מהרי”ל (מנהגים) קסב

והביא אפי' שהסכין כל שהו חוץ לצואר א' כשירה. והא דאמרי' שצריך שיהא הסכין חוץ לצואר כמלא צואר אפי' שהוליך או הביא היינו דוקא בבהמה שצוארה רחב. אבל בעוף שצוארו דק אפי' בסכין כל שהו חוץ לצואר והוליך או הביא כשירה. דרסה אסורה בין בקנה בין בוושט בין במיעוט קמא בין במיעוט בתרא. חלדה היכי דמי כגון שהחליד הסכין בין סימן לסימן ושוחט או תחת העור או תחת צמר מסובך או תחת מטלית הקשורה בצואר בהמה הכל נקרא חלדה. וחלדה אסורה בין בקנה בין בוושט בין במיעוט קמא בין במיעוט בתר'. הגרמה היכי דמי כגון ששחט למעלה מטבעת הגדולה אבל אם שייר מלא חוט על פני כולה כנגד הראש כשירה. ויש מרבותינו מכשירין אפי' למעלה מטבעת הגדולה שישחוט בתוך שיפוי כובע. ולמטה בקנה עד אונא עליונה דהיינו כשנופחים הריאה עד מקום שאז $ (מהר"י סג"ל) צוה לשוחטים שלא להכשיר שום הגרמה למעלה מטבעת הגדולה:

$ יגיע אונה העליונה בריאה בקנ' ובוושט למעלה עד תורבץ הוושט דהיינו כשחותכו ועומד במקומו זהו נקרא תורבץ הוושט אבל חותכו וכוויץ זהו וושט עצמו ושיעור זה פירש"י בשור הגדול ד' אצבעות ממקום חיבורו בלחי וגדול לפי גדלו וקטן לפי קטנו. למטה בוושט עד מקום שישעיר הוושט פי' עשוי חריצין בפני' כמו הכרס (שקו' פאנ"ץ) והיינו סמוך לכרס. בעוף בקנה שיעורו למעלה כמו בבהמה למטה בקנה עד בין האגפיים. דהיינו עד מקום האגפיים כששוכבים על הגוף דהיינו עד הגוף. בוושט למעלה בעוף עד תורבץ הוושט דהיינו עד מקום שחותכי' ועומד במקומו. ואם שחט משהו מן התורבץ פסולה. למטה בוושט בעוף עד גגו של זפק דהיינו מקום שמתחיל הזפק להתרחב. והגרמה פסולה בין במיעוט קמא בין במיעוט בתרא בין בקנה בין בוושט. עיקור היכי דמי כגון שחט בסכין פגומה או ששחט אצל הכותל ודוחק רגלו בכותל והוא אוחז הסימנים עד שנעקרו הסימנים פסולה. או שנעקרו ממקום חיבורן בלחי זהו עיקור. ועיקור פסולה בין במיעוט קמא בין במיעוט בתרא בין בקנה בין בוושט. וכל ספק שאירע לאדם וספק לו אם אירע קודם השחיטה או בתוך השחיטה או לאחר השחיטה פסולה. השוחט צריך לבדוק הסימנים לאחר השחיטה ואם לא בדק לאחר השחיטה בסימנים אם נשחטים כתיקנן פסולים. ג' מדות בסכין אוגרת מסוכסכת עולה ויורד. אוגרת $ אמר מהר"י סג"ל יפה ונכון להעביר ידיו תוך חתך שחיטת בהמה להרגיש עם המשמוש ששחט כראוי דבראיי' אין לבדוק יפה דבית השחיטה מלאה דם ואי אפשר לראותה:

$ פי' שיש לה פגימה שיש לה שני עוקצים, מסוכסכת שיש לה רק עוקץ א', עולה ויורד היינו שהי' לו פגימה והשחיז הפגימה ונשאר במקום הפגימה נמוך אבל אין בה שום עוקץ. אוגרת פסול' אף בדיעבד בין שהוליך והביא בין הביא ולא הוליך בין הוליך ולא הביא. מסוכסכת דקיימ' ארישא דסכינא ממש והעוקץ כנגד הקתא אז אם הוליך ולא הביא כשר ואם הביא פסול. ואם המסוכסכת עומד אצל הקתא והעוקץ הופך כנגד הראש אז אם הביא כשר ואם הוליך פסול ומסוכסכת לא ישחוט בה אפי' דקיימא ארישא והוליך ולא הביא או עומד אצל הקתא והביא ולא הוליך ואם שחט בדיעבד וידע שיש בה מסוכסכת קודם שהתחיל לשחוט בו אז שחיטתו כשירה אבל לא ידע המסוכסכת ושחט בה פסול דחיישינן שמא הוליך והביא ולאו אדעתיה דכל מילתא דלא רמי עליה דאיניש לאו אדעתיה. ואם המסוכסכת באמצעות הסכין בין שהוליך ולא הביא בין שהביא ולא הוליך אע"פ שיודע שהיא מסוכסכ' פסולה. ואנו נוהגין להטריף כל מסוכסכת דאין אנו בקיאין ברישא דסכינא. השוחט צריך שיבדוק קודם שישחוט באצבעו בבשר בשני צידי הסכין בהולכה ובהובאה ועל חוד הסכין וכן בצפורן בשני צידי הסכין בהולכ' ובהובאה ועל חוד הסכין בהולכה ובהובאה דהיינו בין הכל י"ב בדיקות. וצריך שיבדוק את הסכין אחר שחיטה אם ימצא פגימה בין אוגרת בין מסוכסכת פסולה. השוחט הרבה בהמות צריך שיבדוק בין כל א' וא' ואם לא בדק בין כל א' וא' ואחר שחיטת