מהרי”ל (מנהגים) צא

אוילים מדרך פשעם ומעונותיהם יתענו. ויצעקו אל ה' בצר להם וממצוקותיהם יושיעם ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם. נפש תחת נפש

כל אלו מלקוטי פסוקי דבספר תהלים מזמור סימן ק"ה ורובא דעלמא מוסיפין לומר גם פסוק זה מספר איוב וז"ל. אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר

ועושה כסדר הזה ג"פ. ואח"כ מניח ידו על ראש התרנגול תבנית סמיכה וסומך עליו ושוחטו לאלתר תיכף לסמיכה שחיטה. אמהר"י סג"ל אשה מעוברת תקח שתי כפרות האחד בשביל העובר. מהרי"ל נהג ליטול תרנגול לבן לכפרה דחטאים אדומים הם ויתקיים ביה אם יאדימו כתולע כצמר יהיו. דרש מהר"י סג"ל יש מקומות שנותנים הכפרות גופן לעניים והוכשר מנהג ריינוס שנותנים מעות שוים לעניים דאז לא מתבייש העני מלקבלם. אבל כשנותנים את התרנגול גופי' אומר העני זה השליך עונותיו על תרנגול זה ונבזה אני לו ששלחו אלי. טבילת ערב י"כ אמהר"י סג"ל יש פוסקים לטבול אחר סעודת המפסקת בערב כי עיקר הטבילה משום תשובה היא ויותר שיקרבנה לעצומו של יום יפה הדבר. אמהר"י סג"ל דנראה לו להביא ראיה דמשום תשובה היא דהא נוהגין אז לטבול אנשים ונשים נערים ובתולות בר מצוה ובת מצוה. בשלמא אנשים טובלים משום טומאת קרי או שמא נגעו בשום טומאה אך נשים אמאי טובלות הא אינן] פולטות וכן הזקנות וכן נערים ובתולות שברור להן שנקי גופם מטומאה אלא ודאי משום תשובה היא וכן בירושלמי אי' מעשה בריבה אחת שנשבה בין העכו"ם וכשפדאוה הטבילוה על מה שהאכילוה איסורין וכן טבילת גר כשנתגייר טובלין אותו משום תשובה וכיון דטבילה זו משום תשובה היא גם אם טבל בערב ר"ה ולא ראה שום קרי אח"כ ולא נטמא מ"מ יחזור ויטבול האידנ' לטהר לתשובה. ויש דעות נוטים שיש לטבול קודם מנחה וכן נוהגים כדי שתפלת מנחה וגם וידוי תעשה בטהרה ובנקיות ואותו הוידוי שקודם סעודה המפסקת היינו משום דחיישינן פן ח"ו יהיה שכור מסעודתו או יחנק בסעודתו ומת בלא וידוי פשע וכן בא"ח ויש מפרשים דטבילת ערב יה"כ משום טהרה היא כדאיתא במדרש ישראל נקיים הם כמלאכים. ואמר מהרי"ל דלפי זה נראה אשה ששמשה תוך ג' ימים קודם י"כ צריכה לכבד ביתה בחמין שלא תפלוט שכבת זרע ואח"כ תטבול כמו במתן תורה שפרשו ג"כ ג' ימים דכתיב היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה ודוקא שלא בשעת סמוך לטבילתה או שלא בשעת סמוך לווסתה דבאותן שעות אל תכבד שמא תשחית זרע ההריון. דאין אשה מתעברת כי אם סמוך לטבילתה או סמוך לווסתה ויש נוהגים לטבול לאחר מנחה סמוך לחשיכה דחיישינן דילמא יטמאו בקרי אחר טבילה אם יקדימו. ואמהר"י סג"ל שראה מרבותיו שהיו טובלין קודם מנחה כדפי' לעיל. וכן היה נוהג הוא בעצמו והיה טובל ג"פ בין בער"ה בין בערב יה"כ וכן איתא ברוקח משום שנא' מקוה ישראל שלש פעמים בקריי'. וגם אותם שטובלים משום תשובה מודים שיהו טובלים קודם מנחה כדי להתפלל בנקיות ובטהרה והא דאשכחן דמהר"ם היה נוהג לשפוך תשעה קבין על ראשו שהוא סבר הטעם דמשום טהרה היא כי כמה בעלי קריין די להן בהכי אע"פ דקי"ל כר' יהודה בן בתירא דבעלי קריים בזמן הזה אין צריכין טבילה מ"מ משום טהרת ראש השנה ויום הכפורים בעי

במנחה בעי"כ מתפללין עד עושה השלום ואומר וידוי ועל חטא. וש"צ חוזר ומתפלל י"ח ואין מתודה ולא אומר על חטא באותה תפלה. מנהגא באשכנז שכל הקהל לוקין מלקות ארבעים בבה"כ אחר תפלת מנחה שמתוך כך יתן אל לבו לשוב מעבירות שבידו. לא"ח. מהר"י סג"ל היה רגיל בעצמו הולך על המגדל ומטה פניו $(מהרא"ק) ערב י"כ נהגו העם ללקות והלוקה לא יושב אלא מוטה ואומר בשעת ההלקאה וידוי אשמנו. והמכה הוא אומר והוא רחום. וברצועה של עגל מכהו שנא' ארבעים יכנו ולא יוסיף. וסמיך ליה לא תחסום שור בדישו. אמהר"ש שיכולין להלקו' ולטביל בעי"כ מתי שירצה רק שיהא קודם לילה:$