מהרי”ל (מנהגים) פג

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לשמוע בקול שופר

זמן וכדאיקלע יום ראשון בשבת מברכין זמן בשני. הואיל ואין תוקעין בראשון. אכן כששניהם בחול מברכין זמן בראשון ולא בשני. גם לא יברך בשני זמן אפי' בלחש בשעה שעונין הציבור אמן דדוקא במגילה עבדינן הכי וכן באגודה פ' אחרון דר"ה ופ"ק דמגילה: זה הסדר מן השלשים קולות תקיעה שברים תרועה תקיעה תקיעה שברים תרועה תקיעה תקיעה שברים תרועה תקיעה שב תקיעה שברים תקיעה תקיעה שברים תקיעה תקיעה שברים תקיעה שב תקיעה תרועה תקיעה תקיעה תרועה תקיעה תקיעה תרועה תקיעה גדולה אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון בשבת דאין תוקעין א"א אשרי העם: אשרי יושבי וכו'

כתב ברוקח מאי שנא שופר דעבדינן מכח ספיקא אי גנוחי גנח אי ילולי יליל מה שאין כן בשאר המצות. הקשה מהר"י סג"ל והלא כמה מצות עבדינן הכי כמו תרי ימים טובים מכח ספיקא וכה"ג הרבה. ואמר דנר' לו ליישב כמו שאמר רב האי בתשובה באשר"י דהכי פי' מאי שנא דעבדינן תרועה ושברים מכח ספיקא והלא אם האחד אמת אין האידך כלום ואפ"ה עקרינן שבות י"ט ועושין את תרווייהו. אמהרי"ל שפסק בא"ז שופר הבא מחוץ לתחום בר"ה מותר לתקוע בו באותו היום ודוק נמי כן בא"ח. ואמר מהרי"ל שדין זה לא נמצא בשום פוסק יותר אך שאר פוסקים דברו מלולב ואתרוג דאתי מחוץ לתחום. וכן ראיתי מעשה במהר"י סג"ל שהוא בעצמו תקע במגנצ"א בשופר של איל שהובא בו ביום (מערפורט) מחוץ לתחום. אמהרי"ל הא דאמר כל שנה שאין תוקעים בתחלתה מריעים לה בסופה היינו דוקא שאם מזידין שלא לתקוע אבל אם נתבטל התקיעה מחמת אונס לא יאונה להם כל און. אמהר"י סג"ל מה שתוקעין ומאריכין בתרועה יותר מאשר פסקו רז"ל אין בזה נפקותא דלא נתנו חכמים שיעור רק