מהרי”ל (מנהגים) קנח

היה ס' במים נגד הקערה שהיתה בת יומא סגי בס' עד כדי קליפה מן הקערה. עכברא שנמצאת בתוך חומץ או בשאר כל משקין ולא איתמרטט משליכין אותה והמשקה מותר. וכן חלב או נבילה שנפלו ליין משליכין האיסור והיין מותר. ואם נפלה בשומן מהותך דשל אווזא אם שופכין שומן רותח יום יום לאותו כלי הכל אסור וכן בימות החמה דהוא נמס ורך ומנענע ממקום למקום אסור כולה אף אם הוא צונן. אבל בימות החורף שהוא קשה יטול כדי נטילה סביב העכבר והשאר מותר. דבש שלנו שרי גם אם נשרץ מעוף טמא והוא דבש דבורים שאין $ כדי נטילה. הוא עובי אצבע. וכתב בי"ד שיעור קליפם הוי בעובי רוחב אצבע:

$ לו שם לווי רק דבש סתם. אברי של דבורים גם אם רואין אותן בדבש אין אוסרין. בשר חם שהוא משחוטה למטה ועליו בשר נבילה צונן אפי' חי אפי' אינה מלוח נאסרה הכשירה דתתאה גבר להפליט את העליונה וקול' ממנה כ"ש אם בשר נבילה חם למטה ושחוטה צוננת למעלה ונאסרה מן התתאה דגבר ואם הצונן למטה בין שחוטה בין נבילה והעליונה רותחת השחוטה כשירה דאין התחתונה שהיא צוננת בולע מחם שעליה ומיהו קליפה בעי כשהחם למעלה. אסור לשפוך מכלי שיש בו שומן בשר לנר הדולק מחלב טריפה. דג טמא הנמצא מבושל בדגים טהורים משליכו והטעם בטל בס' ואם ידוע שהיה בו דג טמא ולא יוכל להכירו להוציאו כולן אסורים דבריה הוא. ואפי' באלף אינה בטילה. ואם הוא מרוסק אין עליו דין בריה ובטל בס' ומ"מ זורק האיסור אם מכירו. שרץ שנתבשל עם הדג הדג נאסר ולא סגי בס' לבטלו. דג טמא במעי דג טהור אסור. ודג טהור הנמצא במעי דג טמא מותר. גדי שצלאו בחלבו החלב הוא מפעפע ואוסר כולו. אבל שומן הגיד אינו מפעפע וקולף מקומו ואוכל השאר. נבילה תפל והכשרה מלוח ידיח מקום הגעת כשירה בנבילה ומותרת ואם איפכא הכשירה אסורה. נתחממו מים בכלי גוים אף ע"פ שסתמן אינן בני יומן אסור ללוש בהן עיסה לכתחילה. ואם בדיעבד נילש אין לאסור דהא אוכלין פת של גוים דמחשבינן דיעבד. ישראל הנותן תבשילו בתוך כליו לגוי להוליכו עמו לביתו. יצונו שישייר בכלי שיור התבשיל ויביאו בו ביום. סכין של גוי וחתך עמו צנון או שומן או בצלים או ראשי כרתין צריך ס' בתבשיל כנגד כל הירק דירק עצמו נעשית נבילה ומה שאנו אוכלין שומין או בצלים ודומיהן שזנבותיהן נחתכין בסכין של גוים לפי שהזנבות אינן חריפין וי"א גם על ירק דצנון שאינו חריף אם חתך עמו לפת מתחילה רשאי לחתוך בו צנון שנתבטל טעם הסכין בלפת אבל (קפלו"ט שקו' קאפו"ש או ווישקרו"ט) וכן כל דבר שאינו חריף ונחתך בסכינו של גוי לא בעי רק הדחה. בהמה הנשחטה ונמצאת טריפה חלבה אסור כחלב בהמה טמאה וכן ביצי עוף טהור שנטרף אסורין כביצי עוף טמא. לכן הרוצה לשחוט בהמה חולבת יזהר שלא לעשות שום גבינה מחלבה. ושלא לאכול החלב לפחות ג' ימים סמוך קודם שחיטתה דאי נמצאת טריפה אסורין למפרע כל הבא ממנה תלת' הימים והנעשה ממנה מקודם לכן מותר והיינו דוקא סירכא דאמרי' לתוך ג' ימים נסרכה. אבל אם נמצא טרפות הגוף כגון יתרת שלא בדרא או חסר וחליף וכה"ג, אין להתיר החלב וגבינות אלא על פי חכם בכל מדינות ריינו"ס נוהגין איסור בחמאת הגוי' כמו בגבינותיהן וכן בחלב שלהן שנחלבו בלי ראיית ישראל וגם שלא לחלוב רק בכלי של ישראל. שחט גדי או עגל ונמצא טריפה לכתחילה אין להקפות החלב עם קיבתו לעשות גבינה וכן אין קונין קיבת הגוי מן הבהמה שהרג אותה להרחיק מן הכיעור אבל אם העמיד בהן בדיעבד הכל מותר וגדי או טלה שינק מן בהמה גם אם נמצא הבהמה טריפה קיבת הגדי או הטלה מותר אפי' לכתחילה. נמלחו גידין האסורין או גיד הנשה עם הבשר אין אוסרין דמליחה היא כרותח דצלי ולא כרותח דמבושל ונוטל את הגידין אח"כ ואפילו שומן הגיד אינו מפעפע לאסור כחלב. נחתך או נשבר רגל אחרון של בהמה למטה מן ארכובה כשירה אבל בתוך הארכובה