מהרי”ל (מנהגים) קסג

כולם בדק הסכין ונמצא פגומה כולם אסורות שמא בעור הראשון איפגם. ואם שיבר בה עצמות אמרי' בעצם איפגם. לא יבדוק שני צידי הסכין בפעם אחד אלא זה אחר זה וכן לא בצפורן ובשר בפעם א'. חיה או עוף יכסה דמן בעפר תיחוח. ובעפר המגדל צמחים ובאפר כירה, אבל לא בעפר לח. סליק. ואמר מהר"י סג"ל הממהרין $ אמר מהר"י סג"ל אותם שאינם בודקים בין כל אח' ואחד ואומר לבדוק אחר גמר כולם ואין חוששין בתיקון הראשונים ששחט שלא כדין עושין שמא מוליכין מן הנשחטים ומתקני' טרם שבודק בסוף ויבא לידי מכשול ויקנח הסכין מדמו בין כל אחד ואחד וגם שיער הבהמי יפה לקינוח מפני שהוא קשה כ"כ הרא"ש משמע הא אי לא משום דקשה הוא לא. וכן אמהר"י סג"ל אין לבדוק אבישרא ואטופרא בפעם אחת אפי' בין כל אחת ואחת ואפשר אם בדק כן ונמצאת פגומה לבסוף מ"מ אוסרין כל הראשונים וכן משמע בהרא"ש דצריך בדיקה עם כל אחד ואחד בפני עצמו: $ לכסות הדם טרם יצא דם הנפש לגמרי שלא כדין עושין. ראיתי מעשה בפני מהר"י סג"ל בווירמיי"ש ששחטו בהמה (שקו' פופי"ל) וצוה מהרי"ל לשוחטה על עפר תיחוח ולכסות הדם דספק הוא אם מין חיה היא או אי מין בהמה. ושוב מצאתי הדין להדיא במרדכי הגדול במסכת חולין והעיד מהר"ז קיצינג"ן שגם צוה הרב באותו הפעם לשחוט גם עוף על דם הבהמה ולכסותם יחד להוציא נפשו מפלוגתא מידי ספק אמר מהר"ש היכא דאיכא פלוגתא בדין שחיטה או בדיקה ואין בידך המנהג תלך אחר המחמיר ואם שעת הדחק כגון בע"ש ועי"ט יש להקל לפי שיקול הדעת. ואמר השוחט עופות וגמר שחיטת כולן ותו הביאו לפניו עוד טרם שכיסה דם הראשונים יכסה את דם הראשונים בברכה ויחזור ויברך על שחיטת האחרונים ויכסה בברכה. ואמר שקבלה בידו מן אחיו מה"ר יונה שכל שוחט ובודק כשמתחילין לשחוט ולבדוק יש להן לחזור השחיטות והבדיקות בכל יום פעם אחת וכה יעשה ל' יום ואח"כ תוך שנה בכל חדש פעם אחת. ואחר אותה שנה פעם אחת לכל תקופה ותקופה וכן כל ימיו להלאה, ואם לא יעשה כן שחיטתו ובדיקתו אסורה: הי לך הבדיקות שחיבר מהר"י ווייל"א

אמר רבא חמש אוני אית לריאה ג' בימין ושני' בשמאל כשהבהמה תלויה ברגליה ופניה כנגד הבודק אז ימין הבודק כנגד ימין הבהמה ושמאל הבודק נגד שמאל הבהמה. אי חסיר אי יתיר אי חליף טריפה כגון דאיכא ב' בימין ואחד בשמאל ואין שם שום סדק בין מלמעלה בין מלמטה אכן אם יש שם היכר סדק להיחשב אונא להשלים המנין או שיש שם אונה קטנה שאפי' בנפיחה כטרפא דאסא כשירה. יתיר טריפה כגון ד' בימין או ג' בשמאל ואותה יתרת אינה בדרא דאוני טריפה דכל יתיר כנטיל דמי לפי שעתיד ליפסק וניקבה הריאה אי חסר א' מן האונות בין בצד ימין בין בצד שמאל ויתרת עומדת שלא בדרי אוני טריפה יש מרבוות' אוסרין יתרת אפי' מקמא ויש מכשירין. ויתרת העומדת בדרא דאוני וכשנופחים הריאה אי היתרת נוטה לצד גבה של ריאה טריפה אבל לצד קמא של ריאה כשירה. אם יש פיצול ע"ג הריאה וגומא תחתיה וכשנופחין נופלת לתוך הגומא כשירה. ודוקא שממלא כל הגומא ושוה לשאר בשר הריאה שהיתירה אינה רחבה יותר מן הגומא. והא דיתרת שלא בדרי דאוני טריפה היינו שהיתרת יש לה צורת אונא אבל אם נמצא ע"ג הריאה מקום גבוה כמו הר אין זה יתרת וכשירה ונקרא גבשושית והא דיתרת טריפה שלא בדרי דאוני היינו דוקא שהיתרת גדולה כמו טרפא דאסא אפי' לאחר נפיחה אבל כשהיא קטנה מטרפא דאסא אחר נפיחה כשירה דאין זה קרוי יתרת. ושיעור טרפא י"א הוא כצפורן של גודל וי"א כפרק אמצעי של גודל. אונא עליונה של צד ימין דרכה להתפצלת אם נמצא בה יתרת אפי' יותר מטרפא דאסא כשר והיינו דוקא כשנמצאת היתרת מחציה ולמעלה לצד חוד של אונה אבל אם נמצאת $ (הבודק בהמה כשהיא שוכבת אז ימינו לשמאל הבהמה ושמאלו לימין הבהמה וסי' לאותה דבר אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה): $