מהרי”ל (מנהגים) צט

הסופר לשם מצוה כי אם להתפאר וח"ו שמא לא נתקבל התפלה מתוכם. ואמהרי"ל שגגה הוא ביד המגיהים את הספרים של הצבור שמא המסדר הוא היה גדול יותר מהמגיה וגם אם מלא את לבו להגיה שום סדר או רוצה להגיה כל הספר מראש ועד סוף ודוקא דברים פשוטים וידוע לכל טעיותם אבל דברים דאית בהן פלוגתא חלילה ליה להגיה אליביה שום אחד מהם אך היה מרגיל על לשונו לומר מבחוץ לפי הנראה לו ולא לכותבו בספר. דרש מהר"י סג"ל כל מה שאדם חטא כל השנה יהא כולל תוך וידויו ויתודה עליו. כגון אם ח"ו אכל דבר איסור יאמר על חטא שחטאתי לפניך באכילת איסור וכל כה"ג. ואם חטא אדם בינו ובין קונו שאין שום אדם יודע את חטאיו אסור לו לגלות לרבים ולהודיע במה שחטא רק אם יאמר לרבים חטאתי בסתם הרשות בידו רק שלא יודיע במה חטא. משל לאדם שמרד במלך וזלזל את כבודו אז יותר שאותו המורד מתפאר במרידתו נתרבה קלון המלך שכ"כ זלזל זה בכבודו. ה"נ המבדיל בין קודש לחול כשחטא נגד הקב"ה, ואע"פ שאומרים בכלל כל העבירות במה שאומר חטאתי עויתי פשעתי מ"מ קי"ל כראב"י דאמר צריכים לפרט החטא בהדיא כמו שרגילים לומר על חטא ונפרטי' בו כל חטא וחטא בפני עצמה וסמך לדבר מחטאת העגל כתיב ביה חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב. וכל היום של יה"כ יעסוק בתשובה ואל יאמר כבר פסקו הרחמים כי מקבלין בתשובה עד חשיכה. וגם אם מתודה אדם על חטאיו בי"כ זה יחזור ויתודה עליהם ביום כפורים אחר וכן יעשה כל ימיו אף אם לא חזר לאותה עבירה עוד כמ"ש דוד המלך ע"ה כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד אמהר"י סג"ל דלהכי אומר סליחות ביום כפורים שיש בהן שמות ויש בהן משפט דכתב מהר"ם שיש במסורת ב"פ ספ"ר כתיב כאן ספר שמי בכל הארץ וכתיב התם נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק מה להלן משפט אף כאן משפט ומה כאן שמי אף כאן שמי ר"ל ביום שנגמר המשפט יאמרו סליחות דאית בהן משפט ושמות. דרש מהר"י סג"ל דאומר אין לנו מלך מוחל וסולח אלא אתה ופוסק ואינו חותם ואומר אלהי עד שלא נוצרתי ואל יחתום ברוך אתה ה' האל הסולחן דהממעט בברכות לא הפסיד וכשיסיים אלהי עד שלא נוצרתי עד ע"י חלאים רעים יאמר ג"כ אלהי נצור לשוני. וכ"כ מהר"ם הואיל דאומר כל השנה לא יפסיד את מקומו, מהר"י סג"ל היה אומר כי כל מעשיהם תוהו ולא רוב ומותר האדם מן הבהמה אין בקמ"ץ והאריך בו ויש רוצים לומר שכיון לאותה ספירה. סוף דבר כל התפלה אמר ע"פ כוונת שערי צדק. זה מסר לו הר"ר (זעלמלין מערפורט) כדפי' לעיל בהג"ה. מהרא"ק כל ד' הקדושות די"כ אומרים קדושה רבה והוא כבודו מלא עולם. וכן נוהגין. וכהנים נושאין כפיהן ביוצר ואי עדיין שהות ביום לאתחולי גם מוסף קודם מנחה גדולה אומר אבינו מלכנו. ואם הוא שבת א"א אותו כל היום רק אחר נעילה לומר בו חתמנו בספר כו'. מהרא"ק דאומר אבינו מלכנו גם אם שבת קורין ליוצר בסדר אחרי מות מתחילתו עד בעדו ובעד ביתו א' החטאת אשר לו ב' כל קהל ישראל ג' ובעד העם ד'. יכפר עליכם ה'. צוה ה' את משה ו'. ובשבת מחלקין הראשונים לשנים בזאת יבא אהרן א'. בעדו ובעד ביתו ב'. למפטיר בפנחס ובעשור לחדש. ומפטיר בישעי' סלו סלו פנו דרך. בשעת ההפטרה מזכירין נשמות עיין בהג"ה דלעיל. מילה בי"כ פעם אחת והיו מוהלין בשעה שפוסקין צדקה אחר קריאת התורה ליוצר ואמרנו זכור ברית בשחרית והטעימו מן הכוס לתינוק הנימול וכן בכל פעם שחל מילה בסליחות או בשאר תעניות נוהגין לומר זכור ברית וסליחה אל תפר ופזמון יה איום. עכ"ה במהרא"ק. ואני מצאתי שמלין אחר שכנסו הספר תורה ליוצר ואחר המילה אומר חצי קדיש ומתפללין מוסף. ומסתבר האי ושמא היא היא ודוק בסיום ההפטרה אומר ש"צ אשרי יהללו חצי קדיש ומתפללין מוסף

במוסף אומרים מסוד ומסיים ג"כ פני מלך מוחל וסולח לעונות. שושן עמק אומרים