מהרי”ל (מנהגים) מג

הנאה לא. ומאור השמש שמברכין עליו היינו לפי שמתחדש בכל יום, מרדכי פ' אלו דברים בברכות. ומ"ש שאין מברכין מאורי האש במוי"ט משום דאין מברכין בורא מאורי האש אלא על אור ששבת דהיינו בשבת וי"כ שאין בהן מלאכה. אבל בשאר י"ט עושין אוכל נפש ואין האור שובת אין מברכין עליו, ע"כ:

בחול המועד של פסח א"א מזמור לתודה על קרבן תודה ונקרבת עמה חמץ כדאמר אין מביאין תודה בחג המצות מפני חמץ שבה. ונ"ל דגם בערב פסח לא היה לאומרו שהרי לא היו יכולין לאכול עד חצי היום וזמן תודה יום ולילה ונמצא ממעט זמן אכילתו והוי קדשים לבית הפסול שצריך להתענות, חיים פלטיאל תולע'. (הג"ה) ויש מקומות א"א בפסח מזמור לתודה דאין תודה נקרבת בפסח מפני חמץ שבה. ואנו נוהגים לאומרו. והמדקדק בדבר ידלג אותם שתי תיבות ומתחיל הריעו לה'. כמו שנוהגין בי"ט במזמור שיר ליום השבת שמתחיל טוב להודות מיהו אני רגיל לומר נמי בי"ט מזמור שיר ליום השבת. וליכא למיחש דהא סדר של שבת ותודה הוא מונה. כדמשני התם גבי ותודיענו בר"ה סדר הבדלות הוא מונה. מנהגי ריינו"ס גומרין ההלל בשני ימים הראשונים של פסח ולהלן אומר בדילוג כמו בר"ח ומברכין לקרא את ההלל לפי שבשביעי טבעו המצריים ואומר הקב"ה מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים לפני שירה. וא"ת עדיין ביום ז' וח' לא נימא אבל בחול המועד נימא לא קשה דאז הוי ח"ה חשוב משביעי שהוא י"ט. ורש"י יהיב טעמא שאין גומרין הלל בח"ה דפסח לפי שנאמר כאלה תעשה ליום שבעת ימים ואין חילוק בקרבנות משא"כ בח"ה דסוכות. שבת דחולו של מועד דפסח יוצר אהבוך. שיר השירים קודם קריאת התורה. ומברך כל אחד על מקרא מגילה. ואם י"ט $(בח"ה של פסח) א"א מזמור לתודה ומדלג כולו. ומתחילין לנגן פסוקי דזמרה:

$ האחרון בשבת אומר יוצר אהבוך וקרובץ של י"ט ושיר השירים. מרגלא בפומיה דמהרי"ל איני נהנה משום שבת השנה כמו משבת דחש"מ דיש י"ט לפניו וי"ט לאחריו והוא בעצמו מועד. ביום ראשון של ח"ה דפסח מתחילין לומר פסוקי המזמורים באריכות עד יום ראשון דסליחות דימי הנוראים קודם ר"ה. בשבת חש"מ המפטיר חותם מקדש השבת ואין מזכיר זמנים דאי לאו שבת אין מפטירין. ואומר לקדושה ולמנוחה וכן בתפלה אומר והנחילנו ה' אלהינו באהבה וברצון בשמחה ובששון שבת ומועדי כו'. (הג"ה) ביום שביעי של פסח אומר אופן ידועי שם וגאולי ים ליבשה. וקדושה אימת נוראותיך. ביום ח' מחוללת. אותותיך ראינו. בווינא ונוהגים לומר ביום אחרון קרובץ של אותותיך. אם חל שביעי של פסח בשבת אז אומר יוצר אהבוך אוהביך. ואופן וזולת השייכים לשבת דחול המועד וקדושה אימת נוראותיך. ובשני ימים טובים האחרונים של פסח א"א אל נא לעולם תוערץ. וביום ח' אומרים ויושע. פרח וצרח שייך ליום ז'. וא"א אתה הארת השייך ליום ח' אופן מחוללת. וזולת אי פתרוס וקדושה אז ראינו. כן נוהגים בווינא. עכ"ה:

$(בק"ק פראנקפורט) אין נופלין על פניהם מר"ח ניסן עד אחר ר"ח אייר:

$ סדר הקריאה בפסח משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא:

משך יום ראשון בסדר בא משכו וקחו. כן עשו א'. וברכתם גם אותי ב' וינצלו את מצרים ג'. לדורותם ד'. על צבאותם ה'. ואם הוא בשבת מחלקים לז'. לבניך עד עולם א'. כן עשו ב'. עבדו השם כדברכם ג'. והשאר כדלעיל למפטיר בס"ת השנייה בסדר פנחס ובחדש הראשון. ומפטיר בספר יהושע ויאמר יהושע:

(תורא) ביום שני בסדר אמור שור או כשב לכם אני ה' א'. עבדה לא תעשו ב'. $(אין אומרים זולת קודם ר"ח אייר. אבל מתחילין הפרקים אותו שבת שאחר הפסח):