מהרי”ל (מנהגים) לח

בפני מטתו ברכת המפיל חבלי שינה וק"ש. אך שאר פסוקים שאומרים להצלת המזיקין לא צריך כי ליל שימורים הוא משומר ובא מן המזיקין. ומטעם זה אין נועלים דלתות בתים בבריח חזק כמו שעושין כשאר הלילות דעיקר האמנה לבטוח בשמירת הקב"ה וכן בא"ז וגדול האמנה והכל לשם שמים. $ בני אדם:

דרש מהרי"ל כדאירע ליל פסח בשבת אל יאמר אדם לחודיה ההגדה רק חבירו יקרא עמו דחיישינן שמא יטה ואם אין לו חבר אשתו היודעת לקרא תקרא עמו ואין מועיל עם אשתו המעיינת עמו תוך הספר אם לא יודעת לקרא. וכן הוא בפרנס סי' קכ"ח ואם אין נו כל אלה או יש לו חבר עם הארץ או יאמר להם תסתכלו בי אם אבא להטות תמחו בידי. ותאמרו שבת היום שבת היום. ואם אדם בקי הוא ורגיל בפסוקים דכשרואה התחלתם יודע סיומם לא צריך כל אלה דא"צ הטיה:

$ אמהרי"ל כדאיקלע ראשון של פסח בשבת אז יעשה סעודה שלישית אחר ט' שעות ביום דהוא ג' שעות אחר חצות כדי שיוכל לאכול בערב מצה לתאבון דאם הוא ממתין להמשיך סעודתו השלישית יותר אינו תואב בלילה לאכול. ובמוצאי שבת של אותו י"ט וכן כשחל ע"פ בשבת אז השמשים הולכים למלאכת הבית אחר שאומרים ברכו ומתקנים אש וכל צרכי הבית ואיך רשאין הלא באותו לילה אין מבדילין בבה"כ. תינח שאר י"ט סומכין על ש"צ דמקדש בבה"כ יקנה"ז מה שאין בליל פסח שאין לך עני בישראל שאין לו ד' כוסות ואמר מהרי"ל אם השמש יודע להתפלל יתפלל קודם ברכו ויאמר ותודיענו טרם ילך למלאכת הבית. ואם אין יודע בעצמו ילך אצל חבירו היודע ויתפלל עמו ובזה יוצא אף לפי המחמיר שבכל רז"ל ואם אין לו כל אלה אז לכל הפחות יברך ברכת הבדלה. ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם המבדיל בין קודש לקודש. וברכה זו צריכה שם ומלכות כמו שהתירו רבותינו לשמש העיר כל שבתות השנה. ה"ה הכא דשעת הדחק הוא דאין הבדלה בבה"כ ולא בבית עד הקידוש וכמה מלאכות צריך לעשות קודם לפיכך אין לחוש על שבע הבדלות אשר תיקנו בי"ט כמו בשאר שבתות שתיקנו ג'. ועוד דעיקר ז' ההבדלות אגב בין קדושת שבת אתא והוא מעין חתימה ניתקנה. ואמר מהרי"ל דלבו מגמגם קצת דברכה זו לבדה לא מצינו בין קודש לקודש כמו שמצינו בין קדש לחול דהיא כתובה באוריית' ושאין רגילים אומר אחת ומסתברא דהאומר אחת גם בי"ט היה אומר אחת בין קדש לקדש. והאופין המצות באותו לילה ימהרו בכל עניינים דהא ממתינין בתפלת ערבית עד חשיכה ואומר מעריב וכן כשחל ע"פ בשבת ש"צ המתפלל מעריב הוא ימהר בכל יכולת דהלילה קצרה והמלאכה מרובה לאפות ולעשות הסדר ואם ימשך אכילת אפיקומן והארבע כוסות עד אחר חצות עבר זמנו:

הלכות מאכלות אסורות בפסח חטה שנמצאת בתרנגולת אמהר"ש אם קודם הפסח נמצאת מותרת התרנגולת לאוכלה בפסח. ואם תוך הפסח נמצאת אסור' התרנגולת באכילה ומותרת בהנאה לימכר לגוי. ודינא כמו טיפת יין נסך שנפל $ (ולעיל בהלכות תיקון המצות כתב מהרי"ל שצריך שריפה אם נמצאת חטה כו'):

$ לבור שמותר למכור היין מתי שאינו נהנה מאותה הטיפה ה"נ לא שנא ואמר שכן במרדכי ואמר הוא הדין במצה אם נמצאת בה חטה תוך הפסח. או מצה כפולה הנאסרת. מותר למכור המצה בלתי איסור חמץ גופיה שאסור ליהנות ממנו. ואם נמצאת חטה בתרנגולת בי"ט אחרון של פסח יניחנו עד אחר הפסח ואז מותר ישראל לאוכלה וכמדומה שאמר שכן במיי' ואמהר"ש יש נשים נוהגות בפסח להסיר הקורקבן מתוך התרנגולת טרם שמהבהבין אותה דסבורי' הבהוב קרוב קצת לצלייה. ואם נשאר הקורקבן תוכה ואחר ההבהוב נמצא בו חטה היה קצת חששת חימוץ ויש שאינם חוששין ונוהגות הנשים לקשור את פי הקורקבן למעלה טרם מסירין אותה שלא תפול שום חטה $(מהרי"ל צוה לברור המלח והתבלין לצורך פסח שמא שום גרגיר חטה ושעורה בהן ויתחמץ תוך המאכל:

$ או שעורה ממנו ותשאר בתרנגולת עד אחר המליח ותיאסר. אכן כל זמן שלא נמלחה התרנגולת ונמצא בה חטה או תוך