מהרי”ל (מנהגים) צה

לעמוד כשיתודה ש"צ ויתודה ג"כ עמו ואע"פ שיושב בשאר התפלה וכן אי' בגמ' דאמר בר המדורא אנא קאימנא קמי דשמואל והוא הוה יתיב כי מטא ש"צ לומר אבל אנחנו חטאנו היה שמואל קם. וכן מנהג מהר"י סג"ל כשהיה מתוודה היה עומד בכפיפת הראש כדרך שהיה שוחה באמרו מודים ולא כאשר עושין רוב העולם שמשתטחין על הקרקע דאז לא הוי מעומד. מהר"י סג"ל הקשה אמרי' בגמ' מאן דלא בעי שיהא קיים נדרו יאמר בראש השנה כו' א"כ ק' והא אמרינן כל נדרי ביה"כ לא בר"ה בשלמא למ"ד שאומר מי"כ שעבר מצי למימר דקאי אר"ה אלא למ"ד להבא קשה ותירץ מהרי"ל די"כ מתקרי נמי ר"ה כדכתיב ביחזקאל בעשרים וחמש שנה לגלותינו בר"ה בעשור לחדש ואיזה ר"ה שהוא בעשור לחדש הוי אומר הוא יה"כ. וכ"ת עדיין מ"ש ר"ה מן י"כ אלא לפי שביום כפורים איכא רוב עם הואיל והן בטלין ממלאכתם אף מלתקן אוכל נפש וכן אני ראיתי בפריש' אחת מפייט כל נדרי. $ (מנהג מגנצ"א) בליל כל נדרי וביומו עונין הצבור קול רם ואתה צדיק אחר שהתוודו עם ש"צ וש"צ כופל אחריהם:

$ כשמסיים ש"צ בפעם שלישית כל נדרי פותח. בקול רם ונסלח לכל עדת כו'. וא"א ככתוב בתורתך כו'. ומברך בקול רם ונעים שהחיינו דקי"ל דברכת זמן אומרים אפי' בשוק ואי אפשר האידנא לומר אותו על הכוס דאין כאן מי שיטעום דאף לתינוק לא יהבינן דילמא אתי למסרך וסבור שמותר לשתות דדבר קבוע הוא בכל שנה וגזרינן ומתפללין תפלת ערבית. וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בק"ש אומר כל הצבור בקול רם. אם שבת אומר ש"צ ויכלו. המלך הקדוש במגן אבות. ואח"כ פותח ש"צ בנעימות יעלה תחנונינו כו' ונוהגין לומר ד' תחנוננו קולינו. עתירתנו. אנקתנו. ואח"כ פותח פסוקים דשומע תפלה עדיך כל בשר יבאו. בריינוס אומר בקול רם כל פסוק ש"צ וצבור יחד ויש מקומות עונים פסוק אחד וש"צ אחד. ואח"כ אומר פתיחה ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים, גם בסדר וכן כי על רחמיך כו' ובסדר הזה סליחה סלח נא אשמות כו' וכן סליחה דתומת כו' ש"צ אומר בקול רם דרכך אלהינו כו' וציבור כופלין וכן למענך אלהינו כו'. צבור אומר אמנם אשמנו כו' חרוזה ראשונה. ומתחילין חרוזה האחרונה תעלה ארוכה כו' קול רם. וש"צ כופל תעלה כו'. וציבור אומר אל מלך יושב כו' וש"צ אומר פסוקים ואומר בקול רם חטאנו צורנו כו'. וצבור כופלין ואומר הצבור אותך אדרוש שתי חרוזות הראשונות וש"צ חוזר הן אתה כו'. וכן כל שתי חרוזות לצבור וש"צ חוזר הן וכו' עד כי עמך מקור חיים ואומר אז צבור אל מלך יושב כו' ש"צ פסוקים ואומר חיים חון כו'. כסדר הראשון עד כי יודע דרך עמדי. $ (בפראנקפורט) אומרים החטאנו אותך. ואומרים עד הן אליך. והקהל אומרים אותו ב' חרוזות. וכן כל החטאנו עד גמירא:

ואז מפסיקין ג"כ באל מלך וגו' ופסוקים. וגומרין את כולו כסדר הראשון כן סדר מגנצ"א. ויש מקומות שאומר חטאנו דאדברה תחנונים בכל סדר זה שפירשתי ש"צ גומר הכל עד מנגד עיניך. ואז אומר ציבור אתה מבין חרוזה ראשונה ופותחין בקול רם חרוזה האחרונה שמך מעולם כו' וש"צ כופלו. וגומר ש"צ התפלה והפסוקים אם הוא ליל שבת אומרים אל רחום שמך. ואם אין שבת אומר אבינו מלכנו. ואם שבת א"א במה מדליקין דאין לומר וטומנין כדפי' לעיל. קדיש. עלינו. קדיש יתום. שיר היחוד אמהר"י סג"ל מנהגא הוא ששוכרין גוי לשמור הנרות בליל כל נדרי בב"ה אז יזהר כל אדם שלא יאמר לגוי שום אמירה כגון אם כבה הנר אל יאמר להדליקו שנית או נפל אל יאמר להקימו או אפי' לסלק השעוה שנטף כבר אל יאמר לגוי וכה"ג. דאמירה לגוי שבות והרבה קלקולין אתו מזה. וכי מאי איכפת לישראל מעתה הואיל ויצא ידי חובתו שהדליקו לכבוד היום בראשונה מה לו שוב לחוש בקלקול הנר. וכן ראיתי שכבתה נר של מהר"י סג"ל פעם אחת ביום כפור ולא אמר להדליקו שנית ועוד אמר דאמירה לגוי אסור בו מאחר דצריך להבדיל לאורו כמו שאפרש לקמן אי"ה. ואם אמר לגוי לעשות