מהרי”ל (מנהגים) עו
Maharil Minhagim 76 · מהרי”ל (מנהגים) · free full Hebrew text
Open in the reader →דעשרת ימי תשובה אין חייבים להשלים ה"נ לא שנא עיין ג"כ לעיל. אמר מהרי"ל שכן רגיל הוא להורות על תענית חלום בע"ש משלימין מק"ו דהא שבת עצמו מתענין בו תענית חלום. וכן כל תעניות הכתובים הקרוים קריאת תעניות נמי צריך להשלים ודלא כמהר"ם אשר פסק דיש להשלים עד אחר יציאת ב"ה. שאלו למהר"י סג"ל אם צורך לקבל התענית בימים הנוראים מבעוד יום כשאר תעניות והשיב שמהר"ם כתב שאין צורך. שאלו לפני מהר"י סג"ל אותם בני אדם שמתענין מ' יום קודם יום הכפורים היאך מותרין להתענות בשבתות ובר"ה. והשיב שלא כדין עושין שמתחילין בר"ח אלול כדרך שעלה מרע"ה בפעם שלישית לקבל לוחות האחרונות. אך יקדימו להתחיל מט"ו באב ואילך ואל יתענו לא בשבתות ולא י"ט של ר"ה. ואין להקפיד אם אין כל הימים תוך מ' יום של מרע"ה. שאלו קמי מהר"י סג"ל איך עושין בתענית חלום בערב י"כ. ואמר דיכול לאכול ויניח להיטיב לו חלומו. וכן אי' בגמ' בר בריה דרבינא כולי שתא יתיב בתעניתא בר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכיפורים ופי' ראבי"ה דבתענית חלום מיירי ואמר מהרי"ל הרוצה להחמיר ולהתענות יאכל סעודה המפסקת עם בני הבית. ודוגמא תענית חלום בערב ט' באב דצריך נמי לאכול סעודה המפסקת כדפי' שם. ואמהר"י סג"ל דמגמ' דלעיל נמי משמע אל להתענות תענית חלום לא בפורים ולא בשבועות תענית הואיל ואתא לידן נימא ביה מילתא. הלכות תענית
שאלו לפני מהר"י סג"ל אם מותר לשפשף פיו בקם ממטתו ביום התענית. והשיב דהוא אינו מונע מלעשות אך כופף צוארו שלא יזובו המים לגרון. וח"ו לעשות כן ביום הכפורים. אמהר"י סג"ל גם אותם שלא שמעו שקבלו הצבור עליהן תענית בה"ב יכולים להכניס עצמן להתענות עמהן. אמר מהר"ש יחיד המתענה מתפלל עננו אפילו בכור בערב פסח ולא סבירא לן כמ"ד אין היחיד מתפלל עננו כ"א בתענית ציבור אמר מהר"ש על אחד שאכל אגוז לוז שקורין (העזיל ניס) בתענית שא"צ להתענות יום אחר כשאומ' יום זה. על אחד שטעה ואכל בעשרה בטבת הורה אליו מהרי"ל להתענות בה"ב. אמהרי"ל בתענית ציבור אומר אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו. וכן מי שלא התענה יאמר ג"כ ואמר מי שבירך לקהל. פעם אחת גזר מהרי"ל שלא לאכול בשר בכל יום ב' עד ימים נוראים וחל ט"ו ביום ב' ולא רצה מהרי"ל לאכול בשר אע"ג דמתקרי י"ט דהא הוא במנין ארבעה ראשי שנים גמ' פ' בכל מערבין. שבת אין מתענין בו שעות פירש"י שאסור להתענות בו קצת לשם תענית. ואמר שארי הח"ר משה ז"ל לפני מהרי"ל מכאן משמע מה ששוהין בריות סעודתן במקצת היום בשבת שחל בהן תענית מיתת אב ואם לא כדין הם עושים. והורה אליו הרב וכן הורה אלי מהרי"ל נמי שלא לשהות סעודת שבת על תענית אמי שחל פעמים בשבת. וכן הורה מהר"ש ממנהגי מהרא"ק. תענית שקיבל עליו היחיד צריך שיקבל עליו מבעוד יום ולומר בתפלת מנחה אהא בתענית יחיד למחר אדכריה רב יהודה לרב נחמן בריה יחיד שקיבל עליו תענית קובע ברכה לעצמו מתקיף ליה רב יצחק נפחא וכי יחיד קובע ברכה לעצמו אלא א"ר יצחק בשומע תפלה. אי שכח ולא אידכר אומר קמי יהיו לרצון דאלהי נצור. ומי שיושב בתענית בשבת או בי"ט שאין בו שומע תפלה אומר עננו בסוף התפלה באלהי נצור כשמגיע לויהיו לרצון מסתמא הואיל והתירו להתענות התירו נמי לומר ענינו דומיא דיום הכיפורים שהוא יום הדין בשם החסיד ז"ל. ובערב יום כיפורים מותר לישב תענית חלום. ובלבד שיאכל סעודה המפסקת מבעוד יום. אדם שהתענה בשבת לא יתענה באחד בשבת בחנוכה אלא ימתין עד לאחר חנוכה ויתענה אבל המתענה בי"ט משום חלום יתענה בי"ט שני. (הג"ה) ראבי"ה כתב דאין להתענות תענית חלום בזמן