מהרי”ל (מנהגים) כח

סג"ל דעוד נראה לו לדמות לעצים שנשרו מן הדקל דמבטלינן ברוב כיון דכליי' לאיסורא אע"ג דיש לו מתירין. וחלה דידן בחוצה לארץ נמי לית ליה שורש דאורייתא כדמשמע פ' כל הבשר ונכון לעשות לו מדורה לעצמה במקום שאין מבשלין שם או בתנור שאופין בו המצות טרם הורדו תוכו המצות שאז ידוע לו שלא תבא לידי הנאת ישראל טרם כלייא איסורא. וכן איתא פ"ק דביצה היכא דמכלי כלה איסורא דלא מיקרי הנאה בתר הכי. אמר הח"ר איקא לפני מהר"י סג"ל שראה מעשה שאפו החלה בפסח ונתנו לכהן קטן כמו שפסקו מקצת רבותינו. ואמהר"י סג"ל אמת שפסקו הכי אכן דרכו לדרוש ברבים שלא למיעבד הכי שלא יאמרו חלת חוצה לארץ נאכלת וכשאופים בי"ט של פסח אז יפרישו שיעור חלה מן העיסה בלא ברכה ולא יקראו לה שם חלה אך עוגה שקורין (קוכלין) ואופין אותה עם שאר המצות. וכשנאפו יצרף את המצות עם העוגה הקטנה תוך סל או תוך אגן. ואם אין לו כלי שמחזיק את כולם יניחם במפה ויכסה המפה גם כן עליהם ונקרא צירוף הגון ואז יפריש אותה עוגה הקטנה מעליהם בברכת חלה ויצניעה עד חולו של מועד ואז ישרפנה ואין לשורפה בי"ט דהבערה שלא לצורך היא. ואין להשהות בלי אפייה כבשאר י"ט דתחמץ אע"ג דיש מרבותינו התירו לאפות החלה בי"ט גם אם קרא עליה שם ונותנין לכהן קטן $ (אמר מהרי"ל) דנתפשט המנהג לברך על הפרשת תרומה משום דכשאופין בי"ט אין לקרא לה שם חלה:

$ או לגדול שטבל לקריו ויש אומרים אף אם אין שם כהן מ"מ אופין אותה משום הואיל וראויה לכהן אם היה שם חשוב מלאכה לצורך או כיון דמותרת ע"י ביטול ברוב אכן לא נהגינן הכי כדאיתא באגודה. אלא כרש"י דפסק כר' אליעזר דלא תקרי לה שם עד שתאפה ויעשה כדפי' לעיל. ואמר מהר"י סג"ל גם בי"ט הואיל דהחלה בידו שהפרישה בברכה מותר לטלטלה במקום שרוצה לשומרה שם עד מוצאי י"ט. מעשה שנשתהה החלה בתנור בליל יום ט"ו עד שנחרכה ושאל למהר"י סג"ל אם עדיין ראויה לפטור את המצות ע"י צירוף והתיר לצרפה ולקרא לה שם חלה בהפרשתה ולברך עליה:

דין חלה דאתא לידן נימא מילתא אמר מהר"י סג"ל מתי שאופין בי"ט נכון לעשות עם החלה כדפי' לעיל על ידי צירוף להפרישה אחר אפייה דמה שנוהגין להפרישה עיסה ולהחזיקה כך בלי אפייה עד אחר י"ט לאו הגון הוא משום דאז נדבק העיסה במקום הנחתה ואתא לזלזולי בחלה וכשאופין הרבה (פשטידן או פלאדין) ושכחו ליטול חלה יצרפם בסל ויטול חלה מאחד מהן ואם הוא בי"ט של שבועות שאז דרך העולם שעושין (פלאדי"ן) גדול וקורין לו (סיני) אז אם שכח יטול ממנו חלה על כולן ויצניע החתיכה עד מוצאי י"ט וישרפנה פעם אחת נילושו ב' עיסות אחת בכלי בשר לעשותה (פרימזילש) ואחת בכלי חלב לעשותה (פאציוס) ושכחו ליטול חלה מעיסת הבשר. ובכל אחת היה בה שיעור חלה והורה מהנ"י סג"ל דלכתחילה צריך ליטול מכל אחד חלה וגם לעשות מכל עיסה עוגה אחת ולאפותה בתנור כדי שיעשה מאפה תנור ולאכול העוגות ולשרוף החלה ואם אין לו תנור יאפה אותם בכירת האש להעשות לחם ויפריש החלות בברכת חלה. אמהר"ש אין ליטול חלה מעיסה של דגן על עיסה של חיטין. הורה מהר"ש ללוש בפסח עיסה כמו ב' מידות שיהא חייב ודאי בחלה ולאותם שלא היה להם קמח כשיעור חלה הורה ללוש מה שהיה להם. כששאל למהר"ש אחר פסח על עיסה שנתנו בה שאור של גוי איך להפריש ממנה חלה. היה מורה שיפרשו חלה נגד השאור ומעט יותר כי אמר שאם לא היו לוקחין יותר אז יש לחוש שמא מה שמפריש היה הכל משל גוי ונמצא מפריש מפטור על החיוב ואמר שאח"כ כשמחמיצין עיסה אחרת עם השאור שנוטלים מתוך זאת העיסה אז א"צ להפריש רק מעט לחלה כי אז הוא כמה ס"ס וכשנוטלין לעולם מן העיסה שאור להחמיץ