עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מהרי”ל (מנהגים)

מהרי”ל (מנהגים) כט

Maharil Minhagim 29 · מהרי”ל (מנהגים) · free full Hebrew text

Open in the reader →

עיסה אחרת. אז יהיו נוטלין קודם שיפרישו החלה כדי שלא יהא נפטר במה שהפרישו ונמצא בתר הכי כשפורשים חלה בעיסה האחרת זה היה מן הפטור על החיוב. ואמר שיש נוהגין שאין מפרישין מעט חלה גם בעיס' שניה שהחמיצה עם מה שנטלו בזאת העיסה אלא ג"כ בכאן נוטלים נגד הכל שהחמיצו בו ומעט יותר. ומהר"ש היה מורה אל אשתו הרבנית ללוש שתי עיסות אחת בשאור של גוי ואחת כשיעור חלה בלא שאור ולקרב הב' עיסות להדדי ויטול חלה מאותה שלא נתחמצה בשאור של גוי חלה על הכל. מעשה בחלה ששהתה בערב פסח אחר שש עד שנתחמצה ואמהר"ש לשורפה ואין בכך כלום:

בשם אדיר במתוחים דר. אבאר הלכות הגדה ודין הסדר. הלכות ההגדה דרש מהר"י סג"ל כתיב אשרי אדם מפחד תמיד וכתיב משמועה רעה לא יירא. קשיין קראי אהדדי אלא ר"נ מפחד תמיד אל דבר מצוה לעשותה כתיקנה. כך יהא כל אדם חרד באימה לקיים מאמר חכמים שתקנו מצות הסדר וההגדה. ולא יהא הדבר קל בעיניו אף אם כמה דברים יש בסדר שנראה בעיני האדם שאין הקפדה בהן ישכיל בדעתו לקיים שאין שום דבר ריק בהן. אמהר"ש מצות עשה לאכול מצה בליל ט"ו דכתיב בערב תאכלו מצות והכל חייבין אנשים ונשים וטף כגון תינוק שיוכל לאכול כזית דגן אף ע"ג דשאר מצות עשה דזמן גרמא נשים פטורות הכא חייבות דילפינן מהיקישא לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות. והני נשים הואיל ואיתנהו בבל תאכל חמץ דכל לאוין נשים חייבות איתנהו בקום אכול מצה ואם יש זקן או חולה צריך לשרות לו ביין ולברך בתחלה בורא פרי הגפן. רק שלא תהא נמחית לגמרי שיהא עליה תוריתא דנהמא. ואמר מהר"ש דאסור לאדם גדול $ ונ"ל להחזיק ראיה להמון העם שתמוה הדין בעיניהם. דהא גבי נזיר כתיב וכל משרת ענבים לא ישתה אלמא דגם אם הוא שרוי ביין מ"מ חשביה הקרא שתיה:

$ לאכול מצה בע"פ עד שתחשך דאם אוכל מקודם הוי כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו דהוי כאילו בועל נדה. וטעמא כי המצה יש לפניה ז' ברכות וברכת נשואין ג"כ יש לה ז' ברכות. אכן לקטנים מותר והנשים היו ג"כ באותו הנס ומטעם זה חייבות בארבע כוסות. ויש ליישן התינוק ביום למען יקיצו וישאלו בלילה. וממהרין בכל היכולת לאכול בשביל שישאלו התינוקות דהתורה העידה על ככה כדדרשינן כנגד ארבעה בנים דברה תורה ושינויים טובא עבדינן היכר לתינוקות שישאלו. וע"כי הא שלחן מוכן מבעוד יום. וגם משום אפיקומן לאוכלו קודם חצות. אמהר"י סג"ל כל ימות השנה טוב למנוע כלים נאים למען מיעוט שררה זכר לחורבן. לבד מלילות הסדר לפי שהתורה הזהירה להראות דרך חירות. וכן בא"ח על דרך שמשתמשין בכלי כסף וזהב ובגדי צבעונים באותה הלילה. ואפי' כלים הממושכנים בידו מן הגוים מותר להשים אותם על שלחן מיוחד לשמוח בראותם. וכן העיד שעשה כן אביו מהר"ם סג"ל. ומאד חביבה מצות הסדר דלא אשכחן דהקפידה תורה על תינוקות יותר מבלילה זו דכתיב והגדת לבנך אע"ג דכתיב גם בהקהל את הנשים והטף הא פריך התם טף על מה הן באין ליתן שכר טוב למביאיהן. כשישבו לשלחן יהיו מוכנים לכל אחד כוסו וג' המצות סדורין אב"ג זו על גב זו. ושני תבשילין. והירקות. ארבע כוסות כנגד ארבע לשון גאולה והצלתי כו' ג' מצות אמהר"ש יען כי הקב"ה הוציאם ממצרים והיוצא מבית האסורים צריך להביא קרבן תודה. ויש בה ד' מינין. חלות. רקיקים. רבוכה. וג' מינין של מצה. כנגדן הויין הג' מצות. אמר מהר"י סג"ל שנראה בעיניו וכן שמע ממהר"ש שאם נשבר אחד מן המצות שאין חוזרין ואופין שנית. דבלאו הכי צריכין לשבור אחת מן המצות לאפיקומן. וישים השבורה לשם ואיסור גדול הוא לטרוח בי"ט בחנם ולהכין מצה אחרת.