מהרי”ל (מנהגים) פט

לשם שמים. וכן העשיר לא יתגאה על העני במה שמרבה צדקות ומעשרות יותר מן העני. שמא פרוטת העני שנותן לצדקה מקובלת מכפל כפלים שנותן העשיר. ושמא עדיין לא פטר העשיר את נפשו בכל מה שנתן. וראיה מנקדימון בן גוריון שהיה עשיר מופלג כדאי' במס' כתובות פ' מציאת האשה היה פוסק לנדוניית בתו אלף אלפי דינרי זהב חוץ משל חמיה. והיה פורס בגדי צבעוני' ושראי' לדרוס עליהן תלמידים ההולכין לבית המדרש ואח"כ נתנם לעניים וכה"ג היה מרבה צדקה לבסוף חזרו בניו על הפתחים דלימים הלך ר' יוחנן בן זכאי ומצא אותה הבת שהיתה מלקטת שעורין מבין רגלי בהמתן דערביים מחמת רוב עוני אלא ודאי משום שעדיין לא מלא ממונו בצדקה כראוי כדמסיק שם לפום גמלא שחנא

פתח מהר"י סג"ל פעם אחת בשבת דקודם ר"ה לפ' נצבים ודרש כתיב בסדר נצבים והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה וגו'. וכתיב בתריה ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו'. והבטחה דאלו פסוקים לא היו ולא נעשו עדיין מעולם לכן אל יהא אדם מסופק הלא הבטחה היא מפי הקב"ה להביא ולמהר את הגאולה כשעושים תשובה ועוזבים מעשים הרעים לכן כל אדם יתחרט על חטאיו הן קטן הן גדול ויעשה תשובה ואל יתרשל ויאמר עדיין יש לי פנאי פן ח"ו יטרף לו השעה. וכן אל יאמר עונותי הם מרובין או גדול התשובה לא יכולתי נשוא את כל התלאה. לכן כתיב בההוא פרשה הנזכרת כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא וגו' כל הפסוקים עד כי קרוב הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו ר"ל היא התשובה. ולכן כתב בה המצוה הזאת משא"כ בשאר מקומות כתיב הזה אלא ר"ל מצוה מבוארת דהיינו תשובה קרוב בפיך ר"ל בוידוי פה על העבירות ובלבבך ר"ל להרהר תשובה בלב והיא עיקר תשובה וכן איתא התם דהרהור תשובה מועיל דאם רשע גמור קידש אשה כו' חוששין לקידושין שמא הרהר תשובה בלבו אלמא דהרהור תשובה מועיל. וע"כ במאד מאד יזהר האדם בלשון הרע שלא לספר הלא עבירה גדולה היא כאחד ראשי עבירות דע"א וגילוי עריות וש"ד ויש בה לאו ועשה דכתיב השמר בנגע צרעת ר"ל השמר מלשון הרע המביא לידי צרעת. וכ"ת מנלן דהזהיר כאן על לשון הרע. $(בסמ"ק) מוכיח במצו' לא תלך רכיל דלשון הרע גדול משלשתן דבכולן כתיב גדול. ובלשון הרע כתוב לשון מדברת גדולות:$ הלא על שבע עבירות נגעים באים י"ל משום דסמיך ליה זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים וגו' והיא לקתה בצרעת על שספרה לשון הרע באחיה מרע"ה ובעי התם יכול בלב כשהוא אומר השמר בנגע צרעת הלא בלב אמור. ר"ל דהשמר לאו הוא וכל אדם יכול לומר בלבו שלא לעשות דבר ובזה קיים הלאו הא מה אני מקיים זכור הוי אומר בפה שלא לספר לשון הרע. והדברים ק"ו. ומה מרים אחות משה שעשתה לו כמה טובות שעמדה אליו להעלותו כשהיו משליכין אותו היאור ורבות כאלה כדרך אחות לאח. מ"מ על שספרה לה"ר עליו פרחה בה צרעת המספר לה"ר על חבירו עאכ"ו. וכן יזהר כל אדם שלא לגזול אפילו אבק גזל שנראה בעיניו שאין בו שום גזילה. על דרך בעלי בתים שגובין מסים ועולים ביניהם שאומר אחד חבירי יתן יותר ממני ולא נראה בעיניו דגזל הוא והלא אבק גזל מיתקרי וטוב להרחיק ממנה הלא עבירה גדולה היא לכן ייחד הפייט זאת העבירה בתפלת נעילה ביום הכפורים באתה הבדלת וז"ל מציל מעושק ידינו והוא לשון עשוק וגזול. וכן יזהר כל אדם בחנופה שלא להחניף לחבירו לומר אדם יפה אתה במעשים ובלימוד ובתואר וכה"ג הלא עבירה גדולה היא. וכן ישמר שלא להתלוצץ לומר אעשה ליצנות בפני הבריות למען יאמרו עלי שאדם נחמד אני וארבה בתחבולות בפניהם ויחכו שקורין (לאכין) הלא עבירה גדולה היא דכל המתלוצץ תחילתו סורים וסופו כלייה ויורש גיהנם אך לשמח חתן וכלה מצוה להתלוצץ בפניהם לשמחם.