מהרי”ל (מנהגים) קסח

ג"כ שלא ליתנה כר' אלעאי וכתב דלא הוי יוהרא מאן דיהיב להו כ"ש לאותן שיש להן הרבה דיורין בבית דכולהו רגילין כמו כשאר ארצות שיש הרבה דיורין בבית א'. ואשרי לו הזהיר בה ומקיים מצוה זו כתיקנה להיות יראת ה' על פניו בשעת צאתו ובואו למען ירבו ימיו וגו'. אני המלקט בתר לקוטי ראיתי בבית מהרי"ל יותר מי' מזוזות מלבד חדרי הבחורים וגם למרתף ולבית החורף וחדר משכבו ואותה שהיה לו בחצר היה סותם החור בשעוה וכן הוא בסמ"ג ואמר דסתימות הדלת אינו מועיל מפני הטינוף מאחר שתמיד פותחת ונועלת. שמעתי מן מהרי"ל דאנו נוהגים להניח המזוזה באלכסון משום דרש"י ס"ל שתהיה עומד בזקיפה ור"ת ס"ל שתהא שוכבת ועבדי' חציה עומד וחציה שוכב לצאת ידי שניהם וסימן בידך דיהא שורת שמע לצד הפתח אויר לפנים ודוגמא כותבין גוף האלף. ואמר שראה מזוזות בית מהר"ש שהיתה הפוכה שורת שמע לרשות הרבים וטעמו לא נתברר לו. אכן נהגינן כר"ת דתי' שמע רואה הפתח כדפי' לעיל. אמהרי"ל הא דאמר גבי מזוזה צריך להניחה תוך חללה של פתח בטפח הסמוך לר"ה ר"ל בתוך עובי החומה על המזוזה שתחת המשקוף על מה דאיתמר גבי נר חנוכה דיניח בטפח הסמוך לפתח ביתו ר"ל מבחוץ בקירות הבית סמוך אצל הפתח טפח להכיר דשייך לאותה פתח. מהר"י סג"ל עשה הילולת בתו בבית אחד שלא היה בתוכו דיורין ולא היה שם מזוזה והיה קובע שם אחת קודם הנישואין בישועת אל נגילה לבאר הלכות נדה ודין טבילה

אמר מהר"י סג"ל אף לדידן שאין נשותינו ספק זבות דהא שומרות ז' נקיים מ"מ כשטובלות ביום ז' לנקיותם לא יטבלו עד שיהא ודאי לילה ומחמרי' עלייהו לטבול בלילה כאלו היתה זבה דאורייתא שלא שמרה ז' נקיים משום סרך בתה. וגם אם בדיעבד טבלה ביום מחמירין עליה לחזור ולאטבולי שנית בלילה. ואם במקום שאי אפשר לה לטבול בלילה כגון דבית הטבילה מחוץ לעיר ונועלים השערים מבעוד יום וכה"ג מ"מ לא תטבול ביום הז' כלל מבע"י רק תאחר עד יום ח' לנקייתה ואז תטבול מבע"י. ואמר ששמע מפי (ה"ר יוזפא אושטרייכ"ר) בשם מהר"ש שהיה מחמיר גם ביום ח' לטבול בלילה והוא הראה אליו בספר הטור שרשאין ביום ח' לטבול מבע"י. ואחר שגם הכלות שאינן טהורות בשעת החופה להיות טובלין אז. וטובלין אחר הנשואין ג"כ אין רשאין לטבול רק בלילה כשאר נשים וכן הורה הלכה למעשה אמנם כשטובלות בשעת הנישואין יכולין לטבול מבע"י מאחר דאינן באות אצל החתן באותה הלילה קודם ברכת נישואין מה"ר ליפמן מלהויז"ן ז"ל כתב ושאל ממהר"ש ז"ל היאך בודקות הכלות לדידן שאנו מחזיקי' כולן בספק זבות ומצרכינן להו ספירה וטבילה. והשתא מאחר דההלכה כך כל הנשים מטמאות בבית החיצון ואמרינן עד מקום שהשמש דש מיתקרי בית החיצון ומעתה הכלות בתולות מאחר שפתחן עדיין נעול היכי יכולין לבדוק בבית החיצון. והשיב מהר"ש דלא קשה מידי דהא אמרי' התם בגמ' שאני שמואל דרב גוברי' הוא כו' אלמא אשכחן דמצי למיבעל בעילה גמורה שהאשה מתעברת אע"פ שהיא עדיין בתולה כ"ש וכ"ש שהאשה בעצמה יכולה לבדוק את עצמה אע"פ שהיא בתולה ואין הבתולין מעכבין כלום בבדיקתה פגע באשה כלב לאחר שטבלה ושאלו למהר"ש אם תטבול שנית ואמר מאחר דחבירתה היתה אצלה מסתמא היא פגעה בה קודם הכלב. אמהרי"ל הא דארז"ל חייב אדם לפרוש מאשתו עונה סמוך לווסתה אותה עונה ר"ל יום שלם דהיינו כ"ד שעות. אמהרי"ל דהיולדת נקיבה לא תטבול רק עד פ"ב ימים אחר הלידה דמדאורייתא צריכה פ' ימים וטובלת ביום פ"א ורז"ל מחזיקים יום פ"א כווסת ע"כ לא תטבול עד יום פ"ב. וכן שוב שמעתי שנית ממנו דישראל קדושים הם ומרחיקים מנשותיהן משעת לידתן כל הפ"א יום וכן נכון להחמיר. בפ' כיצד מעברין איתמר ארור שוכב עם בהמה וא"ר יוחנן מפני שמרגישי'