מהרי”ל (מנהגים) סז

מקום פטור דזה מותר כדאי' פ"ק דעירובין דגרסי' שופכין מים. אמהר"י סג"ל בתי כסאות העשוין ע"ג המים צריכין שיהיו עשויין לשם מחיצה אם רוצה לעשות עליהן צרכיו בשבת. שאל מה"ר מיישטרלין יצ"ו ממהרי"ל ע"ה מבואות שלנו בעיר מוקף חומה שנפלו קורה ולחיים בשבת אם אמרינן שבת הואיל והותרה הותרה כי הח"ר זעליקמן יצ"ו העיד משמי' דמר הלכה למעשה לאסור ואמרתי לו שמא היו פרצות בחומה והשיב איני יודע. ונ"ל אשר שמעתי שהתירו פעם אחת בארץ (אושטרייך) גם נ"ל קצת ראיה להתיר מתוס' פ"ק דעירובין דמתיר בחצירות. וא"כ אותן עיירות שלנו המוקפות חומה ומחיצונה קיימא נחשבי' כחצירות של רבים. וראיה מיהודי הדר לבד בכרך שהגאונים קראום חצירות ואם נתיר בחצירות נתיר כמו כן כאן. והשיב בתשובה תיקוני מבואות שנשברו בשבת בעיר מוקפת חומה כבר איפלגו בה קמא דקמן מהר"א קדוש הי"ד היה נראה לו להתיר מטעם דחשיב דהיהודים הבאים בשבת ומחיצות חיצונות קיימים כמו שכתב ואמר לנו מורי הש"ר שכך רצה ג"כ מה"ר הלל בהיותו באותה מדינה יוצק מים ע"י הר"ם סג"ל. אבל מורי הש"ר לא הודה לדבריהם וראיה ברורה לא הגיד לי. ואני הבאתי ראיה מסמ"ק דמספקא ליה בהג"ה. ועוד הבאתי להם ממה שקרא כרמלית חצר שישראל וגוים דרים בה באחד מחיבורים או בתי'. ועוד הבאתי ראיה מספר פרנס שכתב שם כשהיו הגוים משברין התיקונים ברוטנבור"ג והתיר מהר"ם שהגויות היו מביאות כו'. וידוע שרוטנבור"ג עיר מוקפת חומה דלתים ובריח מימות מהר"ם וטעמא נ"ל כדלעיל דיהבו לי' רבנן דין כרמלי' כשיש ב' יהודים אוסרים זה על זה דאפי' לטלטל בתוכו כלים ששבתו בתוכו טפי מד' אמות אסרו כי היכי דליפוק ישראל ולא ילמוד ממעשיו. ועוד נ"ל כיון שיש לגוים דריסת הרגל במבוי לא דמי לכותל שבין שתי חצירות דאין להם דריסת הרגל זה על זה ולהכי צריך שני פסי' או צורת הפתח לסלק דריסת הרגל תדע דמנהגנו בסוף מבואתינו צורת הפתח ולא סגי בלחי כמו כלה לרשות היחיד אחר. ושוב מוכיח מהר"י סג"ל עוד דכל העיר ככרמלית דהא יש רבוותא אוסרים להוציא בי"ט רק מפתח של אוכלין אע"ג דאין עירוב והוצאה לי"ט רק משום חומרא. ואפ"ה מוציאים ונושאים ונותנים בתוך העירוב בלא עירובי חצירות ובלא שיתוף אלא אמרי' דמה שמחוץ למחיצה קורה ולחי שלנו הוי דינו ככרמלית ומעתה בשבת אם ניטלו קוריו בטלו מחיצות והוי כפרוץ לכרמלית ואסור. ושלום:

הלכות שבעה עשר בתמוז תמוז לעולם ראש חדש שלו ב' ימים והשני שהוא ראש מניינו אינו חל רק באחד דימי אגה"ז. ובו תפול התקופה ולפעמים מוקדמת לסיון והיא בשנת תי"א י"ט למחזור הקטן של י"ט שנה. ותענית שבעה עשר בתמוז הוא הנקרא בלשון חכמים כלשון הקרא צום הרביעי לפי שהוא רביעי לניסן אשר הוא ראשון לחדשי השנה. ואין יום התענית חל רק ביום שני של ר"ח באחד דימי אגה"ז ולא בימי בד"ו. ובאותו יום ג"כ חל ט' באב. ופורענות אין מקדימין ע"כ כי יפול י"ז בתמוז או ט' באב או י' בטבת להיות בשבת מאחרין ומתענין בא' בשבת מה שאין כן תענית אסתר דשעת גאולה היתה כי יחול פורים ביום א' ואין להתענות ביום ו' משום כבוד שבת מקדימין ליום ה'. ובי"ז בתמוז נשתברו לוחות הברית ממעשה העגל ובטל התמיד והובקעה העיר. ושרף אפוסטומוס הרשע את התורה והעמיד צלם בהיכל. ומי"ז בתמוז והלאה מתחילין הימים שנקראו בין המצרים ודין הימים ההם כלולים לקמן בהלכות תשעה באב. לפרשת פנחס מתחילין סימני הפטרות דש"ח נו"ע אר"ק שד"ש. מלבד שנת ה"ש או ה"ח מעוברת דאז מחלקים מטות ומסעי. וחל תענית י"ז בתמוז אחר פנחס מה שאין כן שאר השנים ומתחילין אז סימני $ סליחות לי"ז בתמוז בתפלת י"ח אלו הן אתאנו לך יוצר $