מהרי”ל (מנהגים) צב

כלפי צפון וקורא לר' זלמן המכונה שלפרמו"ל להלקות אותו

סעודה מפסקת אשר סועדין לאחר תפלת מנחה אמהרי"ל דכל אדם ימהר בה שיגמור טרם שקיעת החמה ולא משום שמא יאכל בין השמשות שהוא ספק לילה אלא משום דצריך להוסיף מחול על הקודש וכן בא"ח משום שנאמר מערב ועד ערב תשבתו שבתכם. ולהכי נמי במוצאי י"כ יוסיף להמשיך תעניתו תוך הלילה. לכן שגגה ביד ההמון שטורח עליהם כשש"צ מושך בתפלת מוצאי יום כפורים תוך הלילה דהא צריך להוסיף ג"כ ביציאתו. מדפריך פ"ק דר"ה אין לי הוספה אלא בכניסתו ביציאתו מנין ת"ל מערב ועד ערב עד ועד בכלל ובכניסה ילפינן מדכתיב ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש משמע דיש להוסיף עינוי קצת מן התשיעי על העשירי. ומצוה להרבות בסעודת עי"כ שיוכל לסבול את התענית של מחר וכתיב ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש וכי בט' מתענין והלא בעשירי מתענין אלא מעלה על מי שאוכל בתשיעי כאלו התענה ט' וי'. משל למלך שצוה על בנו שיתענה פעם א' בשנה אז מצוה להאכילו ולהעניגו כדי שיוכל לסבול התענית. וכן בא"ח. ואמהר"י סג"ל שבהדיא פרש"י פ"ק דר"ה על זה שמשום הכי אסור להתענות בעי"כ וכן הוא בתוס' בר"ה שאסור להתענות בעי"כ ואיסור גדול ביד המתענה פן ח"ו אתא לידי כרת למיכל ביום הכפורים דקשה עליו להתענות ב' ימים רצופים. לכן ירבה סעודה להקל עליו, וכן במוצאי י"כ ירבה סעודה שנא' מערב ועד ערב. כל אדם יזהר שלא יאכל בסעודה המפסקת דברים המחממין כגון מיני בשמים וכן מוריקא שקו' (זאפרן) ויין טוב וביצים פן ח"ו אם יראה קרי אין מתירין לו לטבול כי יום הוא שאסור להושיט אפי' אצבע קטנה במים ואמהר"י סג"ל שכן ראה ברבותיו ששתו מים ואכלו פרי שקורין (ערד עפיל) כדי להתקרר להשמר בנקיות ואומר שכן ראה מרבו המובהק מהר"ש שהיה נוטל הפרי הנזכר במים להצטנן במאד ואכל ונתן לכל בני ביתו וכן ראה שעשו אפי' זקנים גם אם פסק תאותם שתופר האביונה. שמא עשו ללמוד לאחרים להזהר. ולא יאכל יותר מדאי פן ח"ו יבא לידי קלות ראש. אמהר"י סג"ל שכן אסור לאכול מיני מאכלי חלב בעי"כ דהוא מרבה קרי כדאי' התם בפ"ק דיומא ת"ר זב תולה בכל מיני מאכל והולך ומונה ג"כ חלב ואמהר"י סג"ל דגם אם מקרר הוא מ"מ מרבה את הזרע ואמר שמנהג פשוט היה (באושטרייך) שבעי"כ בשחרית אכלו כל העם מאכלי חלב וכן במדינת אשכנז. ושאל הרב הנז' את פי מהר"ש וסתר המנהג הגמ' הנזכר. והיה מודה מהר"ש לדבריו וטעם המנהג לא נתפרש. שאלו למהר"י סג"ל על שנדרה שלא לאכול בשר ולא לשתות יין רק בשבתות וימים טובים מה דינה בעי"כ. והשיב שמותרת לאכול בכל רצונה ולשמח לבה ביום זה דנמי מתקרי י"ט. דין תענית חלום בעי"כ עיין לעיל. דרש מהר"י סג"ל מתי שפוסק אדם סעודתו שוב אסור לו לאכול ולשתות עוד גם אם עוד היום גדול. אכן נשים וקטנים שאין יודעים איסורא זו אם חוזרים ואוכלין או שותין אין מוחין בידם כיון שהם רגילין בכך שמא אינם מקשיבים מוטב יהיו שוגגין ואל יהו מזידי' אכן היודע האיסור אסור לו הואיל שפסק

בערב טרם הולכין לבה"כ יערוך כל אדם שלחנו כבשאר י"ט וידליק הנר. ואמר מהר"י סג"ל שלא יברך על אותו הנר. אלא א"כ כדאירע י"כ בשבת. וכן הוא במרדכי תחילת הלכות י"כ. ולא נהגינן כא"ח אשר העיד בשם הרא"ש לברך אף דלאו שבת הוא. ואת הנר אשר מדליק $ שאלו ממהר"י סג"ל אם מותר להטמין כשחל י"כ בשבת כדי לאכול במוצאי שבת והשיב שאין להטמין דוקא לשבת ושם מותר משום דאוכלים בשבת: $ אדם לשלום ביתו נהגינן האידנא כלישנא דפרק מקום שנהגו דקאמר מקום שנהגו להדליק מדליקין ומדליקו בחדר משכבו ואז הוא מונע את עצמו מלקרב לאשתו. דישראל