מהרי”ל (מנהגים) מח

שיש תחומין למטה. כך יש תחומין למעלה. $ אבל בשבת בכל ענין אסור מא"ז. הג"ה אשר"י פ"ק דביצה וכ"כ המרדכי פ' חביות וכתב שכן הוא דעת הלכות גדולות. אכן הר"ן כתב פ' חביות שיש מתירין אפי' בשבת וכתב שכן הוא דעת הרמב"ן:

$ ואין להקביל השכינה בי"ט חוץ לתחום. ועוד דנראה ברכת הלבנה כעין תחינה ואין לומר בי"ט אמנם העיד על רבו המובהק מהר"ש דלא היה מקפיד והיה מקדש גם בי"ט מוצאי שבת:

$ מאחר דרגל השבועות זוטרי בדינא משא"כ רגל פסח וסוכות וי"ט דר"ה דנפישין דינייהו מאד. ע"כ אסדר הלכות י"ט וכל דיני י"ט סמוך להלכות שבועות דפנויין אז לעסוק בדינין הללו. גם אם הם שייכים לכל י"ט ורגל:

$ הלכות יום טוב כל עי"ט א"א לא תחנה ולא למנצח. נשאל $ אמר מהר"ש ארז"ל כל העושה מלאכה בע"ש ובעי"ט אינו רואה סימן ברכה לעולם. אך ערב פסח יש לו דין אחר שאסור לספר וגם לא ליטול צפורנים מחצי יום ואילך ודינו ככל דין חול המועד:

$ ממהר"י סג"ל על סעודה שלישית בשבת שהוא עי"ט דשכחה עד אחר מנחה קטנה. אם מותר או מצוה לעשותה בפת או אם צריך לעשות במיני תרגימ' בלי פת והיה הדעת נוטה לעשות בפת אף ע"ג דאמר הלכה כר' יוסי בע"ש היינו דוקא היכא דהתחיל שאז לא יפסיק אבל לאתחולי אסור. שמא הני מילי ע"ש או עי"ט שחל בחול. אבל עי"ט שחל בשבת יבא עשה דחובת ג' סעודות למאן דמחייב פת וידחה סברת דלתיאבון שהיא דרבנן דאי הוי דאורייתא הוי ליה להפסיק אפי' התחיל בערב פסח. והשיב בתשובה מה שנסתפקת אי יש לעשות שלש סעודות בפת בעי"ט אחר מנחה קטנה וכתב דג' סעודות לידחי תיאבון דרבנן. דע דג' סעודות נמי דרבנן וקרא דג' היום אסמכתא וראיה מדפסק ר"ת דנשים חייבות בשלש סעודות דאף הן היו באותו הנס. והך סברא לא מהניא אלא למצוה דרבנן כגון מגילה וחנוכה וארבע כוסות דאם לא כן מצה וסוכה נמי נילף מהאי טעמא כדפי' התו'. וכתבת דהלכה כר' יוסי בע"ש היינו דוקא שלא יפסיק אבל אתחולי אסור. הא נמי ליתא אלא לדברי ה"ג. אבל רובא דרבוותא פסקי דמותר להתחיל בע"ש ועי"ט כדפסק רשב"ם אלא המרדכי מיישב ה"ג ומסיק דלהכי ראוי להחמיר שלא להתחיל. והיכא דאישתלי ולא עבד ג' סעודות קודם מנחה קטנה. כדאי הם יתר רבוותא לסמוך עלייהו בשעת הדחק ולעשות השתא בפת ולאכול מעט כזית מלמיעבד במיני תרגימא. דמיני תרגימא היינו מעשה קדירה כדמוכח התו' מתוספתא ודלא כרשב"ם דפי' פירות ובשר בלא לחם או לסמוך על השורטו"בל דקודם חצות. וכל זה התירו ע"י הדחק בע"פ שחל בשבת. אבל שאר עי"ט נראה דפת עדיף. ועוד רגילין להמתין הרבה במוצ"ש לי"ט אחר חשיכה קודם שיאכלו ויקדשו כי אינו מוכן כל דבר. משא"כ בליל פסח שצריך למהר בשביל התינוקות ואפיקומן תשכחו:

(הי לך קידוש הכוס מכל ימים הטובים) אי בשבת ויכלו עד לעשות:

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון וקדשנו במצותיו ותתן לנו ה' אלהינו באהבה (שבתות למנוחה ו) מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון (את יום השבת הזה ו) את יום חג המצות הזה (השבועות הזה) (הסוכות הזה). (שמיני חג העצרת הזה). זמן חירותנו. (זמן שמחתנו) מקרא קדש זכר ליציאת מצרים כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים (ושבת) ומועדי קדשך (באהבה וברצון) בשמחה ובששון הנחלתנו ברוך אתה ה' מקדש (השבת ו) ישראל הזמנים:

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה:

קידוש של ראש השנה ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר $(כלל לשהחיינו בכל ליל י"ט גם בליל שני אפילו בראש השנה ובד' לילות של סוכות אומרים אותו דגם לילות האחרונים רגל בפני עצמם הם מלבד שתי לילות האחרונים של פסח א"א שהחיינו דכולהו חג הפסח הם:

$ בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון וקדשנו במצותיו. ותתן לנו ה אלהינו באהבה (את יום השבת הזה ו) את יום