מהרי”ל (מנהגים) פ

דוקא לחומרא כדאפרש לקמן בעז"ה. ולעולם קורין פרשת נצבים קודם ר"ה וסי' קומ"ו ותקע"ו. ותקופה נופלת בתשרי. בשחרית דר"ה היה רגיל מהרי"ל לאכול (כרתי שקורין לאו"ך) ולא בירך עליו דמחמת הסעודה בא וכן נהג לאכול קישואין. ואם חדשים הן לו היה מברך שהחיינו ותו לא מידי ושמא משום דקישואין מקררין ביותר ורגילים לאכול בר"ה דמונעין מהרגל דבר. אמהרי"ל דיש רבותינו אומרים שיורי עצי אש מיום ראשון אסורים להבעיר בשני כמו ביצה שנולדה בזה אסורה בזה. והקשה מהרי"ל מאחר דבי"ט של גליות הנשאר מהבערה שחרית מותר בצהרים באותו יום. א"כ הכי נמי ממה נפשך יהא מותר בשני אם הן קדושה אחת. ואם שתי קדושות מכל שכן יהא מותר: מפי מהר"י סג"ל בכל מלה. דקדוק הלכות תפלה תפלת ראש השנה

מלך תר תי"ו בקמ"ץ ולא בפת"ח. בכל מה יפעל ב' בפת"ח ולא בשו"א המליכוהו ה' בחיר"ק ולא בפת"ח. אראלי ל' בדג"ש וא' בפת"ח ולא בציר"י. מדין גמור הג' בקמ"ץ ולא בשו"א. המ"ם בשור"ק ולא בפת"ח. אלהים חיים ומלך מ"ם סגו"ל. נפקדה ק' בשו"א ולא קמ"ץ וכן נזכרה. בשבת אומר זכרון שופר אפתנו. $ במגנצא ב' ימי ראש השנה ויום הכפורים אומר קדיש ראשון בניגון כל קדיש ראשון די"ט. מהר"י סג"ל היה רגיל להיות בכל שנה ש"צ ראשון של ר"ה וי"כ כל היום והיה מעמיד חשובים אחד מימינו וא' משמאלו בר"ה ויום כפורים כדאיתא בא"ח בהלכות י"כ דוקא וכן רגיל להיות ש"צ בליל ט' באב וכן בהושענא רבה ופעם אחת נטל הס"ת מיד הש"צ בשמיני עצרת לתת מי שבירך לקהל על מתנת יד. ואיחרו הס"ת בידו והצבור בקשו ממנו שהוא יכנסנו ויתפלל תפלת הגשם. וכן עשה. בר"ה מתחיל המלך היושב. ואמהר"י סג"ל יתחיל בחשאי וילך וירים קולו במתון כדי שישמע במורא ובאימ' וש"צ יחזור ברוך אתה דישתבח. וכן לעלם ולעלמי עלמיא דיהא שלמא וכופל לעילא בקדיש: $ וכשחל ראשון בשבת אז מדלגין תעי"ר ותרי"ע. ואדרת ממלכה. מלך ממלט מרעה. ואאפיד נזר. ומתחילין ביום שני שמו מפארים וכל אותן חרוזות. ואדר והוד. וכשמגיע לחרוזה עמוסך מדלג עד קרית משוש. ישפוט תבל והוא באחד אתן לפועלי צדק עד אדון אם מעשים. דכל אלו הפיוטים דוגמת אידך דמדלגין וממחרת ביום ב' אומר במקומ' מה שדילג היום עד אדירי איומה. אאפיד. א' פת"ח ולא בסגו"ל. הפ"א בחיר"ק ולא בחול"ם. אדירי איומה יו"ד בשור"ק ולא מלאפו"ם. ותפלתם באהבה ולא אמר מהרה. שבכל יום ערב ובקר ולא אמר עת. באהבה רבה היה אומר הגדול הנורא ולא אמר הגבור. והאר עינינו במצותיך ודבק לבנו במצותיך. ואם שבת א"א אבינו מלכנו וכן אם ר"ה ה"ו א"א אבינו מלכנו בע"ש במנחה ולא במה מדליקין ובמגן אבות אומר המלך הקדוש שאין כמוהו אמהר"י סג"ל שיש לומר ותודיענו בליל ר"ה שחל במוצאי שבת אע"ג דכתיב בו מועד וחגיגת הרגל מ"מ מנהגנו לאומרו הכל בלי שום דילוג וכ"כ בא"ח כי היכי דאמר במוצאי י"ט בהבדלה בין יום השביעי לששת ימי המעשה דאמרי' כי סדר הבדלות הוא מונה הכי נמי סדר התיקון הוא אומר. אין אומרים בר"ה ובראשי חדשיכם ולא והשיאנו. בק"ק ווירמיישא נוהגין לומר מעריבים הלילות דר"ה משא"כ בכמה קהילות ואמהרי"ל דתלי באשלי רברבי דווירמייז"א נוהגין אחר הרוקח אשר שם מנוחות כבודו ז"ל. ואזיל לטעמיה דבערב ר"ה מתענין ומשלימין. וע"כ מאריכין במעריבים עד חשיכה ובשאר מקומות נוהגין ע"פ שאר רבותינו דאין משלימין. ואגב שמאריכין בליל ראשון ג"כ עושין בליל שני דיש מתענין נמי בר"ה אם אירע לו תענית חלום. ועוד שלא יבשלו הנשים מבעוד יום ראשון על השני דלא אמרי' דקדושה אחת הן כי אם לחומרא. לכן צריכין גם בר"ה להמתין עד הלילה דוקא. בי"ט דגליות מנהג הוא לפתוח התיבה כשמתחיל ש"צ תפלת י"ח וכשמגיע לקדושה נועלין וטרם שאומר לדור ודור פותחין. והכהנים כשעולין לדוכן נועלין וכשיורדין פותחין לומר אבינו מלכנו ובסיומם