ה י"ל בישראל העושה בשל עובד כוכבים לצורך העובד כוכבים אלא דאם כנים אנחנו במ"ש לישב דברי הרב דע"כ גריס בבעיא דרבא דאמתניתין דעובד כוכבים שנתן עיסה לישראל לעשות אותה פטורה קאי הבעיא א"כ נמצא דלר"מ ור"י אפילו באופן זה דנתן לו לישראל לעשות לו עיסה לצורך העובד כוכבים ולא לצורך הישראל עצמו ס"ל דחשיב כגלגל בשל ישראל וחייבת וא"כ ה"ה גבי מירוח דאפילו מירוח הישראל לצורך העובד כוכבים חייב לכן היותר נראה לומר הוא דסברת ר"מ ור"י הוא כשהישראל ממרח תבואה של עובד כוכבים שלא כדרך פועל ע"ד האמור במתני' דעובד כוכבים שנתן עיסה לישראל לעשות אותה דמשמע שאינו בדרך פועל כי אם בדרך חסד שעשה לו לעובד כוכבים דכל דלא הוי דרך פועל אלא כשליחות בעלמא כיון דקי"ל דאין שליחות לעובד כוכבים לא אינון לדידן ולא אנן לדידהו ובהכי לא שייך לומר ששלוחו של אדם כמותו אפילו שמרח הישראל או שגלגל עיסה לצורך העובד כוכבים דבשליחותו לא חשיב כאילו מרח וגלגל העובד כוכבים עצמו כיון דאין שליחות לעובד כוכבים וההיא דקאמרינן בתוספתא דמיירי במלאי של עובד כוכבים ופועלין ישראל כיון דפועל גופו קני יד ישראל כיד העובד כוכבים ממש הוי וחשיב כאילו נעשה ונגמר על ידי העובד כוכבים וכמו ששיערנו לעיל לדעת רבינו כ"ז כתבתי ליישב סברת הרב החדושין ונ"מ דלפי שיטת הרב יכול להיות דמאי דמייתי הירושלמי התוספתא הזאת משמיה דר"י אפשר להיות דגירסא זאת אתיא אפילו לש"ס דילן דאמרינן דר"י קאי בשיטת ר"מ לענין מירוח אבל לפי פשט שמעתין דמנחות דר"מ ור"י פליגי אפילו במירוח העובד כוכבים בעצמו דס"ל דאינו פוטר א"כ ע"כ צ"ל דלפי הש"ס דילן לא גרסינן בדברי התוספתא דר"י קתני לה אלא סתמא קתני כמו שהוא הגירסא בתוספתא דסתם ברייתא היא דאי ר"י קתני לה אי אפשר דאף דגלגל ישראל בשל עובד כוכבים חשיב כגלגלה עובד כוכבים עצמו מ"מ הא ס"ל דגלגול עובד כוכבים עצמו אינו פוטר אלא דבירושלמי קאי לפי שיטתם בירושלמי דר"י קאי בשיטת ר' יוסי ור"ש דמירוח פוטר וכמ"ש הר"ש ז"ל בפ"ה דדמאי משנה ט' דהירושלמי גריס דר' יהודה כר"י ור"ש ס"ל יע"ש:

עוד י"ל בדברי החידושין הנזכר שכתב מדגנך איכא למעוטי כל דיגון עובד כוכבים בין דמרחיה עובד כוכבים לדגן שלו או לדגן של ישראל וכו' עכ"ל דנראה דס"ל דמירוח העובד כוכבים פיטר אפי' מירח דגן ישראל ברשות ישראל ואפי' שלא קנה אותו העובד כוכבים וכן מתבאר דס"ל להר"ם בפ"א מה"ת דין י"ג וי"ד שכתב וז"ל וכן עובד כוכבים שגמר פירות ישראל הואיל ודיגונן ביד עובד כוכבים אינם חייבים בתרומה ובמעשרות אלא מדבריהם מכר עובד כוכבים לישראל פירות מחוברין אחר שבאו לעונת המעשרות ומרחן העובד כוכבים ברשות ישראל אינן חייבין בת"ומ הואיל ובאו לעונת המעשרות ברשות עובד כוכבים ומרחן העובד כוכבים אעפ"י שהן ברשות ישראל עכ"ל וכ"כ הסמ"ג בעשין קל"ג כדברי הר"ם ממש יע"ש וכתב מרן הכ"מ שם משם מהרי"קו על מ"ש וכן העובד כוכבים וכו' וז"ל סברת רבינו שמה שדרשו דיגונך ולא דיגון עובד כוכבים אפי' מירח עובד כוכבים פירות ישראל דבנידון תליא מלתא ואדיגון קפיד רחמנא אבל מדרבנן מיהא מחייב מהטעם הנזכר לעיל דכיון דנתחייבו דהייני שהביא שליש ביד ישראל אינם יוצאים מחיובם לגמרי אבל אין טעם חיובם מפני שבשעת מירוח היו של ישראל דלדעת רבינו אינו חייב וכל דיגון עובד כוכבים פוטר אפי' שהוא דגנך ולכן כשמכר העובד כוכבים פירות מחוברין אחר שבאו לעונת המעשרות ומירחן העובד כוכבים פטורים לגמרי אע"פ שבשעת המירוח היו של ישראל דכיון דהעובד כוכבים מירחן פטורים מן התורה וכיון שגם הם הביאו שליש בידו לא חייבו בו חכמים עכ"ל וי"ל דהרי בתוספתא הנזכר קתני מלאי של ישראל ופועלין עובד כוכבים עושין בתוכן חייבים בחלה הרי דלענין גלגול עובד כוכבים דפוטר מן החלה ודינו שוה למירוח העובד כוכבים למאי דמסיק רבא אמרי' דגלגול העובד כוכבים בשל ישראל כל שבשעת גלגול היו של ישראל אינו פוטר מן החלה וא"כ מ"ש דלענין מירוח פוטר מירוח העובד כוכבים בשל ישראל וא"ל דהתם שאני דהפועלים עושים בתוכם ופועל דגופו קנוי לישראל חשיב ידו כידו דהא ליתא דמדברי הר"ם ומטעם שכתב מהריק"ו מתבאר דלדעת הר"ם אין חילוק בין פועלין לשליח בעלמא והנה ראיתי למרן הכ"מ שם בדין י"א שכתב משם אורחות חיים בסוף הלכות חלה בשם הראב"ד דאפי' קנה מהעובד כוכבים דגן ומירח ישראל חייב בתרומה ומעשר ואם קנה מהעובד כוכבים שבולין לצורך מצות ומרחן העובד כוכבים בשביל ישראל חייב בתרומה דשלוחו של אדם כמותו אבל אם המוכר העובד כוכבים מרחו פטור עכ"ל וכתב מרן ע"ד וז"ל ואיני יודע מנין לו לרב ז"ל לחלק בין מוכר עצמו לעובד כוכבים אחר עכ"ל והרב ב"ח בסי' של"א סעיף ל"ז דכתב דה"ט דכשהמוכר העובד כוכבים מרחו דפטור לפי שהעובד כוכבים היה מחוייב למרוח השבולין שכך התנה עמו בשעה שקנה ממנו והשתא ודאי בשעת מירוח הו"ל של עובד כוכבים שהרי אין השבולין ניקנין לישראל אלא לאחר שימרחם העובד כוכבים א"כ בשעת מירוח קרינן בהו דגנך ולא דיגון של עובד כוכבים ופטורים עכ"ל ולפ"ז במ"ש הר"ם בדין מכר העובד כוכבים ברשות ישראל לק"מ מהתוספתא דהכא שאני דהמירוח היה ע"י המוכר דמסתמא על תנאי מירוח קנאה ונמצא דמירוח העובד כוכבים לא לצורך ישראל ושליחותו הוא אלא לצורך עצמו הוא לקיים תנאו דבלא"ה לא יקנה הישראל וכל כה"ג במירוח עובד כוכבים כדגן שלו חשיב וא"כ לא דמי לפועלים העושים לצורך ישראל אבל ממ"ש הר"ם וכן עובד כוכבים שגומר פירותיו של ישראל וכו' נראה דאפי' מירוח העובד כוכבים בדגן ישראל שלא קנאו מהעובד כוכבים פוטר וקשה מההיא דחלה וי"ל דכיון דס"ל להר"ם דכיון דנתחייבו דהיינו שהביאו שליש ביד ישראל אינם יוצאים מחיובם לגמרי מפני מירוח העובד כוכבים ומדרבנן חייבים אף דהמירוח ברשות ישראל פוטר א"כ ה"ה לענין חלה דאם התבואה גדלה שליש ביד ישראל וכבר נתחייבה בתרומות ובמעשרות ובחלה ובכל המצות תו אינם יוצאים מחיובם לגמרי ואפי' לענין חלה אמרי' דמדרבנן מיהא חייבת בחלה אפי' בגלגל והא דקתני בתוספתא דמלאי של ישראל ופועלין עובד כוכבים עושין בתוכה חייבת בחלה היינו מדרבנן כיון דכבר נתחייבה ביד ישראל בכל המצות ומצות חלה בכלל תו לא פקע חיובא כ"א בגלגול עובד כוכבים אחר שקנה העובד כוכבים מהישראל ומגלגל בשלו אבל כל שלא קנאו ולא הויא עיסה של עובד כוכבים הגלגול של עובד כוכבים לא אלים כולי האי להפקיע החיוב שהיה עליה ומדרבנן מיהא חייבת והנה כי כן נראה דלפי סברת הר"ם והסמ"ג והגאון בעל החידושין דמס' קדושין הנזכר דס"ל לענין תו"מ דמירוח העובד כוכבים אפי' בשל ישראל פוטר מן התורה אפי' בהביאו שליש ביד ישראל אלא דמדרבנן מיהא חייבים ואם גדל ברשות העובד כוכבים וקנאו הישראל קודם מירוח ומרחו העובד כוכבים אחר קנין הישראל פטור לגמרי ה"ה לענין חלה דאם גדלה ברשות ישראל וגלגלה העובד כוכבים ברשות ישראל חייבת מדרבנן ואם גדלה ברשות העובד כוכבים וגלגלה העובד כוכבים אחר שקנאה הישראל מן העובד כוכבים בעודה קמח פטורה מן החלה דגלגול העובד כוכבים פיטר אף דבשעת גלגול היא ברשות ישראל דומיא דמירוח העובד כוכבים לענין תרומה ומעשר:

ואולם לדעת רבינו הרמב"ם שכתב משם הרי"ף וכן כתב הרשב"א בפסקי חלה כמ"ש מרן הב"י בי"ד סימן ש"ל דגלגול עובד כוכבים בשל ישראל חייב נראה דאין לחלק כלל דאפי' בתבואה שגדלה שליש ביד עובד כוכבים ואח"כ קנאה ממנו ישראל גלגול העובד כוכבים אינו פוטר מדכתבו סתם ולא חלקו כלל וע"כ צ"ל כן דהרא"ש בתשובה הנזכר כתב דגלגול העובד כוכבים בעיסה של ישראל אינו פוטר וכן הטור בסי' ש"ל שכתב כן ע"כ מיירי אפי' בתבואה שגדלה בשדה עובד כוכבים דהא הרא"ש ס"ל לענין מירוח דמירוח העובד כוכבים בשל ישראל אינו פוטר וכמ"ש בשם תוספות הרא"ש כ"י וכ"כ הטור בי"ד סי' של"א שהביא דברי הר"ם דמירוח העובד כוכבים בשל ישראל פוטר וחלק עליו וכמ"ש שם הב"ח והדרישה דדעת הטור הפך סברת הר"ם וא"כ לדידהו ה"ה בחלה דבכל גוונא גלגול העובד כוכבים בשל ישראל אינו פוטר:

הן אמת דאם סתמיות דברי הפוסקים לענין חלה שכתבו סתם ולא חלקו ש"מ דס"ל