מהרי”ל (מנהגים) לז

אח"כ אלא ה"פ תוך שיעור שדרך אדם לשתות רביעית וכן הסכים לו מהרא"ק ז"ל מדכתב גבי בין ג' לד' ולשם ודאי אין לומר לשתות בפעם אחת. אמהר"י סג"ל כוס שלישי דברכת המזון שותין בהסיבה בלי ברכה אחרונה. אמהר"י סג"ל דבהג"ה במיימוני אית' וז"ל מפני הפסקת שפוך ולכך העושה סדר לנשים מפסיק בשפוך. אמו זקנתו של ר' שלמה היתה בבית אחד לבדה והורה מהר"ש לר' שלמה לילך אצלה וליתן לה הירקות והד' כוסות הכל כסדר ולשתות שם ושלא היה צריך לומר לפניה ההגדה ואח"כ יחזור לביתו ולאכול עם האחרים ולעשות הסדר עמהם, כוס רביעי מוזגין מיד אחר ששתו כוס דברכת המזון ואומרים עליו סיום ההלל והלל המצרי ושותין אותו בהסיבה וצריך לברך אחריו ברכה אחרונה דמעין שלש ואם לא היסב בשלישי וברביעי סומך אראבי"ה וכן שאלו מהר"ש אם שכח ושתה שתי כוסות האחרונים בלתי הסיבה מה דינו. והשיב מאחר דהמרדכי והרא"ש פסקו מי ששכח אפיקומן ונזכר לאחר המזון טרם ברכת ב"פ הגפן צריך לאכלו ולזמן שנית ואנו נוהגים לסמוך על מצה שאכלו תוך הסעודה ולא חוששין לחזור ולאכול אפיקומן והיאך יוצא באותם מצות הא לא חש לאוכלם בהסיבה אלמא דלא מחמירין כולי האי בהסיבה. אמר מהרי"ל שרבו מהר"ש לא היה מניח נערי' שאינן בני מצוה לומר הודו בליל פסח אבל אנא ה' הושיעה נא והצליחה נא הניח לומר שאז יכולין להוציא הואיל ועונין אחריהן כל מלה ומלה מה שאין כן בהודו. וכן משמע מלשון רבינו שמחה דכתב הגדול מקרי הודו. ואנא מניחין את הקטנים לומר כדי שלא ישנו וגם כדי לחנכם. ואמר מהר"י סג"ל שכן מצא כתוב תבא מארה למי שאשתו ובניו מקרי' לו הודו לשון המיימוני אם היה הקורא קטן או עבד או אשה עונין אחריהם מה שהן אומרים מלה ומלה בכל ההלל. אמר מהרי"ל שרבינו שמחה כתב שנשים חייבות לקרא הלל בליל פסח שאף הן היו באותו הנס. ולפי זה אפשר שנשים אומרות הודו ועונים אחריהן ואמרתי לפניו והא חייבות במגילה משום דהיו באותו הנס מ"מ פסק המרדכי שאין מוציאים אנשים. והשיב לי שאני מגילה דצריכה לקרוא ברבים ולפרסומי ניסא ויותר יפה באנשים. כשאמר מהר"י סג"ל יהללוך דבסיום הלל לא היה חותם בברכה ואמר עד מעולם ועד עולם אתה אל. וכשאמר ישתבח היה חותם וכן בא"ח מנהג הר"ר חיים כ"ץ והרא"ש. אמר מהרי"ל בסיום דאז רוב נסים לא אמר ויהי בחצי הלילה. וכן בסיום אומץ גבורתיך אין אומר ואמרתם זבח פסח. אכן טרם פתיחתן אומרים ואז קאי עליהם אז רוב ואומץ גבורתך וכו'. אמר מהרי"ל חייבים לעסוק ביציאת מצרים עד תחטפהו שינה וכן בא"ח. ופי' ה"ר יונה דמהאי טעמא אין לשתות יין אחר אפיקומן שמא ישתכר ולא מצי מספר. והד' כוסות צריך לשתותם קודם חצות. ויש דעות חלוקות בשתייה אחר ד' כוסות יש אומרים שרשאי לשתות עוד יין וי"א שאין לשתות עוד כלל. ואמהר"ש דנהגינן לשתות אחריהם מים כמה שירצה. אמהר"י סג"ל הא דיש מוסיפין כוס חמישי למאן דצריך כתב הרא"ש משום דכתיב עוד והבאתי. אמהר"י סג"ל ברוקח כתב אם שתה הד' כוסות בהפסק לא יצא ולא פי' מאי הפסק ואמר שנ"ל שלא יפסיק ביניהם בדברים בטלים מה"ר שלום (מאושטריי"ך) היה מנהגו לומר לאחר כל ההגדה חסלת סידור פסח. סדר ליל שני של פסח בליל שני עושין הסדר ככל דין ליל ראשון. ואמר מהרי"ל לפי מנהג (בני ריינוס) שמחזיקין התבשילין דסדר מליל ראשון עד ליל שני. אסור לצלותם בליל ראשון מידי דהוה אאתרוג דאמרינן כיון דהוקצה למצוה אסור להריח בו הכא נמי כיון דבליל ראשון אין אוכלין אסור לתקנן. ול"נ דדינא הוא דאין י"ט מכין לחבירו אמהר"י סג"ל בכל כ"ד ספרים היכן שנס נעשה בלילה $ אמר מהרי"ל אין חובה הוא להחם המצות לסדר אך מנהג הוא דמסתמא פת חמימה חביבה על רוב $ הוא היה ליל פסח. בליל פסח יקרא אדם