מהרי”ל (מנהגים) קס

דיני היתר התערובות

שום איסור שנפל בקדירה צריך ס' ברוטב לבטל טעם האיסור ולא מחשבין לסיוע ולהשלים לס' ממה שנבלע בקדירה דלא ידעינן כמה בלע רק כל התבשיל שבתוכה משערינן שיהא בו ס' כנגד האיסור אבל את האיסור עצמו צריך להסיר אם מכירו והטעם בטל בס' בשאר איסורין. ואם אינו מכירו להסירו אז הדין כן. אם הוא דבר יבש וגם שאין ראוי להתכבד לפני האורחים וגם אינו מבושל יחד אז חד בתרי בטל ואם הוא מבושל יחד וגם שהוא מין במינו הואיל ואינו מכיר האיסור צריך ס' נגד האיסור. ואם יודע שיש שם חתיכה דאיסורא דאינה ראויה להתכבד לפני האורחים ואין יודע גודלו של החתיכה דאיסור אז האיסור בטל ברוב אפי' נתבשל יחד וא"צ להשליך אחד מהן אבל צריך ס' מן הרוטב ובחתיכות לבטל המיחוי דאין דבר בטל ברוב אך דבר שהוא בעין ולא דבר הנבלע בהיתר וכן חלב בחלב או יין ביין נסך צריך ס' דיין נסך נמי בטל בס' אבל יין שנתנסך ממש לפני ע"א אפי' באלף לא בטיל רק סתם יינם של גוים בזמן הזה הוא בטל בס'. וכן מין בשאינו מינו צריך ס' נגד האיסור. אבל בריה כמו זבוב או דג טמא שלם או עוף טמא או גיד הנשה כשהוא שלם אי נפל בהיתר אי מכירו יסירנו והטעם בטל בס' היכא דנתבשל עם היתר. ואם אינו מכירו אפי' באלף לא בטיל דבריה אינה בטילה לעולם. ודוקא כשהן שלמין קרויין בריה ודוקא מתי דהאיסור מחמת עצמו כגון טומאה או טריפה אבל בריה דעוף טהור שנאסר מחמת שום איסור אותה בריה בטיל בס' הואיל דהאיסור לאו מעצמו. וכן כל דבר שבמנין אשר רגילין למכור במנין כגון ביצים של נבילה וטריפה או פירות גסות של ערלה אפי' באלף לא בטיל. אבל כל דבר שאין האיסור מחמת עצמו הן ראוי להתכבד הן בריה הן דבר שבמנין אם נאסר מחמת דבר אחר בטל בס'. ואם פירש חתיכה אחת מאותו ענין שאינן בטלים לעולם ונפל אצל שאר עניינים לא אמרינן כל דפריש מרובה קפריש אלא אותו שפירש הוי האיסור. ואלו שהן אסורים ואיסורן כל שהו דאפילו באלף לא בטיל. יין נסך ממש וחתיכת בשר שנתבשל בחלב ונאסר בנ"ט. אז הוי ג"כ הכלי אסור בהנאה. כל איסורים הנאסרים יחד בבישול אם כבשן יחד הוי כבישול ואי מלחן יחד כאילו נצלו יחד. בגיד הנשה למ"ד יש בגידים בנ"ט ובכבד וכחל האוסרים את הבשר בבישול אוסרים נמי בכביש' וכן בשר בחלב דהוי אסור בהנאה. אבל כחל וכבד וגיד הנשה דאין אוסרים בצלי. כדאמר כחל עילוי בשרא דיעבד מותר במליחה נמי אין אוסרים. אבל חלב או חלב דאוסר בצלי אוסר נמי במליחה. א"כ הדין הכי הוא חלב הנמלח עם בשר. חתיכה שאין חלב דבוק בה ואין נוגעת בחלב ואותה החתיכה שהחלב דבוק בה אינה גדולה שהחתיכות האחרות הנוגעות בחתיכה זו הוו ס' נגד אותה החתיכה שהחלב דבוק בה אז החתיכות שאין החלב דבוק בהן ולא נגעו בחלב מותרות ואם לאו שלא היה ס' כולן אסורות. ואם נגעה חתיכה בחלב ויש באותה חתיכה עצמה הנוגעת בחלב ס' נגד החלב אז שרינן בקליפה במקום שנוגעת בחלב ואם אין יודע אותו מקום שנגע בחלב יקלוף כולה ושרי וכן אם בחתיכה עצמה שהחלב דבוק בה ס' כנגד החלב שריא בקליפה במקום החלב. אבל אם חתיכה נוגעת בחתיכה שדבוק בה החלב במקום החלב צריך ס' נגד אותה חתיכה. וצריך קליפה במקום שנגע בחלב ואם נגע בה שלא במקום החלב ויש באותה חתיכה ס' נגד החתיכה שהחלב דבוק בה שרי בלא קליפה ממה נפשך. אי מלוח כמבושל בטל בס'. ואם אינה כמבושל אז אין החלב יכול לילך שמה מעבר חתיכה זו אל חתיכה הסמוכה לה דאיסור הבלוע אינו הולך מחתיכה לחתיכה בלא רוטב. וכן כל איסור הבלוע שאין האיסור עצמו גוף האיסור רק שהוא אסור מחמת איסור אחר הבלוע בו ונגע בחתיכה בלא בישול רוטב שרי כגון שהוציאו מקדירה או מן השפוד ונגע באחרות מקערה אע"פ שהן חמין מאד אינה אוסרת