מהרי”ל (מנהגים) קסד

היתרת מחציה לצד השורש של אונא טריפה דאין דרכה להתפצל שם וי"א דאם נמצא יתרת באונא המתפצלת מן החריץ שיש באותה אונה ולצד עיקרה טריפה. ואינה כשר אלא כשנמצא מן החריץ ולצד הראש. חליף טריפה פי' שיש ג' בשמאל וב' לצד ימין או ד' בצד שמאל וג' בצד ימין דלעולם צ"ל בצד ימין יותר משמאל. עוד חליף כשהאונה האמצעית גדולה מהאונה תחתיה דהיינו הסמוכה לאומא שהיא התחתונה. עוד יש חליף צורות האונות של ימין אינן דומות לשל שמאל אם נתחלפו זה נקרא חליף וטריפה ואם הצדדי' שוים במספרם שיש בזה כמו בזה ביתרות איתא הג"ה במיי' דכשר. נמצאו שתי עינוניתא דוורדא או אין שם עינוניתא דוורדא טרפה. דרכה לעמוד למטה מהאונות ויש לה חריץ ומתי שנופחין הריאה החריץ מכוון נגד חיתוך שבין אונה לאומה וגבה נגד הלב ופניה כנגד הכליות אם נהפכה כגון שהחריץ נגד הלב וגבה נגד האונות או למטה מאומה טרפה. הפכה פניה שהראש למטה טרפה. אבדה צורתה פי' שהיא פשוטה כאצבע של אדם טרפה. אם שינתה מקומה אפי' פורתא טרפה נמצאת בצד שמאל טרפה וסי' חולק עם גנב שונא נפשו. שיעורא כחלמון ביצה בבהמה דקה ובגדול לפי גודלו. ויש כתבו שאם היא גדולה מעלה של הדס כשירה ואם היא גדולה יותר מאונה שאצלה היינו אונה התחתונה הסמוכה לאומא טרפה. ואם נחלקה לב' ויש שורש אחד כעובי גודל כשרה ויש כתבו בבהמה דקה כאצבע אחד. ובגסה ב' אצבעות. ריאה דדמיא לאופתא טריפה פי' שקשה במשמושה כעץ אי נמי שהיא לבנה כעץ א"נ שהיא קלה כעץ א"נ שהיא חלקה כעץ שאין לה חיתוכי האונות. פי' שלגמרי אין נראה בהן חיתוך האונות אבל יש שם היכר שצדו אחד ארוך יותר מחבירו כגון האונא שהיא סמוכה לאומא דרכה להיות ארוכה ועבה מאותה אונא האמצעית אם נמצאת ארוכה ועבה כשירה ועוד האונא בצד שמאל נמוכה מזו שבצד ימין זה הוי היכר. כשדבוקה האונה בצד ימין לאומה אם יש שם סדק בין מלמעלה בין מלמטה אז היא כשירה ודוקא שהסדק עומד במקום הראוי להיות אונא אבל שאר סדקין אינן מועילי'. תרי אוני דסריכי להדדי כשירה פי' כסדרן היינו ב' אונות זו לזו שאצלה ודוקא שנסרכו זו לזו למטה מחציו לצד העיקר של האונא. אבל אם נסרכו למעלה מחציים לצד ראשם זהו נקרא שלא כסדרן והוא הקרוי חלון בלשון חכמים וטרפה. אם הסירכא מחמת בועא אפי' כסדרן טריפה. דהוי לקותא בתר לקותא. נסרכה האונא שלישית לראשונה או מקתא דזו לגבה דזו שאצלה או אפי' מחוד זו לגב זו הכל נקרא שלא כסדרן וטריפה אבל אם הסירכא יוצא מבשר האונא לאותה אונא עצמה במקום אחר כשר. אונא הסרוכה לאומה כסדרן רש"י מכשיר ור"ת מטריף. ושאל אחר המנהג במגנצ"א מכשירין אונא הסרוכה לאומא כסדרן. ומהר"י סג"ל אמר דאין להתיר שם רק בדליכא חלון דהיינו דנסרך מחציו ולמטה נגד השורש. גם אם מתירין שם אונא באונא כסדרן אפי' בחלון רק שיהא היקף בשר למעלה קודם הסירכא מ"מ אונא דאומא וגם חלון הוו תרתי לריעותא ואסור גם שם אכן עד חציו מכשירין שם גם אונא באומא ואמר שברוב מקומות באשכנז מכשירין אונא באומא וחלון עד חציו מאונא לאונא. ענוניתא דוורדא בכ"מ שנסרכה הוי שלא כסדרן. בין שנסרכה חוץ לכיסה או לכיסה. במגנצ"א מכשירין היכא דנסרכה לכיסה ואנן נוהגין לאסור. עינוניתא דוורדא סרוכה לשומן הלב בזה דינה כאונות בניענוע דלקמן. וסימן להם כל איש שורר בביתו. אונא העליונה אם היא דבוקה כולה לגרגרת בלי הפרש אז היא כשירה דזהו רביתייהו אבל אינה דבוקה כולה אם יכול להכניס אצבע בין הגרגרת לאונא אז היא טריפה. ואם נפרד למעלה מעט מן הגרגרת שניכר החיתוך כשר שכן גידולו. אומא דבוקה מעיקרא לסופה לסימפון ושומן הדבוקה בשדרא כשירה דהיינו רביתייהו אבל אינה דבוקה עד לסופה טריפה. האומא למעלה במקום שהיא דבוקה לערוגה נגד הכליות סמוך לחצר הכבד צריכה שתהא נפרדת לשם כעובי